המרצדס והרגליים
עוד מעט אני סוגר שעה עגולה בטרמפיאדה של החור הזה. אומרים שצריכים להיפרד מצ´ק של שבע ספרות ולמכור כליה בשביל לקנות בית בהרחבה של הישוב הטחון הזה כאילו שהעצים עשויים משוקולד והתרנגולות מטילות ביצות הפתעה של קינדר.
איך נלחמים נכון?
לכל אחד מאיתנו ישנם ימים או רגעים שחשוך לו. שקשה, שכואב, שבודד. חג החנוכה, הוא החג שבא לחזק אותנו ולהזכיר לנו- שגם בחושך, בשיא החושך- לעולם יש גם אור.
האבן שאלוקים לא יכול להרים
ואז הוא שלף את הגו´קר. הקלף המנצח שאי אפשר לעמוד נגדו. "אז אתם אומרים שאלוקים הוא כל יכול, הא?", לחש בקול מתקתק. על פניו נמתח חיוך נוטף דבש, מתאמץ שלא להסגיר את ההנחתה המכאיבה שהוא רוקם לאיטו. "כמובן", השיב בן שיחו בתמימות, מבלי דעת לאיזו מלכודת הוא נופל. "אם כך, ענה לי בבקשה על השאלה הבאה", המשיך הלה כשנימת ניצחון שזורה בקולו "האם אלוקים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים?!".
הספד לרב בני אייזנר
השבוע ימלאו שלושים יום לפטירתו של יהודי מיוחד במינו ונדיר באישיותו. הרב בנימין אייזנר זצ"ל. לכל מי שהכיר ובוודאי למי שלא – כדאי לקרוא כמה דברים על האיש המיוחד הזה
מחילה אמיתית
אני זוכר שבכיתה ג´,דפקנו כל השנה מכות ליוסי המסכן. לקראת עשרת ימי תשובה עשינו הפוגה בהפצצות ולקראת יום כיפור הכרזנו על הפסקת אש כללית, נאמנים לשיקולי חשבון פשוט שגם ילדים קטנים יודעים: על המורה שלך אתה יכול לעבוד, ביום טוב גם על המנהל, אבל אלוהים זה כבר סיפור אחר.
מי אני באמת?!
ערב יום כיפור. מתחיל להתקרר, ריח של סוכות וארבעת המינים, ועוד רגע נכנסים ליום הגדול ביותר בשנה- יום הכיפורים.
בן של מלך
שתים עשרה וחצי בלילה. סליחות. העינים רצות על המילים הכתובות בסידור, מנסות להישאר פקוחות. רק בגלל הסיוט הזה לא היה כדאי לחטוא אני חושב לעצמי. מסתכל מסביב. איפה דודי, הצדיק של המחזור, לסליחות הוא לא בא? בעצם, למה שיבוא? לעשות תשובה על זה שהוא לא קם ותיקין???
שתיקה גדולה
הוא שתק. אני המשכתי לדבר, אמרתי לו עד כמה הוא לא בסדר, וכמה הוא צריך לתקן, דיברתי מילים קשות והוא שתק. הוא הקשיב, אני יודע, ראיתי, הוא לא סגר את האוזניים, הוא לא נגע בהם. והקולות שלי, התלונות, הכל פרץ החוצה, איך שפעם היינו חברים טובים כל כך, נאמנים.
מי אוהב לשטוף כלים? / קדימה, צעד!
´שטיפת כלים´ איזה צירוף מילים מגונה, כל חיי שנאתי לשטוף כלים. הכל, ממש הכל הייתי מוכן לעשות, רק לא לשטוף כלים. אמא כבר ידעה שאפשר לבקש ממני להוריד את הפח, לגהץ את כל החולצות של האחים, לקלף תפוחי אדמה, הכל, רק לא לשטוף כלים.
שרים סליחות?!
מי לא אוהבת לשיר: "ח-ט-אנו ל*פניך ר*ח-ם עלינו"? (במנגינה) אבל במחשבה שניה – זה לא נראה לכן מוזר? אנשים יושבים ושרים על חטאים וסליחות?
1
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
הבא-->
במאמרים
בשות
חפש
כל הקטגוריות
אמונה
הלכה
תפילה
צניעות
תורה ומצוות
בינו לבינה
ארץ ישראל וגאולה
כל הקטגוריות
אמונה
הלכה
תורה ומצוות
צניעות
בינו לבינה
חגים
סיפורים אישים
מידות
תפילה
ציונות דתית,מדינה וגאולה
הרע בעולם
החופש
תנועות נוער והדרכה
נושאים שונים
אחר
