אנחנו שואלים…אתם עונים – התשובות!
לפני כמה שבועות הפנינו אליכם שאלה בנושא:"האם הדרך הדתית לאומית היא דרך של פשרנות ו´חפיפניקיות´ "? קיבלנו מכם תשובות רבות. נביא שתיים מהן, וגם – שאלה חדשה עבורכם…
חברים מקשיבים


בעלון הקודם הבאנו שאלה שהתקבלה ב"חברים מקשיבים" ובקשנו לשמוע את דעתכם.
קבלנו מכתבים רבים בדואר ובאימייל, והתרשמנו מאד מהתשובות היפות. תודה לכל מי שכתב/ה ובמיוחד ל: יהודה רוזנבאום, אוריאל אופיר, שפרה מכאני, רננה ריצ'ולסקי, תמר גרטלר ושרה טיקוצקי. לא נוכל לפרסם את כל התשובות, לכן נביא כאן שתיים מהן, ואחריהן תשובה שכתב אחד מן החברים המקשיבים. אנו מביאים שוב את השאלה:
 
"
לחברים מקשיבים שלום.
דברתי לאחרונה עם חבר שלי והוא טען כלפיי שהדרך הדתית-לאומית היא דרך של 'חפיפניקיות', שנועדה לאנשים שאין להם מספיק כח ורצינות ללכת עד הסוף עם מה שהם מאמינים בו. הוא אמר שאנחנו מנסים להנות משני העולמות - גם העולם החילוני שאנו פתוחים אליו ומקבלים את כל מה שבא ממנו, וגם העולם הדתי , אך מה שבפועל קורה הוא שאנחנו מפספסים את שניהם. "צריך להחליט פעם אחת ולתמיד", הוא אמר, "אם אנחנו דתיים, אז צריך ללכת עם זה עד הסוף - בלי עירוב של בנים ובנות, בלי סרטים וטלויזיה, עם מסירות אמיתית ללימוד תורה ולקיום מצוותואם לא - אז לא. אי אפשר לשחק משחקים ולהיות 'באמצע'".
מה דעתכם בעניין?
בתודה,  אסף".
 
התשובות שנבחרו:
i.    (
תשובה מס' 1 נשלחה על ידי יהונתן אשר)  
שלום אסף, מה שלומך?
לפני שאנסה לכתוב בנוגע לטענת חברך, רציתי להתייחס לשתי נקודות ביחס לכולנו.
האחת, חשוב מאוד לדעת שצריך לשאול את השאלות שלנו בעצמנו ברצינות בלי להתבייש, לברר אותן, ולקבל תשובות ברצינות.
והשניה, שהיא גם התייחסות למה שכתבת "צריך להחליט פעם אחת ולתמיד … אי אפשר להיות באמצע".
אנחנו יודעים שאדם נמצא במצבי ביניים בחייו - קצת תורה וקצת טלויזיה ובנות, ובאיזשהו שלב הוא מרגיש שהוא משקר לעצמו. ודאי שקל יותר לעזוב את החצי הטוב וזהו. אך אל לו להתייאש מזה שהוא במצב ביניים.
אכן, כמו שכתבת, צריך להחליט פעם אחת ולתמיד, אבל לדעת שהשינוי בפועל הוא איטי, ובסבלנות ובעז"ה יותר ויותר נתקדם ונתקן.
 
ביחס לטענת חברך שהדרך הדתית - לאומית נועדה ל"חפיפניקים" .
ודאי שטענה זו אינה נכונה ונקודת המבט הזו מוטעית, מפני שהיא באה מהסתכלות על אנשים שלא מבינים או לא מתנהגים על פי הדרך הדתית - לאומית. אנשים שאורח חייהם הוא "חפיפניקי" – קצת תורה וקצת מושפעים מהעולם החילוני. הם אכן מפסידים את שני העולמות, וקוראים לדרך כזו 'דתית לאומית'. לא כך הם הדברים - הדרך הדתית לאומית קמה עם שיבת ציון ותקופת הגאולה, שבה עם ישראל חוזר לארצו ובונה בה את מדינתו, והיא נועדה לאנשים גדולים ורציניים מאוד שאינם רק מוסרים נפשם ללימוד תורה וקיום מצוות, אלא שמתוך מסירות נפש לתורה ומצוות באמת ובלי פשרות קשורים יותר לאומה ולתקופה בה אנו נמצאים, ומתוך תורה, בונים את הארץ ופועלים לכך שהצבא, הפוליטיקה, התקשורת וכו' כולם ינוהלו על פי תורה. תורה כזו היא גדולה יותר, שלמה יותר ובעצם מטרת עם ישראל.
ודאי שדרך זו לא נועדה ל"חפיפניקים".
 
לא נתעלם, אנחנו חיים ביחד עם אנשים שאינם שומרי תורה ואינם מבינים באיזו תקופה אנו נמצאים ואכן יש כמה קלקולים שבעקבות רצוננו להשפיע עליהם ולתקנם אנו מושפעים, אבל בעזרת ד' לאט- לאט מתוך רצינות וגדלות בתורה ומצוות, ושאיפה לראות את מדינתנו מתפתחת באור ה' – נמשיך לפעול למימוש מטרתנו, שזו הדרך הדתית לאומית .
אסף, כל טוב ובהצלחה!                     
יהונתן אשר
 
ii.    (
תשובה מס' 2 נשלחה על ידי אושרת עמרם)
אסף,שלום רב!
שמי הוא אושרת, ואני תלמידת כיתה י"א באולפנת מירון. חשבתי על השאלה, והאמת שגם אותי היא העסיקה לא מעט. תמיד הטרידה אותי השאלה מדוע אדם שחוזר בתשובה מייד מניח כיפה שחורה ואינו מניח כיפה סרוגה. נראה לכאורה שהוא מדלג על שלב הביניים של כיפה סרוגה, ומייד מניח כיפה שחורה. ובאחת מהשבתות באולפנא פתחנו לדיון את השאלה הזו, אמנם לא הגענו לתשובה חד משמעית, אך הבהרנו לעצמנו שיהודי  דתי - לאומי אינו פחות דתי מיהודי חרדי . אדרבא, יהודי דתי - לאומי עומד בניסיונות יותר גדולים מאשר יהודי חרדי, משום שיהודי דתי - לאומי חשוף לחברה החילונית, שבה לצערנו נפרצו הרבה פרצות, והמתירנות עומדת חשופה. הדתי לאומי חושף עצמו לחברה החילונית משום שהוא רוצה להשפיע עליה, ולהשפיע על המדינה ועל האופי והצביון היהודי שלה, בניגוד לציבור החרדי שהוא חברה סגורה בפני עצמה.
לפני כארבעה חודשים בימים הנוראים היה לנו סמינריון התחזקות באולפנא, ואחד המרצים סיפר לנו שהיה לו ויכוח בזמן שהוא למד בישיבה תיכונית עם חבר שלו בקשר למי יותר דתי, דתי לאומי או חרדי, ומי יותר טוב?
החבר שלו הביא הרבה טיעונים כנגד החברה הציונית לאומית דתית.
המרצה שלנו השיב לו כי דרכם של הרב קוק  והרב נריה שלאורם הולך הציבור הדתי- לאומי מדריכה את היהודי המאמין והפשוט להגיע לדרגות רוחניות ודתיות גבוהות, וזה שישנן כיום לצערנו הרבה פרצות בגדר זה לא אומר שהדרך היא דרך  מתפשרת, זה רק מראה על קשיים בדרך. זה לא אומר שאנחנו לא שואפים לתקן ולשפר את מצבנו ולהמנע מלראות טלויזיה או מהקמת סניף מעורב .
אנחנו רוצים להתקדם מבחינה אישית וגם מבחינה לאומית, חשוב לנו להשפיע על כלל המדינה, ואנחנו תמיד במגמה של שאיפה להגיע למה שהרב קוק והרב נריה חרתו על דגלם.
אכן, יש הרבה קשיים אך זה לא "חיפופים" בדרך, אלא רק  נסיונות שאנו עומדים בפניהם ועלינו להתגבר עליהם .
אסיים את מכתבי במשל יפה ששמעתי בשיחה של הרב אמנון יצחק. באחד מנאומיו שאל אחד מקהל השומעים מה יותר טוב חרדי או דתי לאומי. ענה לו הרב: בצה"ל יש כמה יחידותיש חיל רגלים, חיל הים, חיל האוויר  ואין אחד יותר טוב מהשני. כולם תורמים לביטחון המדינה.
כך אנחנו כולנו חיילים בצבאות ה' וכולנו תורמים לביטחון היהדות, העם היהודי ומורשתו. גם החרדי וגם הדתי לאומי תורם את מיטב מאמציו להשיג מטרה זו.
 
מקוה שהבהרתי את עצמי טוב
בברכת שלמות עמי וארצי
אושרת עמרם
 
iii.    (
תשובה מס' 3. כתב: אלי, אחד מן ה"חברים המקשיבים"(
לאסף שלום.
קראתי את שאלתך, ולהערכתי יש כאן כמה מושגים שדורשים הבהרה.
כשאנו מדברים על "הדרך הדתית לאומית" צריך להבהיר למה בדיוק אנו מתכוונים.
       
א. התנועה הדתית לאומיתאו בשמה הרשמי "המזרחי" (ראשי תיבות "מרכז רוחני") היא תנועה ציונית שהוקמה במאה שעברה על ידי אנשים יראים ושלמים, גדולי תורה, ענקים כמו הרב ריינס זצ"ל שהיה גדול בנגלה, בנסתר, בש"ס ובפוסקים, בבבלי ובירושלמי. הוא ודאי לא הקים דרך של "חפיפניקיות". להפך, גישתו הייתה מלאת יראת שמים. המטרה שהציבה המזרחי לנגד עיניה: העלאת היהודים לארץ ישראל ויסוד מדינה יהודית.
          
ב. השקפת העולם הציונית על פי דרכו של הרב קוק זצ"להרב קוק לא השתייך לאף תנועה פוליטית, כולל "המזרחי". השקפתו הייתה מעל למפלגות ולתנועות פרטיות. הוא בנה את הרוח של האומה בכללה בדור של תחייה. הרב קוק זצ"ל ותלמידיו שואפים לצעוד בדרך של שלמות ורדיקליות בכל תחומי היהדותגדלות בתורה, במידות, בצדקות, גדלות באמונה, אמונה ששייכת לדור של גאולה, אמונה בנשמת האומה המתעוררת לתחייה ובאה לידי ביטוי מוחשי בהקמת מדינת ישראל. הפשרנות ו'החפיפניקיות' הינם בדיוק האנטיתזה והאויב הרוחני של דרכו של הרב קוק. דרכו של הרב קוק דורשת הרבה כוח ורצינות מכיוון שאין היא מסתכלת בשטחיות על דברים בראיה של שחור–לבן, אלא שואפת להביע את חיי האומה בכל צדדיהם כולל הצדדים החומריים – שהרי אומה צריכה מדינה, כלכלה, צבא ובנין חומרי, אך הכל מתוך מוסר, קדושה וטהרה עצומה. זוהי דרך למיטיבי לכת, לאנשים שרואים את טובת האומה נגד עיניהם, אנשים שקידוש השם המלא יקר להם יותר מכל.
אין כאן שום ניסיון "להנות" מהעולם החילוני, להפך, יש כאן דרישה להעלאת הרמה של עולם החול אל המדרגה הראויה לו, שהרי הקב"ה ברא גם את עולם החומר ולא רק את עולם הרוח, ואם כן ודאי שגם עולם החול והחומר צריך להתקדש. מתוך כך יש התנגדות גדולה – על פי דרכו של הרב קוק –  לתרבות החילונית, המערבית, העכשוויסטית, שכל עניינה בנהנתנות שכל עניינה הוא ראיית עולם החומר כפי שהוא, מנותק מכל מגמה של קודש ומוסר.
         
ג. אין ספק, מצד שני, שחברך לא דיבר סתם מהרהורי ליבו.
עד עכשיו דברנו על התנועה והדרך באופן כללי. כשאנו מסתכלים על אנשים פרטיים ישנם מצבים שונים. זה בוודאי נכון שהדרך הציונית הדתית ששילבה ערכים של דת ותורה עם עלייה לארץ והגשמה מעשית קרצה גם לאנשים רבים שמצד עצמם (בלי קשר לתנועה הדתית הציונית) נטו לפשרנות בעניני דת, והדרך הזו משכה אותם בגלל שהיא שילבה גם רעיונות שנראים "חילוניים" והם עדיין במסגרת הדתית כמו: שיבה לארץ, הקמת ישובים, בנייה וכו' ( עצם העובדה שרעיונות אלו נחשבים "חילוניים" היא חלק ממחלת הגלות, שהרי אלה בדיוק גופי המצווה של ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה).
מצד אחר, דווקא החיבור של אנשים אלו לתנועת "המזרחי" הצילה אותם מטמיעה רוחנית וקבעה מסגרת דתית שבה הם יוכלו לשמור על דתם. וכאן אנו רואים תופעה מעניינת, שדווקא הדור השני והשלישי של ההמון הדתי - ציוני, בחלקו הגדול, מצטרף לדרך האידיאלית של הרב קוק זצ"ל. אלו תלמידי הישיבות והמדרשות התורניות שהמשיכו את האידיאל הציוני של אבותיהם, אך עכשיו מתוך הכרה שלמה ומתוך דבקות בתורה ודקדוק בכל מצוותיה. לעניות דעתי יש פוטנציאל גדול בציבור הדתי - לאומי, ציבור שמעורה בכל המתרחש במדינה ומגלה אכפתיות ורצינות בכל הקשור למדינה וגורלה.
בכלל אני מציע לא להגדיר חברה על פי קריטריונים של צדקות. בכל ציבור ישנם צדיקים, בינוניים ורשעים ( ראשי תיבות צבו"ר) ולכל ציבור יש מה לתקן. יש ציבור שצריך לחזור בתשובה בענייני צניעות ויש ציבור שצריך לחזור בתשובה בענייני כלל ישראל והיחס למדינת ישראל ולארץ ישראל.
נתפלל שעם ישראל כולו יחזור בתשובה שלמה ויעלה מעלה מעלה באמונה גדולה ושלמה באמת, ומתוך כך נזכה לגאולה שלמה, סוף וקץ לכל צרותנו, תחילה וראש לפדיון נפשנו,
במהרה בימינו אמן.
כל טוב             
אלי, חברים מקשיבים
 
להשלמת התמונה תוכלו לעיין בתשובה נוספת בנושא זה הנמצאת באתר שלנו:
'
ציונות דתית פשרה או אידאל'  –  http://www.kipa.co.il/noar/q.asp?id=1660 .
 
_____________________
 
וכעת אנו רוצים להראות לכם שאלה נוספת שהגיעה אלינו:
"
לחברים מקשיבים שלום.
קוראים לי ליאור, בן 16, ואני מדריך של שבט הרואה.
השבוע היה אצלנו בשבט דיון באיזה נושא, ורציתי לשאול מה דעתכם בעניין.
חבר שלי, אורי, טען שהבעיה הגדולה ביותר של הציבור שלנו היא הפתיחות לעולם החילוני. זה גורם לנו להיות מושפעים מהם, לספוג מהם דעות ומחשבות, ולאבד בזה את עצמיותנו. הוא טען שבגלל זה אנו נעשים ממש דומים להם, ומאבדים את היכולת להשפיע. לדעתו אנחנו צריכים ללמוד בזה מהציבור החרדי שמסוגר בתוך עצמו, ומסרב לקבל כל השפעה מבחוץ, ודווקא בגלל זה הוא מצליח להשפיע כל כך. וכמובן, יחד עם זה עלינו לשמור על הייחוד שלנו כמאמינים בדרך הציונית דתית.
אני טענתי לעומתו שהפתיחות היא דבר עקרוני אצלנו. ישנם הרבה דברים טובים שנמצאים גם בחוץ, ואם לא ניפתח אליהם לקבל אותם נהיה ממש חסרים, וחיים ב"מאה הקודמת".
אורי אמר לי: "נניח שאתה צודק. לפי מה תקבע מה כן יכול להיכנס אלינו ומה לא? טלוויזיה וקולנוע- כן או לא? הצגות ומוזיאונים - ייכנסו או יישארו בחוץ? ספרים ובידור,טכנולוגיה ותרבות, וכן הלאה... מה הקריטריון? ".  התווכחנו בעניין הרבה זמן, אך לא הצלחנו להגיע להסכמה.     
                             
אנא עזרו לנו בעניין.                                   תודה, ליאור".
 
 
אם יש לך מה לומר בעניין, אל תתעצל/י, קח/י עט ונייר (או גש/י למקלדת) וכתוב/י תשובה לליאור. תשובות ניתן לשלוח אלינו לדוא"ל aviya@maale.org.il  או לת.ד 36031 י-ם 91360. תשובות טובות יתפרסמו בעז"ה בעלון הבא ובאתר האינטרנט שלנו. ניתן גם להשתמש בשאלה כנושא לפעולה בסניף או לשיעור חינוך/חברה בישיבה או באולפנה שלכם. אפשר לדון בנושא ביחד, ולאחר מכן שכל החבר'ה ישבו ויכתבו תשובות לליאור. בהצלחה.
 
 
 



הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
1.
לא נולדנו כדי לחייות כמו עגבניות שרי בחממה
יצחק בר-מוחא (4/14/2002)
שלום וברכה ליאור אותה שאלה הציקה לי בערך גם לפני שנתים שהייתי בגילך בן 16 וחשבתי כך עם ניקח נתונים סטטיסטיים אכן נראה שבציבור החרדי בגלל החוסר פתיחות השרשרת ממשיכה בדר"כ ואין כאלה אנשים בציבור הזה שפורקים עול בגלל ה"פתיחות".
אז קודם כל לעניין הפתיחות
תלוי איך מגדירים את הדבר ולאן הדבר מוביל. קודם כל שילד גדל צריך לחנכו לדרך האמיתית ולהובילו בצורה מסבירה ומעמיקה אל דרך התורה אך כידוע הילד גודל ומתחיל לראות ולהבין דברים לבד באותה עת צריך להסביר לילד מה טוב בשבילו מה טוב בשביל איש תורה ובן אדם מאמין אני חושב שברגע שנחסום את הכל מסביב אנחנו מגדלים עם של רובוטים שפשוט זורם בנהר דווקא דרך הפתיחות הזה צריך להפיק דברים טובים וזה צריך לחזק אותנו באמונה ולהבין מתוך ההבנה העצמית ולא מתוך שב ואל תעשה המטרה מקדשת את האמצעים אך לא האמצעים מקדשים את המטרה!
לתשומת ליבך!
2.
(לת)
יוסף כהן (4/14/2002)
3.
יוסף כהן (4/14/2002)
לצערי, בגלל עמידת הציבור הדתי (ברובו)מהצד בשנים שקדמו להקמת המדינה, כיום מדינת ישראל מדינה חילונית.מתי כבר יבין הציבור החרדי כי על מנת לשפר את המצב הדתי במדינה עלינו לראותם בכל תחומי החיים??? אמנם הסיבה למצבו הירוד של הציבור הדתי לאומי היא פתיחות היתר לעולם החילוני בכלל ולתקשורת בפרט, אבל אל לנו להשאיר את הכל בידיהם של החילונים והשמאלנים. וברוך ה" רואים אנו שיפור עצום ב20 השנים האחרונות בציבור הדתי לאומי(למשל היום כמעט אין חתונות עם רקודים מעורבים בציבור שלנו). ולעומת זאת רואים אנו סדקים רציניים בציבור החרדי(למעט הציבור של ש"ס).לדעתי לטווח הארוך הגישה שלנו נכונה יותר.
(אני ממליץ לך להעיף מבט בספר "אם הבנים שמחה" בנושאים הנ"ל)
4.
נאה דורש. נאה מקיים?
ע.ח.ר. (4/15/2002)
שמעתי כבר הרבה פעמים את האידיאלים של הציונות הדתית מכל מיני אנשים ומכל מיני כיוונים.
אכן, הם מאוד מרשימים וגבוהים ויפים, אך האם הם ברי ביצוע?
כששאלתי אדם מסויים על דרכו והקשיתי עליו קצת - על אורח חייו, הוא התחיל להסביר לי את דרכו והביא סימוכים באמת רציניים. בלי קשר לשאלה האם השתכנעתי, הבעיה שלי איתו הייתה שהילדים שלו, פחות או יותר, סתם "חפיפניקים" -כך הם רואים את עצמם. כשהם עוברים על פסק של השו"ע הם אינם חושבים על ההצדקה שלהם בעיני הקב"ה, הם פשוט עושים.

אם כן, גם אם נאמר שה"פתיחות" שלנו היא רצויה בעיניו יתברך, האם אפשר לחיות כך בלי להיפגע קשות מהסביבה המודרנית? (טלויזיה, עיתונות)

אז לפני שמישהו מתחיל לדבר על אידיאלים כה נשגבים, שיביט סביבו ויחשוב שנית האם יש סיכוי ממשי להגשמתם?
5.
תהילה (4/18/2002)
שלום ליאור, קוראים לי תהילה ואני גרה בישוב של דתיים וחילונים ביחד.זה נכון אם נגיד שיש בעיה עם דרך מגורים זו וזה מעמיד אותנו (הדתיים-לאומים) בנסיונות די קשים, ושלפעמים(לעתים די רחוקות!) נוצר מצב שהדתיים מושפעים (די לרעה...) ע"י החילוניים.אבל לדעתי, מי שמושפע מדרכם של האנשים החילוניים, זה מראה משהו על עצמו ועל החינוך שהוא קיבל. אך לדעתי איננו צריכים ללמוד מסגירותם של החרדים כי הם בכלל לא מסתכלים סביבם ולא רואים את הבעיות שיש לנו בארץ ובעקבות זה הם משפיעים בדרך שלא משפיעה כ"כ על אנשים חילוניים ולהפך - היא מעצבנת אותם וחבל - כי זה גורם לשנאת אחים בארץ.אז לדעתי אנחנו צריכים להפתח לדברים שלא ישפיעו עלינו לרעה בעניין "הדתיות" שלנו. ואנחנו צריכים להסגר מדברים שאנו יודעים שישפיעו עלינו לרעה.(וכל אחד יודע מה ישפיע עליו).
ובתקווה שהקב"ה "יחדש ימינו כקדם"
תהיל גולדברגר
6.
וואאוו
אלקנה (4/22/2002)
לאלי מחברים משיבים
אני מודה לך על תשובתך הנפלאה הרחבת מאוד את
הנושא בבהירות ובתמצות
נתת בי כוחות חדשים להתקדם ולהתפתח בדרך הדתית לאומית

תודה
7.
לצלול
אביתר (5/2/2002)
מה שאנחנו עושים זה צלילה לעומק רב, בחיים ובצבא. אנחנו צוללים וצוללים, אבל, כשאנחנו מגיעים לקרקעית הים, אנחנו תופסים כמה אבנים ביד, מהדקים חזק, ועולים חזרה למעלה, בגלל הכובד זה קשה מאד לעלות חזרה, כי הידיים מחזיקות את האבנים, אבל אנחנו עולים, ומגיעים למעלה, ומשאירים שם את האבנים. זאת המטרה האמיתית. ומי שלא מסוגל או פוחד שלא יצליח לעלות חזרה, שלא יקפוץ לים. זאת המטרה, שהחיים במדינה יהיו מושתתים על התורה, ואם אתה רוצה להשפיע על כלל החברה, איך תוכל להשפיע בלי לגעת ממש ממש בחברה עצמה? בכלל ישראל? בקרקעית הים?!
8.
פשרנות ופתיחות
אלי (5/12/2002)
באשר לשאלת הפתיחות: אני מקבל את הרושם שלציבור הדתי לאומי יש, בלי ספק, חזון גדול, חזונו של הרב קוק, על גאולה וארץ ישראל וכו'.בזה, במטרה הסופית, יש לנו בלי שום ספק יתרון.
אבל כדאי שתשימו לב להבדלים בין הציבור החילוני והחרדי לבין הציבור שלנו: הציבור החילוני - יש לו מטרקה מסוימת - לפתח את המדע והעולם, להנות מהחיים - והוא הולך בעקביות בדרכו שלו.הציבור החרדי, להבדיל ,מטרתו היא לקיים תורה ומצצוות באופן מושלם - והוא אכן עושה זאת בצורה לא רעה בכלל. לא שאין סטיות פה ושם, אבל הרוב בלי שום ספק הולך בתלם.
אבל אצלינו יש בעייה.המטרה שהצבנו לעצמינו היא לא כל כך ממוקדת, ויש הרבה מאוד סתירות בין הערכים השונים שלנו, של הציבור הדתי לאומי. לכן נדיר מאוד למצוא אנשים כמו הרב קוק שבאמת מגשימים בדרכם את האידיאל הזה, ורוב הציבור שלנו הוא באמת היכנשהו "באמצע". איפה באמצע? כאן כבר כל אחד מחליט לבדו, האם הוא נוהג ע"פ רב זה או אחר, מכניס טלויזיה לבית או לא, הולך לקולנוע או לא, קובע לעצמו את סוג הכשרות, וכו'.כך שבתאוריה, הדרך שלנו אינה דרך הפשרה.
אבל במציאות - זה מה שקורה.
וכאן אנו מגיעים לשאלה השניה: מי קובע איזו רמה של פתיחות תהיה? התשובה היא אחת: ההלכה.
כוונתי להלכה בלא חומרות שאינן הלכתיות שנפוצות בצבור החרדי (כגון הליכה עם חולצה לבנה ומכנסיים שחורים, הנזרות מכל ספרות שלא נכתבה ע"י אנשים "משלנו",הגזמה בצניעות וכו'.). צריך לקבוע בבירור איזה חומרות שייכות להלכה באמת, ואילו לא שייכות,אלא הם סתם תוצאה של השקפה הדוגלת בהסתגרות.כך נוכל גם לבטא את עקרון הפתיחות, וגם לשמור על התורה בלא שתיווצר שום סתירה בין השניים.
9.
דת
מוטי (5/19/2002)
הגדרה חרדלניק-
מגזר דתי שלוקח את הטוב בחילונים והטוב בחרידים.
זה עיקרון שלנו-חובשי הכיפות הסרוגות.
זתומרת סרטים ספרים-רוב הציבור רואה סרטים וקורא ספרים טובים זה שיש שוליים
זה משהו אחר.
טכנולוגיה מדע- גם רבנים גדולים יכולים להיות בקיאים בזה.
החרדלניקים הם המיגזר שמוציא את ישראל אל העת החדשה
10.
לליאור
רוני מקרוני (5/22/2002)
שלום!
צריך תמיד לזכור שהדרך היחידה להתפתח היא להיות מושפע. וגם לזכור שברוך ה' יש רבנים מספיק חכמים שיכולים לייעץ ןלהתייעץ וכך להחליט מה מקבלים מהחברה החילונית ומה לא. אבל אתה צודק- באמת אין גבול מוגדר.
11.
אלמוני/ת (5/23/2002)
שלום ליאור,
השאלה שהעלתם בסניף היא רחבה ומקיפה את כל תחומי החיים, היא מציקה ובוערת בקרב כל בני הנוער (וגם המבוגרים)הדתיים, אע"פ שלאור ההתקדמות המכוערת והגסה של העולם המערבי גם אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות שואלים את עצמם 'איפה הגבול?'.
ובכן, לדעתי הכל מתחיל ונגמר בנק' הבסיסית שנקראת חינוך! בן נוער שכבר מגיל 0 למד איך להפוך את ראשו למסננת במלא מובן המילה - רק הוא יכול להיות חסון כנגד כל ההשפעות החיצוניות. אמנם, איננו כת מתבדלת. אנו חיים בתוך העולם המודרני והפתוח, ומוקפים בהבלי העוה"ז. זה לא אומר שאנחנו לא מסוגלים להחליט בעצמנו מה נכנס אלינו ומה לא. לדג' - יש בפניך את האפשרות כעת לגלוש בכל אתר שתרצה, אך החלטת להכנס דווקא לאתר זה!! זה מראה שיש בידיים שלנו כח בחירה הנתון בכל שעה לפי שקיול דעתנו.
לדעתי, שביל הזהב הוא 'פתיחות מבוקרת', הידיעה שיש באפשרותך לסטות הצידה בכל שלב,אם רק תרצה בכך- וההידבקות למרות הכל בדרך האמת. אך ורק משום שכך חונכת.
עם זאת, צריך למצוא את האיזון ולדעת שלפעמים עדיף למנוע מראש 'סכנה' כלשהי. לא להכניס את עצמך מראש לדבר שספק אם תצא ממנו בשלום. למשל, אי רכישת עיתונים כלשהם או ניתוק חלקי או כליל מהטלויזיה. כל זאת בצורה אינדוידואלית והעיקר- מבוקרת. בכל יום ויום ניצבת בפנינו סכנת ההיגררות ואיבוד השליטה ולכן כאשר אנו מרגישים שנסחפנו קצת ושאיבדנו את השביל, זה לא מזיק לפרוש מעט לקיצוניות האחרת עד שחוזרים לדרך האמצע (כפי שאומר הרמב"ם).
בהצלחה לכולכם!
12.
אלמוני/ת (5/23/2002)
שלום ליאור,
השאלה שהעלתם בסניף היא רחבה ומקיפה את כל תחומי החיים, היא מציקה ובוערת בקרב כל בני הנוער (וגם המבוגרים)הדתיים, אע"פ שלאור ההתקדמות המכוערת והגסה של העולם המערבי גם אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות שואלים את עצמם 'איפה הגבול?'.
ובכן, לדעתי הכל מתחיל ונגמר בנק' הבסיסית שנקראת חינוך! בן נוער שכבר מגיל 0 למד איך להפוך את ראשו למסננת במלא מובן המילה - רק הוא יכול להיות חסון כנגד כל ההשפעות החיצוניות. אמנם, איננו כת מתבדלת. אנו חיים בתוך העולם המודרני והפתוח, ומוקפים בהבלי העוה"ז. זה לא אומר שאנחנו לא מסוגלים להחליט בעצמנו מה נכנס אלינו ומה לא. לדג' - יש בפניך את האפשרות כעת לגלוש בכל אתר שתרצה, אך החלטת להכנס דווקא לאתר זה!! זה מראה שיש בידיים שלנו כח בחירה הנתון בכל שעה לפי שקיול דעתנו.
לדעתי, שביל הזהב הוא 'פתיחות מבוקרת', הידיעה שיש באפשרותך לסטות הצידה בכל שלב,אם רק תרצה בכך- וההידבקות למרות הכל בדרך האמת. אך ורק משום שכך חונכת.
עם זאת, צריך למצוא את האיזון ולדעת שלפעמים עדיף למנוע מראש 'סכנה' כלשהי. לא להכניס את עצמך מראש לדבר שספק אם תצא ממנו בשלום. למשל, אי רכישת עיתונים כלשהם או ניתוק חלקי או כליל מהטלויזיה. כל זאת בצורה אינדוידואלית והעיקר- מבוקרת. בכל יום ויום ניצבת בפנינו סכנת ההיגררות ואיבוד השליטה ולכן כאשר אנו מרגישים שנסחפנו קצת ושאיבדנו את השביל, זה לא מזיק לפרוש מעט לקיצוניות האחרת עד שחוזרים לדרך האמצע (כפי שאומר הרמב"ם).
בהצלחה לכולכם!
13.
נגד פתיחות
אלישבע שני (5/26/2002)
שלום ליאור.
גם אני כמוך בת 16. וגם אני מצאתי את עצמי מתלבטת באותו ענין ממש.
אבל אני כבר הגעתי למסקנה.
אומנם מסקנה כואבת אבל...

זה יפה ונחמד להגיד שהציונות הדתית חרטה על דגלה את מושג הפתיחות. זה IN להשתמש במילה סובלנות היום.
אבל לפעמים "האידיאל הנשגב" הזה מתנגש עם המציאות.
אני רואה את רוב החברות שלי שהתחילו להחשף לעולם החילוני בטוענה של גישור והידברות ועוד מילים יפות,
אך העולם הזה פגע בהם ודירדר אותן.
היום הן חילוניות גמורות.
אני תולה את האשמה בפתיחות שהצגת בשאלתך.
רק שלא תבין לא נכון- אין לי התנגדות לסרטים באופן כללי, גם לא להצגות וקונצרטים, גם לא למוסיקה (להיפך, אני נמנית עם אוהבי המוסיקה העברית -חילונית) וגם לא לחברה מעורבת.
אבל ההתנגדות שלי היא לחינוך הליברלי שלא מוקיע את תופעות החילון ומקבל אותן בפתיחות.
לפני מספר שבועות קראתי בעיתון כתבה בה מוזכרת אמונה אלון.
היא אומרת שהיא לעולם לא תיתן לבנה החילוני הרגשה שהיא כבר לא אוהבת אותו או פחות מעריכה אותו. היא עדין אמא שלו,זה נכון,אבל אם אני הייתי עומדת במצבה אני בטוחה שלא היתי נותנת לבני להרגיש כאילו אפשר לעבור על ההתחלנות שלו בשתיקה.
היתי מעמידה אותו על מקומו ולו רק כדי שסביבתו לא תיפגע מהלגיטמציה שנותנים לתופעה.
כי אם כל הורה והורה לא יגיב בחריפות לסימני חילון אצל ילדו,הנוער הדתי לאומי יקטן באופן משמעותי. ואם תשלו - אולי תגובה חריפה לפתיחות הזאת תגרום רק לאנטי?
יכול להיות. אבל במימדים יותר קטנים מאשר אם נסבול את התופעה...
14.
יש לנו ברירה
מוריה (11/12/2002)
שלום ליאור. גם אני בגילך-אך אני לא מדריכה, אך יש לי חברות מדריכות ששאלו את אותה שאלה, אני חושבת שזה שאנחנו,כביכול, "טועמים" משני העולמות ולא הולכים לשום כיוון הם הם היחודיות שלנו. אנחנו לא חרדים וודי שלא חילונים (למרות שלמרבה הצער אנחנו די נוטים לצד הזה) אם יש בעיה בלדעת מה לעשות ומה לא יש לי רק לאמר-שיש לך בחירה וכך לכל אחד עם הרמה הדתית שבה הוא בוחר, אני חושבת שאפשר לדעת בדיוק מה לעשות-והכל, כל ה"מכשולים" הם בעצם ניסיון לבחירה (כמו שהרב נחמן מברסלב אומר-"כל דבר בעולם,מה שקיים ומה שקורה הוא דבר המעניק לך את חופש הבחירה-בחר בתבונה." בהצלחה!
15.
??????
???? (2/11/2003)
????? ????! ????? ??? ???? ???÷?? ???? ?????÷ ????? ??? ?? ????÷ ????? ÷?? ????? ????. ?? ??÷? ?? ????? ?????. ???? ??? ???? ?????? "???? ???÷?? ?? ???? ?? ??? ????? ???÷?? ??? ???? ???? ?????..." ?? ??? ?÷?"? ?? ???? "?? ???" ???? ??? ?? ???????? ?? ???? ?"? ??? ?????? ??? ??? ???? ?????. ???? ?????? ?????? ?? ?? ???? ??÷?"? ??? ????? ?"? ??? ???? ??? ???? ????÷?? ????? ???.??? ????? ????? ???? ???? ??? ???? ???? ?? ????? ??? ????? ??? ??? ??? ??? ?÷ ???? ?????? ???? ????? ??? ??? ??- ?÷?"? ???? ????? ?? ???? ???? ???? ???? "?? ???" ??? ?? ?????- ?÷?"? ??????? ????÷?? ???? ????? ??? ?? ??? ??? ????? ????-??? ?? ?????? ??? ??? ????? ?÷?÷?? ????? ??? ????? ??? "?? ???" ???? ????? ??????? ??? ?????? ????? ??? ????? ???? ???. ??? ??? ?????? ???? ???? ??? ????? ?????? ???? ??? ????. ???? ????? ???? ?? ????-?????? ????? ????? ???? ??? ?? ???-?????? ?? ?? ???? ?????? ??? ?? ??? ????? ???? ??? ??? ??? ???????? ???? ??? ???? ???? ??? ????? ?÷?"? ????? ?? ????-?? ???? ????? ?? ?? ??? ?? ???? ?????? ?? ?? ???? ????? ??????? ????? ???? ??? ?? ???? ????? ????? ?????? ????. ?? ????? ???? ???? ????? ?????? ?? ????? ?????? ???? ???? ???? ??? ?÷?"? ????? ?? ????? ?????? ????? ????? ?? ?"? ???? ?? ????? ?????? ???? ??????? ?? ????? ??"?? ???? ?? ????? ?????? ?? ???????? ??? ????? ?????? ???? ?? ???? ????? ???????? ?? ?????? ?? ??? ????? ????- ???? ????? ??????? ?? ????? ???? ??? ?? ?????? ????? ???? ???? ????? ??? ÷???? ????÷ ????? ?????? ????? ?? ???? ???? ????. ?????? ?????? ?? ?????? ?????? ????? ?? ?? ????? ??????? ????? ???????? ??÷???? ?? ?????? ??? ?? ?? ??? ????÷ ????? ????? ??? ???????? ?? ??? ????? ??? ?? ??? (?? ????!!!) ??? ????? ??? ???? ?? ???? ?????÷ ??? ???????? ???? ?????????? ????÷????? ???? ????÷ ???? ??÷ ??? ?????? ?? ??? ???? ????? ?????? ??? ???? ?????? ??? ???? ???? ??????? ÷???? ?? ?÷???. ?÷????? ?? ?????? ???? ????, ????? ????????? ????? ??? ???? ????? ?? ?????? ???? ???? ??? ????? ????. ?÷?"? ???? ???÷?? ???? ?? ?????????? ???? ??? ????? ?? ??? ???? ?? ????,??? ??? ??? ?? ?? ?? ???? ??? ?????? ??? ???? ?????????? ????? ??? ???? ???? ?÷?? ??? ??? ?? ????- ?? ????. ????? ?? ?????? ????? ??????? ???? ???? ??? ?? ?????? ??????? ????? ???? ????? ??? ???? ????? ???÷? ??? ?? ?? ????? ?????? ?? ???? ?????? ?????? ???? ????? ?????? ??????? ?? ???? ???? ????? ??? ?????? ??? ?????!!!! ????? ?? ?÷ ??? ???? ????? ???? ?? ?? ???? ?????? ???? ????? ??????? ?????!!! ??? ????.
16.
גם אני נתקלתי בזה... (בערך)
אורטל (7/17/2003)
לפני בערך חצי שנה, חברה מאוד טובה שלי עזבה את האולפנא שלנו! אני הייתי ממש בהלם! היא ממש נהנתה, היו לה מלא חברות, הצליחה בלימודים ופשוט עזבה. לי היא אמרה את זה שבוע לפני שהיא אמרה לכולם והיא אמרה שזה בגלל שהיא מרגישה שהרמה הדתית באולפנא לא מספיקה, והיא מרגישה שהיא צריכה יותר מזה! אני לא הבנתי בדיוק למה היא התכוונה, כי האולפנא שלנו מבחינה דתית היא בין הכי טובות בארץ, זה היה נשמע מאוד מוזר כי זה גם לא התאים לה כ"כ... אבל אמרתי לה שאם היא החליטה סופית וחשבה על זה המון שהיא רוצה בזה ויהיה לה טוב עם זה- שתעשה את זה!
בערך חודש אחרי שהיא עזבה, התחלנו להתכתב לגבי העניין הזה ובכלל... והיא אמרה לי שזה לא רק האולפנא אלא כל הדרך הדתית-לאומית היא מתירנית יחסית ולא נותנת מספיק גבולות! היא הרגישה שהיא נוטה מצד לצד. אם זה לראות סרטים וללמוד תורה. ואם זה ללבוש צנוע ולבלות עם בנים. היא הרגישה שהיא צריכה דרך אחרת. יותר בסיסית ושיכולה לעמוד בפני עצמה בלי השפעות חיצוניות.
ולכן- היא עכשיו חרדית!!!
אני חושבת לפעמים, שאולי ה' הראה לי את הדרך הזאת שלה כי אולי באמת זאת הדרך היותר טובה... למרות שאני עדיין חושבת שאנחנו צריכים להשפיע על החילונים לטובה, ואם לא אנחנו, מי יעשה את זה?? אבל אני גם חושבת שלא כולם צריכים לנסות להשפיע עליהם כי יש כאלו שעדיין לא ממש פיתחו ועיצבו את האישיות שלהם ולכן הם עשויים להתדרדר מבחינה רוחנית... ואני חושבת שלפחות חצי ממנו עדיין לא סיימו את השלב הזה של פיתוח האופי והאישיות ואנחנו לא מסוגלים עדיין להשפיע על אחרים במיוחד שאנחנו לא שלמים במה שאנו עושים!
בתקווה שנדע את התשובה האמיתית והנכונה!
17.
כמו כל דבר - זה תלוי
שוקי (4/10/2004)
בחוברת של בנ"ע לקומונריות לחודש ארגון יש מצד אחד כתבה של אורי אורבך בשבח הציונות הדתית לאומית ומצד שני תגובה של חיים ולדר (שהוא כידוע חרדי) לאורי אורבך שניהם כותבים יפה ונכון אבל לדעתי חיים ולדר צודק יותר זה ארוך אז לכן אני לא אומר מה שהם כותבים אבל בכל אופן כדאי ומומלץ מאוד לקרוא!!!
18.
''ואל תביאנו לידי ניסיון''
נופר (4/10/2004)
שלום וברכה!
אני מתנצלת מראש על שאיני עונה על שאלתו של ליאור אך ברצוני להתייחס לדבריה של אושרת עמרם שנכתבו לפני כן.
אושרת בדבריה טוענת [עפ"י מיטב הבנתי]שהיהודי הדתי לאומי עומד בניסיונות גדולים יותר מפני שהוא פתוח יותר לעולם החילוני דהיינו-לתרבות המערב,וטוב שכך מפני שההתגברות על הניסיון הגדול מביאה לידי שכר גדול,לעומת החרדים אשר סוגרים עצמם באופן מוחלט בפני החברה החילונית-בכדי לא לבוא לידי ניסיון וכמובן-הדבר שלדעתי החשוב ביותר הוא ההשפעה על ילדיהם שטרם נוסכה בהם יישוב הדעת אשר תנחה אותם להבדיל בין טוב לרע.
אני בחורה חרדית אשר לא מבינה מדוע עלינו להחשף בעצמינו ולחשוף את ילדינו לתרבות הזרה ליהדות ובמקום לומר:"זוהי תרבות הגויים אשר אינה מבוססת על התורה אשר ניתנה לנו ממשה בסיני,לכן התרחקו ממנה,מפני שהיא מזיקה לנו" אומרים אחינו הדתיים לאומיים:"זוהי תרבות המערב אשר השפיעה קשות על אחינו החילונים, בואו ננסה לעזור להם לראות את אור התורה". כמובן שאין כל פסול במעשים אלו ואף זוהי מצווה גדולה מאוד להשיב בנים לאביהם-אך הפסול שאני מוצאת בשיטה זו הוא זה שאחינו הדתיים לאומים מקריבים את כל העדר לשם השגת המטרה הנ"ל.כלומר מקריבים גם את ילדיהם אשר עוד לא שולטת בהם בינה מספקת בכדי שיוכלו להתמודד עם הקשיים והניסיונות שעומדים בפניהם כאשר הם ניצבים מול תרבות זרה זו. ההבדל בין המנהג הציוני לבין המנהג החרדי הוא שהחרדים סוגרים כל אפשרות לפירצה של תרבות זרה אך הדבר אינו סותר-רבנים חרדים גדולים שיש בהם מספיק בינה,חכמה ודעת הם אלה שצריכים להתמודד עם העניין של להפיץ את אור התורה ולהתמודד עם שאלות ממקור חילוני כי רק להם יש את הכלים לעבור את הניסיון מבלי להכשל ולכן לדעתי יש הרבה נפילות אצל בני הנוער הציוני-כי אין להם את מירב הכלים לניסיונות קשים אלו!
ואסיים בדבר תורה אשר יבהיר את העניין:
"מעשהו של יוסף חייב ללמדנו לקח-כך כותב הרב אליהו פינחסי בספרו "דברות אליהו"-יש לדעת כיצד לנהוג בניסיון,האם יש להמנע ממנו מלהביאו אליך או להתגרות בו.
המהר"ם שפירא מלובלין זצ"ל מבאר בספרו "נצוצי אור המאיר", שיוסף ניהל ויכוח עם יעקב אבינו בצורת הנהגת האדם בדרכי הקב"ה ובעבודתו.
יעקב טען שעל האדם להיות "איש תם יושב אהלים" ולא להתעכב בענייני העולם הזה,לא להידמות לבני אדם אשר אינם מתנהגים כמותנו".
יוסף טען:"לא כן אבי".דרך הריחוק מהניסיון אין בה חכמה להשאר יהודי נאמן אלא אדרבה יש להיות מעורב עם הבריות,להתלבש כמותם ולהתמודד מול הניסיון ואז השכר יהיה כפול.
כאשר ראה יוסף את אשת פוטיפר שבאה אליו בדבר עבירה,חשב יוסף מה נתן לה בעצם,את הכח והעוז לגשת אליו-בוודאי מה שניסיתי להתקרב ולהדמות להם.
וכאן נתגלתה לו דמותו של אביו יעקב וראה שאכן צדקו דבריו:רואים אנו אם כןשעל האדם להתרחק מכל דבר שיכול להביאו לידי ניסיון קשה וצריך הוא להתנהג כפי שהתורה מבקשת.כי אין האדם יכול לדעת אם יש בכוחו לעמוד בניסיון והסיכוי לכישלון גדול מהסיכוי להנצל מחטא.
ולכן כאשר אשת פוטיפר תפסה את בגדו של יוסף נאמר:"ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה"[בראשית;לט,יב]וכאן מקשה הרמב"ן: והרי כוחו של יוסף גדול משלה, אם כן מדוע עזב בגדו אצלה? מתרץ בעל "שיחות מוסר" [מאמר לו,א]:שאילו יוסף היה נכנס בחזרה ונאבק עימה אפילו רגע קל, הרי ע"י כך היה מגיע עוד הפעם למקום הניסיון והסכנה מרחפת עליו ומי יודע מה יהיה גורלו. על כן יוסף העדיף להשאיר בגדו בידה אף שהוא כעד ראייה להצדיק דבריה והוא יסבול בגלל זה.אך העדיף יוסף את הסבל- מול הניסיון. וכן מבאר הספורנו:"וינס"-מן החדר פן יתגבר עליו יצר הרע.
חז"ל היטיבו להבין את כוחו של יצר הרע ומנגד את כוחו של האדם העומד מולו.על כן עשו לנו סייגים וגדרות ,גזירות והרחקות אף שהדבר נראה מוגזם יותר מן הצורך,אולם ידעו הם מי הוא הלוחם מולנו ועד כמה כוחו גדול ואכזרי ובקלות ניתן ליפול ברשתו.
ועל כן חכמת האדם היא התרחקות מניסיונות בכדי להנצל. ללא הגדרים מי יודע אם יינצל לפי שכוחו של יצר הרע רב הוא.
דוד המלך עליו השלום שהעיד על עצמו "תפילה לדוד כי חסיד אני",בקש מהקב"ה "בחנני נא ונסני"[תהילים;כו,ב].
ולאחר חטאו [עם בת שבע] אמר דוד:"מי יתן רסן לפי ולא הייתי מבקש "בחנני"".
מכאן לומדים חז"ל:"לעולם אל יביא אדם עצמו לידי ניסיון" שהרי דוד המלך הביא עצמו לידי ניסיון ונכשל.בשעת הניסיון התאווה גוברת על האדם וכל חכמתו ויראתו נופלים ולא נשאר מהם זכר" [מתוך הספר "אור דניאל",פירוש על ספר בראשית עמוד שפג-שפד].
ועל ידי הדברים הנ"ל מנסה להתרחק הציבור החרדי-שלא להגיע לידי ניסיון שמא יפול.
מתנצלת על אריכות הדברים ויש לציין שהם נאמרו לשם חקירה והבנה בלבד ולא ח"ו לשם השמצה.
אשמח מאוד אם אחד מצוות המערכת יוכל להסביר לי סוגיה זו בהקדם על פי עקרונות הציונות בכדי שאוכל להבין אותה.
תודה מראש,ובעז"ה שנזכה כולנו לחזור בתשובה שלימה,לבנות אהבת חינם ביננו ולחזות בביאת המשיח במהירה בימינו.
19.
שלום וברכה
דרדקי (8/18/2004)
צריכים להבחין בין שני דברים עקרוניים:
*לקיחת הטוב מהרע
*התחברות לרע
המהר"ל יוצא גם נגד לקיחת הטוב מהרע(כר"מ) כי לא כולנו ברמתו של ר"מ והחרדים כנראה הולכים על פי זה, ואנו מנסים לעשות את זה,
אבל לענ"ד אנו צריכים להיזהר מהתחברות לרע-לדוג' הטלויזיה לא שמעתי על רב שמתיר צפיה בתכונית בלי לבדוק תחילה אם יש בעיה.
אותו דבר זה חברות עם בנות בגיל ההתבגרות
אבל, צריכים להתפתח קצת "אהוב את הבריות ומקרבן לתורה"-תאהב אותם, אל תתנשא אבל אל תלמד ואז תקרבם לבריות זה הסדר, ואם אתה סגור אתה נראה כשחצן ו"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם"
לכן נראה לענ"ד שצריכים להישמר מטלויזיה חברות בגיל צעיר ושאר הדברים שבאמת יש בעיה בעשייתם אבל להישאר פתוחים
כל טוב
20.
לפעמים כדאי להזכר לאן אנחנו שואפים...
אלמוני/ת (2/11/2005)
"קדושה אני מבקש,
קודש הקודשים אני מבקש,
תנו לי קדושת ארץ ישראל,
תנו לי קדושת אהבת ישראל"
21.
טעות!!!!
חשוב לי להגיד את זה (8/16/2006)
זאת פשוט טעות,ואני כל פעם נפעמת מחדש...אני ממש לא מבינה על מה הטענות,הרי החרדים מקרבים יהודים הרבה יותר מהדתיים לאומיים,בארץ יש מעל מיליון חוזרים בתשובה רק דרך ארגון שופר וערכים(ואני לא מדברת על הארגונים החרדים האחרים..),זאת פשוט סיסמה! הדתיים לאומיים מעולם לא קירבו ומעולם לא יקרבו יותר מהחרדים.ואדרבה אצל הדתיים לאומיים יש הרבה יותר חילול ה´ ,חילונים רואים נוער עם כיפה מסתובב עם בנות ,נמצא בקולנוע וכו´,מה שמאוד מקובל אצלם ואילו אצל החרדים נוער כזה נחשב סרח עודף.אם באמת היתה שאיפה להתחזקות בני עקיבא מזמן לא היה בני עקיבא מה שיש היום וטלויזיה?היתה אמורה להיות אצל מיעוט.אבל העובדות הם שלמעל שמונים וחמש אחוז מהציבור הדתי לאומי יש טלויזיה בבית,ואצלנו באולפנא הרב מספר בגאווה שיש לו טלויזיה בבית ושהאמת היא שלא צריך לזרוק אותה...(אני לומדת ב"אמנה") בושה וחרפה! הכל סיסמאות בעלמא! תגידו שפשוט יותר כיף להיות דתי לאומי,זה הרבה יותר פתוח ומתירני,זה הכל.
22.
יש כאלה שמחפפים
אלמוני/ת (12/20/2006)
הציבור הדתי מתחלק לשנים אלה שמחפפים ואלה ששומרים על קיום תורה ומצוות מה לעשות נכון שהשקפת העולם של הדתיים "הפתיחות" יכולה לפעמים לפגוע וצריך לדעת את הגבולות אני חושב שצריך להוציא מהציבור הדתי את כל אלה שמחפפים והם מרשים לעצמם לחפף כי הם רואים את עצמם כדתים הם חושבים שלהם מותר דברים שהחרדים כיאלו מחמירים וזה לא נכון לשנינו יש את אותם איסורים ואותה תורה וצריך לקיים אותה ולא לחפף ואפילו הרב קוק שנחשב למנהיג הדתיים לאומים אומר שצריך להוציא אותם ולפעמים זה אנשים בעיקר בניי נוער שפשות צריך להאיר להם את הדרך ולחינוך הממלכתי "דתי" יש חלק לא קטן בכל הדרך של הנוער ורואים את זה
23.
האם את תוקפת???...??
אלמוני/ת (12/20/2006)
זאת שכתבה את התגובה תחת הכותרת טעות איך את מתייכסת לדרך של הציבור הדתי ואיך את מגדירה את עצמך דתית או חרדית מפני שמדבריך רואים שאת טיפה תוקפת את הדתיים אני מסכים עם דברייך אבל הם לא נכונים לגבי כל הציבור הדתי
24.
צריך להתעורר
אלמוני/ת (12/21/2006)
למה הרבנים של הציבור הדתי לא קובעים גבולות לפתיחות של הדתיים כדי לקרב אנשים כמו שאמרה פה אחת יש כאלה שהדרך בשבילם יותר מידי מתירנית אולי צריך לקבוע גבולות עד איפה אפשר להגיע שהרבנים ידברו אל האנשים לגבי התחזקות בדת חינוך הילדים צריך לתקן את כל הפגמים בציבור הדתי . איזה אחת אמרה פה שאנחנו רואים סרטים.... וכאלה צריך לדעת איזה סרטים לראות והטלביזיה כיום לא הכרחית בבית עם כל הערוצים והפריצות שיש אולי מותר רק לסרטים ו DVD צריך שהרבנים יקומו וידברו אל הציבור בכל העינינים שפגומים בציבור שלנו ולהיות דתי לאומי זה לא יותר נוח ויותר כיף אלה זה דורש יותר יציבות ועמידה בניסיונות יותר קשים (בני עקיבא מעורב וכאלה)
25.
כבר הרצי"ה כתב
מתן (9/25/2007)
בס"ד

כבר הרב צבי יהודה זצ"ל אמר שלא כל מי ששם כיפה הוא דתי (אפשר לקרוא בשיחותיו).

אבל להוציא לעז על ציבור שלם - שכל הציבור הוא לא טוב? זה ממש לשון הרע! אני דן לכף זכות שמי שאמר הוא לא ידע שזה לשון הרע, או לא התכוון, אבל זה ממש לשון הרע. זה לא נכון שיש בכל הבתים הדתיים לאומיים טלוויזיה. יש כל כך הרבה בתים שאין בהם. יש יישובים שלא ניתן להתקבל למי שיש לו טלוויזיה.
בני עקיבא? כבר יש ערים שיש סניפים נפרדים. מה לעשות? אם העיריה מסכימה, אז יש מופרד, ואם לא - אז לא.

אני לא אומר שאין דברים שליליים - יש. יש שתי אפשרויות לאדם להיות גבוה מחברו - א´. להנמיך את חברו ואז הוא יותר גבוה. ב´. להגביה את עצמו. לצערי הרבה פעמים יש אנשים שמתמשים בשיטה שמנמיכה את הזולת. אני לא רוצה לעשות. רק באופן כללי, דעו שיש הרבה דברים (כולל בעיות חינוך וצניעות) שצריך לתקן גם בחברה החרדית, ויצא לי לראות חוברת שהופצה לבני תורה חרדיים שמטרתה לעסוק בבעיות שיש אצלם על מנת שיוכלו לפתור. וזה מספיק, רק כדי לנפץ את התזה שאצלנו גרוע ושם טוב. אז לא - אצלנו יש בעיות ושם יש בעיות. לא צריך לברוח, צריך לתקן. כמובן, אדם יכול לשבת ולבכות, אבל הוא גם יכול לעמוד ולבנות.

ואיזו צניעות יש להרבה בנות בציבור שלנו? מרצונם החופשי? וכמה בני תורה יש לנו? בישיבות הסדר ובישיבות הגבוהות.
יש שם בני תורה כאלו גדולים! לא מכירים אותם, כיוון שהם ספונים רוב הזמן בבית המדרש ולומדים. יש לנו רבנים עצומים, ה´ ישמור אותם. וגם כלל הציבור - חלק גדול מהציבור שלנו מאוד מאוד חזק, ויש חלק שפחות. אבל בעזרת ה´ נתחזק עוד. זה לא פוסל ציבור שלם.
26.
שלום ליאור, תשובה חד משמעית
אסף (2/27/2008)
שלום ליאור
יש לי תשובה חד משמעית לשאלה : "לפי מה תקבע מה כן יכול להיכנס אלינו ומה לא? "
כל מה שיש בו חשש משום "ביטול תורה" - בחוץ, אלא אם כן זהו מעשה/אירוע שהוא לשם שמיים (שזה בעצם מצווה) ולא מיותר.
דומגאות
לצערנו הרבה דברים צריך להוציא...
התרבות המערבית - בחוץ
טלויזיה - גם בחוץ, קולנוע, מוזיאונים, הצגות (תלוי איזה), פסטיבלים - בחוץ
עיתונים חילוניים - ודאי שבחוץ

אלא שצריך להוציא אותם לאט לאט...
להפחית ולהוריד תדירות עד שמגיעים לאפס.
לראות פחות טלויזיה עד שמוציאים מהבית.

לשתומת לב
אין שום היתר להשאיר כלשהוא לא לשם שמיים!!!!!!!!!! (כמו קולנוע ושאר הדברים המיותרים)

אלא שאם אי אפשר להפסיק בבת אחת, אז לאט לאט.

דתי לאומי זה לא אומר שהוא "לא חייב בכל המצוות אלא בחלק המתאים לפי התנאים"
אלא שהוא מקיים יותר מצוות מעשיות (לשם שמיים).
27.
לעניות דעתי.. (לת)
הודיה (6/20/2008)
28.
ברור שחרדי זה דרך האמת!! (לת)
תמר (10/30/2011)
29.
פשרה כביכול- מתוך אידיאל
אביגיל (10/21/2012)
ליאור,
שאלת איך יודעים מה נכנס ומה נשאר בחוץ, אז ככה:
לעניות דעתי החיים מורכבים מכדי שאיזה שהיא נוסחא מתמטית תפתור אותם, ולכן אין תשובה אחת ברורה. מה שכן, יש איזה שהוא קו מנחה שעוזר לנו להחליט.
כל דבר שאנו עושים בחיים, עלינו לעשות מתוך מחשבה של תורה, ז"א- להחליט מה אנחנו סופגים מתרבות המערב מתוך השקפה דתית ומתוך שיקולים של עקרונות. לדוגמא, פלאפון, שהציבור החרדי כ"כ מתנגד לו: ברור שנחוץ! העולם מתקדם ואנחנו מנצלים את הקדמה להפצת שיעורי תורה ויהדות בקליק, תקשורת עם משפחה וחברים, סידור זמין 24\6 ובכל מקום...
כשאנו עומדים בחנות ומתלבטים אם לשדרג לסמארטפון עם חב´ גלישה, השיקול צריך להיות: האם אנחנו רוצים בזה בגלל האפליקציה החדשה של התנ"ך באייפון, או...?
"מה שלא הורג מחשל", וכל התמודדות כזו בדרך (התמודדות,כן! לא מכשול..) מחשלת ומחזקת אותנו. עדין חושש ליפול? גם לזה מצאו פיתרון- קוד סודי שמור אצל חברך\אישתך, אינטרנט חסום עפ"י הגדרות וכו´. אתה רק צריך לרצות!
תחשוב איפה היינו אם לא היינו נפתחים למדיה ולטכנולוגיה העכשווית- בלי רפואה, השכלה, בלי מיקרוגל, מקרר, מזגן, מערכות הגברה מדיה ותקשורת שמאפשרות להעביר דברי תורה למליוני אנשים בו זמנית!
הפריצות יותר זמינה היום, אך כך גם התורה שנגישה לכולנו.
אומרים שצריך לאמוד את האדם שמולך עפ"י הדרך שעבר. מה עובר נער שסגור מפני נגישות של חטא, לעומת אדם שפתוח כלפיו? אני אישית אעריך יותר את האדם הפתוח, שעמד מול הבחירה ובחר בחיים, באמת, מאשר אדם שהולך בדרך היחידה שהוא מכיר.
מקווה שעזרתי...
הבחירה בידך. אין תירוצים. אין "מפתה", "זמין מידי"... להכל מצאו פתרון, וכל שעליך לעשות הוא לבחור אם לרצות להאמין לזה, או לא. אם לוותר לעצמך, או לכבוש את היצר.
 




חפש