´´אנחנו שואלים ... אתם עונים´´
"הברסלבר אמר לי: מה זה חשוב מדינה או צבא? העיקר זה שאתה אוהב את כולם, מתפלל ועובד את ה´ בשמחה". האם זה באמת כך?<BR>השאלה של אוהד, התשובות שלכם, ושתי שאלות חדשות עבורכם...
חברים מקשיבים



בעלון הקודם של 'חברים מקשיבים' (וגם באתר) הפנינו אליכם שאלה שהתקבלה אצלנו, וביקשנו לשמוע את דעתכם. בעקבות הפרסום קיבלנו מכם מכתבים רבים בדואר ודרך האינטרנט. לצערנו לא נוכל לפרסם את כולם אך אנו רוצים להודות לכולם על התשובות היפות. בחרנו לפרסם מתוכן שתיים, ולאחריהן תשובה שכתב אלי, אחד מן ה"חברים המקשיבים", ובסוף להביא בפניכם 2 שאלות חדשות:


השאלה:
"
לחברים מקשיבים שלום,
קוראים לי אוהד. בשבוע שעבר הייתי עם משפחתי בצפת לחופשה קצרה. ביקרנו שם בכמה מקומות, ותוך כדי הטיול התחברנו לאחד מתושבי המקום, "ברסלבר", כפי שהוא מכונה אצלנו. היתה לנו שיחה מאד מעניינת, דברנו הרבה על השקפה ואמונה, והטענה שהוא אמר לנו כל הזמן היתה: "מה זה משנה אם יש לך כיפה סרוגה או שחורה או של נ נח נחמ וכו', העיקר שאתה מתפלל כל יום ואוהב את כולם ועובד את ה'".
אנחנו ניסינו לדבר איתו על המדינה והצבא, אבל אני חשבתי לעצמי: אולי הוא צודק, אולי מה שאנחנו צריכים לעשות זה רק להתפלל, לברך, לשמור מצוות וכו', ולא להתעסק כל הזמן בשאלות 'האם זה זמן הגאולה או לא? האם המדינה היא חלק מזה או שלא?'.
למה זה חשוב בכלל?
תודה מראש,
אוהד.
 
התשובות שקיבלנו מכם:
 
תשובה ראשונה: שלום אוהד.
     
קראתי את שאלתך בעלון, וחשבתי - שלא רק ששאלתך חשובה ומרכזית מאד, ויש לתת עליה את הדעת ברצינות, לתת תשובה רציונאלית, אלא שזו גם שאלה שאת תשובתה צריך לחיות- כל הזמן.
זהו נושא שעסקתי בו תקופה ארוכה, ואני מתפלל שלעולם לא אפסיק לעסוק בו.
     
קודם כל, היהודי ה'ברסלבר' שפגשת בצפת הוא בודאי יהודי כשר מאד, ירא שמיים ומתפלל בדבקות. אין לי ספק בזה. יש לנו המון המון מה ללמוד מחסידי ברסלב בתחום התפילה, הדיבור הישיר עם הקב"ה, אהבת ה' (כמו שאמר לך) ,אמונה בהשגחה פרטית, החיות שלהם בעבודת ה', ובעיקר- בכך שאינם מתביישים כלל בכך שהם עובדי ה'. באמת זו דרגה גבוהה מאד בעבודת ה'.
 
      
אבל, צריך לזכור שאין זה הכל. כל השבחים שכתבתי לעיל מתייחסים לקשר ביני, האדם הפרטי, לקב"ה. אך אין בכל זה כדי לפגוש את הקב"ה בכל תחומי החיים.
אנסה להסביר זאת במשל:
שמוליק קנה פז'ו  306 מסוכן מכוניות. שבוע אחרי קניית הרכב, פוגש שמוליק את סוכן הרכב. שואל הסוכן:  "איך הרכב שלנו, אה?" טופח שמוליק על כריסו, מחייך חיוך ענוג, ואומר בתחושת סיפוק: "שמע, אין כמותו. מה אני אגיד לך? לפני שקניתי את הרכב, כל יום הייתי חוזר מהעבודה הקשה הביתה, ונאלץ להסתפק במאוורר ישן. עכשיו, ברגע שאני חוזר מהעבודה, לפני שאני נכנס להגיד שלום, אני כבר מתרווח לי בכסא הנהג, מוריד את המשענת למצב שינה, מפעיל מזגן במצב 4, ושוקע ב- 45 דקות מנוחה. ממש גן עדן עלי אדמות".
 
אם זה לא היה עצוב, היינו צוחקים. אם לא את המציאות הזו אנו חווים על בשרינו פעמים רבות, הרי שכסיפור בדיוני יש בו כדי לשעשע .
הרכב יכול לשרת מטרות רבות. אמת. הרכב טוב גם בתור מקום מנוחה, גם זה אמת. גם מערכת הרדיו שימושית וחשובההרכב יכול לשמש כמחסן, ועוד ועוד. אך ברור לכל, שאת עיקר מטרת הרכב, שכח שמוליק. הוא השקיע כסף רב ברכישת כלי שמשמש לנהיגה. כל שאר הדברים הם רק מצטרפים למטרת הנהיגה, שיהיה נוח בנסיעות ארוכות וכו'. שמוליק לא 'נפגש' באמת עם רכבו, הוא 'עבר לידו', ולא 'חי' אותו.
זה קורה לנו הרבה. ישנו קטע חזק של אפריים קישון שנקרא "לא מקשיבים", נסה לאתר אותו. הוא מתאר דו - שיח של שני 'חברים' - שלעומד מן הצד נראה שהם מדברים זה עם זה, אך באמת כל אחד מדבר עם עצמו. אחד שואל "מה נשמע", והשני עונה – "על הפנים". הראשון אומר: "אני שמח, תמשיך כך", וכו' . הם בכלל לא מנסים לחיות אחד את השני, לשים לב מה עובר על השני.
 
 
אמונה איננה ידיעה בלבד שהקב"ה קיים. אנו רוצים לחיות אמונה. אמונה מלשון ' אומן' - סומך. אנו רוצים לראות איך כל החיים שלנו, וכל המציאות בכלל- סמוכה על הקב"ה. איך רק הוא זה שמנהל את העולם בחכמה, בטוב ובחסד. להיות בקשר עם הקב"ה בצורה מלאה.
והקב"ה מדבר אלינו דרך כל המציאות: ראשית כמובן, דרך התורה והמצוות, דרך הבריאה הנפלאה אנ נפגשים איתו. אנו רואים את גדולתו וחכמתו ביצירה הנפלאה של היקום, מתופעות עולמיות, עד לנמלים הקטנות הבונות את ביתן בחוכמה. כך גם בתחומים רבים נוספים, שאין כאן המקום לפרטם.
אך תחום נוסף וחשוב הוא: פגישה עם הקב"ה דרך האופן שהוא מנהיג את עם ישראל. יש פסוק בספר דברים: "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור" . אנו צריכים לראות איך אבינו שבשמיים מנהיג ומוליך אותנו צעד צעד, איך הוא מצילנו מכל הצרים שעומדים עלינו לכלותינו- ומוליך אותנו קוממיות לארצנו.
אם הקב"ה מדבר אלי דרך הנהגת עם ישראל, ואם באמת אנו נמצאים עכשיו במהלך של "ראשית צמיחת גאולתנו", בתקומת הציונות ומדינת ישראל - הרי שגם אני צריך להיות בתוך זה...
אם אני אוהב מישהו לגמרי, ונותן בו אמון מוחלט- ארצה לפגוש אותו כמה שיותר. להכיר אותו מכמה שיותר צדדים. תמיד אחשוב עליו.
אם אני מאמין בקב"ה באמת, אוהד, אני מקיים מצוות, מתפלל בדבקות ואוהב את ה' - הרי שעלי להתבונן איך הוא מדבר אלי דרך עם ישראל ותקומתו, כמו דרך נושאים רבים אחרים.
ושוב, נזכור תמיד שיש לנו המון מה ללמוד ולקבל גם ממי שאינו הולך בדרך זו.
 
יש עוד מה להאריך בנושא, אך נסתפק בזה
בהצלחה
חזקי
 
הערה: כמובן, לא נסיתי בתשובה זו להתייחס לתוכן השאלות- צבא/ מדינה וכו', מפני שלא זו הייתה השאלה, והדברים באמת ארוכים וסבוכים. רק ניסיתי לעורר על הצורך בהתעניינות בנושאים אלו- באכפתיות שלנו למעשה ה' הפועל סביבנו.
 
 
תשובה שניה: אוהד שלום,
אני עונה לשאלתך "מהמותן" ללא הסתמכות שיטתית על מקורות, אך דבריי, כפי שתיווכח, מבוססים על המקורות
היהדות אינה דת ליחידים בלבד. היהדות היא דת של 'עם ישראל' , היא דת ללאום. שגור בפינו מטבע הלשון "תרי"ג מצוות", אך בדיקה מהירה תגלה שבפועל, יכול כל יחיד מישראל לקיים הרבה פחות מתרי"ג מצוות. מדוע? כי מצוות רבות מאד מוטלות על הציבור כציבור, או חלות רק כאשר מתקיימות מסגרות ציבוריות. דוגמאות? בבקשה. מצוות המלכת מלך, קורבנות הציבורהתמיד, קורבנות החגים וכו', בנין בית המקדש, שמיטה ויובל הנוהגים באופן מלא רק כאשר "רוב (וי"א כל) יושביה עליה". התורה מצווה אותנו על אופן ניהול המלחמה, והרי מלחמה מנהל עם - ולא יחיד. התורה מצווה אותנו על הקמת מערכת משפט: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", זוהי מצווה לאומית. הדוגמאות עוד רבות והעקרון ברור. אגב – גם בשכר ובעונש בתורה פנים לאומיים. בצד השכר - נצחונות על האוייבים, ובצד העונש - גלות.
מכל האמור נובעת מסקנה ברורה - יהודי אינו יכול להיות יהודי שלם אם הוא מתעלם מהצד הציבורי והלאומי של התורה. כשמצב האומה ירוד בנושאים אלה, יהודי לא יכול לצאת ידי חובתו הדתית בדאגה ל'רשות היחיד' שלו בלבד.
הציונות הדתית הינה זרם ביהדות שחרת על דגלו את העשייה בשני התחומים: הדתי והלאומי. כפי שהבהרנו, העשיה הלאומית גם היא חלק בלתי נפרד מן העשייה הדתית. זוהי אידאולוגיה מורכבת ומחייבת – אך זהו גם פשטה של תורה. הגלות קלקלה אותנו רבות בתחום זה. עקב המציאות שנכפתה על היהדות, מציאות של דת ללא מולדת, לא יכלו להתקיים התחומים הציבוריים של ההלכה ושל האמונה במידה רבה. עתה ב"ה אנו זוכים לתחייה מחודשת שלהם בבתי המדרש המפוארים שלנו. אך עדיין רבים הם שלומי אמוני ישראל שעוד לא הפנימו את השינוי ודבקים בעשייה יהודית מבורכת בתחום הפרט והקהילה, אך מוציאים אל מחוץ לתחומה של יהדותם את המדינה, את הציבוריות הישראלית.
אנו גאים להיות אלה שמרגישים מחוייבות דתית גם לחלקים אלה של יהדותנו.    
מקוה שעניתי
בהצלחה
גלעד
 
 
ותשובה שכתב אלי, אחד מן ה"חברים המקשיבים":
שלום אוהד,
        
צודק אותו היהודי בכך שזה לא משנה איזו כיפה אדם חובש (ובלבד שתהיה בגודל הנכון על פי ההלכה...), אך אינני מסכים לכך שמספיק להתפלל כל יום ולאהוב את כולם. אין ספק שחשוב להתפלל כל יום וחשוב לאהוב את כולם, אך חשוב לא פחות ללמוד תורה, ללמוד את התורה כולה על כל חוקיה, חשוב לקיים מצוות ולקיים את כל המצוות. ומצווה מאד חשובה בתורה זו מצוות ישוב ארץ ישראל. ולא רק כמצווה שמוטלת על האדם הפרטי לגור בארץ ישראל, אלא מצווה לבנות מדינה בארץ ישראל ולכבוש אותה מיד הזרים היושבים בה, כמו שכותב הרמב"ן בהשגות על ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה ד': "היא שנצטוונו לרשת את הארץ שנתן לנו ה' יתברך ושלא נעזוב אותה ביד זולתנו מן האומות או לשממה מבלי יושב, שנאמר: 'והורשתם את הארץ וישבתם בה', ופירש אותה להם בכל גבוליה לומר שלא יניחו ממנה כלום(!)".
כלומר, הרמב"ן רואה במצוות ישוב ארץ ישראל מצווה שנוגעת קודם כל לאומה, לרשת את הארץ מיד הגויים היושבים בה ולא להניח ממנה כלום, כלומר: לרשת את הארץ כולה בכל גבולותיה.
לשם כך ודאי יש צורך בצבא, מעבר לעובדה הפשוטה ששירות בצבא הוא מצווה גם מצד "לא תעמוד על דם רעך" שבה אנו מצווים להציל את אחינו מיד האויבים הקמים עלינו מלחמת מגן, שגם לה גדר מיוחד בתורה "עזרת ישראל מיד צר".
 
   
ובכלל, דע לך אוהד, שאין דבר בחייו של יהודי ובהשקפת עולמו שאין לתורה מה להגיד עליו. התורה כוללת הכל בהיותה "סדר העולם" כדברי המהר"ל, ולא רק סדר היהודי כפרט. בכלל חשוב להתרגל להבנה שהתורה ניתנה לנו קודם כל כאומה, והאידיאל שאליו התורה מכוונת הוא להוות את עם ישראל כ"ממלכת כהנים וגוי קדוש", וזאת מתוך מטרה יותר כוללת של "תיקון עולם במלכות שדי".
אלו מושגים נכבדים מאד שיש הרבה מה לדבר ומה להבין בהם, אך קודם כל חשוב לצאת מתפיסת עולם פרטית ומצומצמת בה התורה משמשת כבניין חייו של הפרט. התורה באה לבנות ולקדם את המציאות כולה, ומתוך כך היא גם בניין חייו של הפרט בישראל כאבר וכחלק מהאומה כולה.
 
        
מתוך כך יש גם חשיבות מרובה לאבחון של התקופה בה אנו נמצאים, האם היא תקופה של גאולה או לא? האם מדינת ישראל היא "ראשית צמיחת גאולתנו", כפי שאנו מתפללים כל שבת וחג? זה נוגע לשאלות מעשיות ביותר, כמו עידוד יהודים לעלות לארץ. עד לפני 150 – 200 שנה כמעט שלא היו יהודים בארץ ישראל והיו כאלו שאמרו שאסור לעלות לארץ ישראל. המציאות הזו השתנתה בעיקר בעקבות קביעת הגר"א שהתקופה היא אתחלתא דגאולה ושהאיסור לעלות לארץ ישראל (מצד 'שלוש השבועות') כבר לא חל בימינו. אלו נושאים שחשוב מאד ללמוד אותם ולעסוק בהם שהרי הם יסודותיה של תורה. התורה מתחילה בארץ ישראל כפי שאומר רש"י על הפסוק הראשון בתורה, שספר בראשית נכתב כדי להראות שלה' כל הארץ וכנגד טענת הגויים שגזלנו את ארץ ישראל, לה' הארץ והוא נתנה לנו. והתורה מסתיימת בארץ ישראל בכניסה של עם ישראל לארץ ישראל. הצווי הראשון שנצטווה אברהם אבינו, אבי האומה, הוא: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".
כל העיסוק של אבות האומה בקניין וברכישה היה למען הקמת אומה שתשב בארץ ישראל, כפי שכותב הרמב"ם ב"מורה נבוכים" חלק ג'. אם כן אלו יסודות התורה.
      
בכלל, חשוב מאד מה יהודי חושב ומהי השקפת עולמו, זה לא סתם פילוסופיות פורחות באויר. המצוות היסודיות ביותר בתורה הן לא מצוות מעשיות בלבד אלא גם מצוות הקשורות למחשבה ורגש, מצוות האמונה, מצוות אהבת ה', וכמו שרבינו בחיי קורא להן: "חובת הלבבות". אחת המצוות החשובות בתורה שאנו מזכירים פעמיים בכל יום היא: "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך", וגדר המצווה, קובעים חז"ל היא על פי לימוד התורה של האדם, וכמו שכותב הרמב"ם: "כפי הדעת תהיה האהבה אם מעט מעט ואם הרבה הרבה". ככל שיותר מכירים ויותר מרחיבים את דעת אלוקים שבקרבנו, כך יותר מתקשרים ויותר אוהבים. הרמב"ם פותח את ספר ההלכה החשוב ביותר בעם ישראל, "משנה תורה לרמב"ם", בהלכות יסודי התורה, בהם פורש הרמב"ם משנה רחבה שנוגעת לעניינים הנוגעים לרומו של עולם, דע מה למעלה ממך.
במראה שטחי זה יכול להראות כפילוסופיות, אך להבדיל בין קדש לחול, הרמב"ם מונה אותן בתור הלכות! כלומר: מה שיהודי מאמין וחושב זה נוגע להלכה, מצוות האמונה, וחלק חשוב מזה הוא עניין הגאולה, כפי שמפרט הרמב"ם בעיקרי האמונה ובסוף 'משנה תורה'.
 
      
אם כן, לסיכום, בודאי שהעיקר זה תורה ומצוות, אך זה לא בא לצמצם אלא להפך, תורה ומצוות כוללות את כל החיים ומרימות אותם למדריגה אחרת לגמרי, ובמסגרת זו כל יהודי מעם ישראל מצווה לעסוק בתורה בחלקיה השונים, כל אחד לפי רמתו ומדרגתו, כשהבסיס הוא בודאי שמירה על כל מצוותיה של תורה.
כל טוב ובהצלחה רבה
אלי, חברים מקשיבים
 
______________________________________
וכעת אנו רוצים לשתף אתכם במענה לשתי שאלות נוספות שהגיעו אלינו:
שאלה ראשונה: שלום לכם,
אני בחור צעיר שחזר בתשובה לפני שלוש שנים.
אחד מהדברים שתמיד הפריעו לי ביהדות הוא עניין השחיקה. עבודת ה' דורשת מן האדם חזרה קבועה על סך מסויים של מעשים מדי יום- אנו חוזרים 3 פעמים ביום על אותה תפילה, מקיימים אותם מעשי מצוות שוב ושוב, וכן הלאה. החזרה הקבועה הזו שוב ושוב על אותם דברים משעממת ומייבשת.
איפה החידוש? איפה המקוריות? איפה הרעננות? 
מה שקורה הוא שבגלל המצב הזה אנו מקיימים את הדברים בצורה טכנית ויבשה, בלי שום שמחה והתרגשות. האם כך צריכה להיראות עבודת ה' שלנו? האם יש בכלל פתרון לבעיה הזו? ניסיתי כבר דברים רבים אך עוד לא מצאתי תשובה מספקת.
אשמח מאד אם תענו לי.
תמיר
 
שאלה שניה: לחברים מקשיבים שלום,
קוראים לי מאיר ואני לומד בכיתה יא' בישיבה תיכונית.
אגלה לכם סוד כמוס. תמיד קינאתי בחילונים.
על מה, אתם שואליםעל הכל.
על זה שהם נהנים מהחיים, רוקדים בדיסקוטקים, מבלים עם בנות, ומכייפים כל הזמן.
שלא תבינו אותי לא נכון, זה לא שאני לא מאמין בה' ובתורה, אבל קשה לי לראות איך הם כל הזמן נהנים וחווים חוויות מרגשות, בעוד שאצלנו בישיבה האטרקציה הכי גדולה זה להזמין פיצה מהחנות במרכז העיר. אין חוויות, אין התרגשות, אין עוצמות של חיים.
זה ממש מעיק עלי. אשמח מאד אם תוכלו להתייחס לעניין.
מאיר
 
אם יש לך מה לומר בעניין, אל תתעצל/י, קח/י עט ונייר (או גש/י למקלדת) וכתוב/י תשובה למאיר או לתמיר. תשובות ניתן לשלוח אלינו לדוא"ל aviya@maale.org.il  או לת.ד 36031 י-ם 91360, וכן לענות עליהן כאן כתגובה. תשובות טובות יתפרסמו בעז"ה בעלון הבא ובאתר האינטרנט שלנו. ניתן גם להשתמש בשאלה כנושא לפעולה בסניף או לשיעור חינוך/חברה בישיבה או באולפנה שלכם. אפשר לדון בנושא ביחד, ולאחר מכן שכל החבר'ה ישבו ויכתבו תשובות. בהצלחה.
 



הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
1.
ללא נושא
עמית (1/19/2003)
שלום לך מאיר.
קודם כל רציתי להגיד ששאלתך מאוד עניינית ומאוד מטרידה בימינו, שאלה כזאת של "איך אפשר להנות בכלל מהדת? מה כיף בכל המצוות המעיקות האלה ? למה אני לא יכול ללכת למסיבות ולהינות מהחיים כמו החילונים ?"

אבל בא תן לי קודם לשאול אותך כמה שאלות:
קודם כל , למה אנשים והרבה , במיוחד בני נוער , לוקחים סמים , אם כל כך כיף להם למה הם צריכים משהו שכל כך מזיק להם כדי להנות ? מה חסר להם שהם צריכים סמים בשביל הנאות ? איזה הנאה יש להם בכלל מסמים שאין להם בלדבר עם בנות ולהיות במסיבות?
אך זה שהמון אנשים מגיעים לגיל מבוגר יותר ומרגישים חוסר סיפוק עצמי בחיים ? איך זה שאנשים שכל כך כייפו בחיים מגיעים למצב שהם מבינים שהם פשוט לא עשו כלום ולא נהנו מכלום?
איך זה שכל כך הרבה אנשים נוסעים למקומות כמו הודו לחפש רוחניות , אם כל כך טוב להם עם המסיבות והאוכל הטוב בשביל מה להם לסוע להודו ? מה חסר להם?
והכי חשוב - איך זה שיש אנשים שאחרי שהם נסעו להודו וניסו הכול חוזרים בסופו של דבר לחיק היהדות ?
איך זה שבן אדם שניסה הכל בחיים , היה בכל המסיבות , עשה את כל האטרקציות, היה מוקף בכסף ובבנות ולא היה חסר לו כלום אומר לך שלא משנה מה הוא ניסה , לילה אחד הוא למד תורה והוא בחיים שלו לא נהנה כל כך . (ואם אתה לא מאמין לי שיש אנשים כאלה תתחיל להסתכל סביבך)...

ואחרי שחשבת על כל השאלות האלה כדאי שתקח לתשומת לבך את הדברים הבאים:
שואל הרמח"ל בספרו מסילת ישרים - מהי מטרת האדם בעולם ? בשביל מה אתה באת לעולם ? למה?
והתשובה שלו פשוטה מאוד - אתה באת לעולם כדי שיהיה לך טוב , כדי שתהנה מהחיים - בעולם הזה ובעולם הבא עוד יותר!
שואל כבר הריה"ל (רבי יהודה הלוי) בספרו הכוזרי - מה היתרון של התורה שלנו על דתות אחרות .
וגם התשובה שלו פשוטה מאוד - התורה שלנו מבטיחה לך שכר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.
התורה שלנו היא לא איזה דבר שטחי של - תקיים מצוות ואחרי שתמות יהיה לך טוב.
התורה שלנו זה תקיים מצוות והחיים שלך יהיו הכי טובים והכי מהנים יותר מכל המסיבות/סמים/בנות/כסף שיהיו לך בחיים כבר בעולם הזה!
כבר כתבו חכמינו ז"ל שאם אנשים היו יודעים כמה אפשר להנות מהתורה הם לא היו עושים שום דבר אחר חוץ מללמוד תורה ולקיים את המצוות!
אלוקים ברא את האדם , אלוקים מכיר אותך הרבה יותר טוב ממה שאתה מכיר את עצמך ואותו אלוקים שברא אותך אומר לך שתורה הזאת היא הדרך חיים הכי מהנה שתוכל לחיות בעולם הזה , אבל הכי מהנה - שהרי כבר כתוב : "הנני נותן לך היום את המוות ואת החיים - ובחרת בחיים" החיים - החיים הטובים המהנים , זה התורה שלנו זוהי דרך החיים האידאלית והמהנה ביותר.
אין שום בושה להגיד אני באתי לעולם הזה כדי להנות - אני רוצה להנות מהחיים ! והתשובה שייענה לך כל בן אדם שאי פעם בחיו נהנה מהתורה : בוא תקיים מצוות , אני מבטיח לך אתה לעולם לא תהנה כל כך!
זכור לי ששאלתי את הרב האזרחי , אחד מגדולי דורנו בדיוק את אותה שאלה שאתה שאלת: " אני לא נהנה מהמצוות מה אני עושה כדי להנות מהם?"
והוא ענה לי כך : " תאר לך שאני אוכל גלידה ומראה לך איך אני מתענג ונהנה מכל ביס מהגלידה הזאת , לא היתה רוצה לנסות את הגלידה הזאת גם ? ועכשיו תבוא לישיבה ותראה איך אנשים נהנים ומתענגים מכל סוגיה ומילה בגמרא , לא תרצה לנסות גם?"
אני אז חשבתי שהוא צוחק עליי אבל רק שראיתי באמת מה זה ללמוד תורה ואיזה הנאה עצומה אתה מפיק בזה , איזה אושר וסיפוק את מרגיש אפילו אם סתם ישבת וקראת הלכות
והרי כבר כתוב בגמרא שאחרי שישיב רשב"י (רבי שמעון בר יוחאי) 7 שנים במערה וכתב את הזוהר הוא יצא החוצה וראה אנשים עובדים בשדה ופשוט לא הבין איך אנשים מסוגלים לעבוד בשדה ולא ללמוד תורה , הוא פשוט לא תפס איך אנשים מפסידים משהו כל כך מהנה ופשוט שרף אותם במקום . עכשיו תגיד לי , זה לא חוכמה רשב"י היה גדול , רק הוא הרגיש ככה . לא נכון! עשות אלפי אנשים מרגישים ככה יום יום כל האנשים יושבים ולומדים תורה ואז יוצאים מהבית ולא מסוגלים להבין איך בן אדם הולך ברחוב ולא רת ללמוד תורה , הם פשוט לא תופסים את זה.

ועכשיו , אחרי שהבאתי לך את כל זה נשאלת השאלה כי גדולה :
אם זה כל כך פשוט ונכון אז איך זה שאני לא נהנה מזה ? למה צריך לעבוד כל כך קשה כדי להנות מזה ? למה אני צריך לסבול כדי להנות מהתורה ? למה?
אביא לך משל ובזה אסיים, א הנמשל אני מקווה, תבין כבר לבד:
נניח שאתה היית איש עני והיה בא אלייך בן אדם עישר ואומר לך : "תשמע , יש לך שתי אפשרויות , או לאכול אציל בבית ושאני אכלכל אותך , או שאני אביא לך עבודה ואת ומהכסף שהרווחת ולאחר שעמלת תקנה לך אוכל."
ועכשיו תגיד לי אתה , באמת , אם איזה אוכל שאכלת היית מרגיש יותר טוב , אם האוכל שאכלת בבית העשיר או עם האוכל שאתה - בעצמך לאחר עמל השגת האוכל ש-ל-ך! אני חושב שהתשובה ברורה.
אני מקווה שגם הנמשל ברור.
אני לא מצפה שעכשיו תוך יום תתחיל להנות מהתורה וגם לך לא כדאי לצפות , לא היום לא החודש ואפילו לא בשנה הקרובה, אבל - כל מסע גדול , מתחיל מצעד קטן.
אני , בתור שמיניסט שכל דרכו עוד לפניו יכול להעיד לך שזכיתי כבר יותר מפעם אחת להנות מהתורה , הנאה שכמוה לא זכיתי להרגיש , מעולם.
גם אתה יכול , וכל אחד יכול , תאמין בעצמך ותאמין בבורא עולם שיודע אותך הכי טוב מכולם ואם תתאמץ ותנסה , מהר מאוד תגיע למצב שפוט לא תתפוס איך אפשר להנות ממסיבות ולא מתורה!
בהצלחה גדולה בהמשך הדרך וה' יהיה בעזרך
2.
ניסוי
ניסוי (1/21/2003)
ניסוי
3.
ברסלב, תפילה והשתדלות
יעקב בן דוד (פראזניק) (1/22/2003)
אוהד יקר,

שלום רב

קראתי את שאלתך ולמקרא מה שאמר לך אותו "ברסלבר", כפי שקראת לו, התרוממו גבותי בפליאה עליונה.

ב"ה אני מקורב לדרכו של רבי נחמן ושאיפתי היא לעבוד את ה' בדרכו.

אין צורך להאריך בתשובה, משום שהדברים פשוטים, ידועים ומקובלים.

אקדים רק ואומר, כי ברוך יהיה לאלקים מי שעוסק בתפילה כל היום.

כעת ניגש לענין עצמו:

א. לו נניח שידידינו הברסלבר הבין כך ממקום כלשהו בדברי רבי נחמן, עדיין, כלל יסוד בחסידות ברסלב - "קמטו את ספרי כרצונכם, רק על תפגעו ב'סעיף קטן' שבשולחן ערוך", כאלה היו דברי רבי נחמן. דהיינו, גם אם הוא הבין כך מדברי רבי נחמן, הרי שהבנה זו, שמתנגשת בהכרח בחוקי היהדות, אינה נכונה משום הכלל הנ"ל.

ב. רבי נחמן הורה בפירוש לתלמידיו להתפרנס (תלמידו וכותב ספריו דן בכמה מקומות ב"ליקוטי הלכות" שלו ב"פרנסה כשרה" ובסוגית הפרנסה מול לימוד ועבודת ה'), משום שאמנם אנו מאמינים כל חיינו, מעשינו וכל פעולה שלנו נגזרים בהשגחה עליונה, אך אין כל קשר בין זה לבין העובדה שאותו בורא גם גזר עלינו להשתדל, לפעול למען מה שאנו רוצים שיצליח.
שום דבר לא נוצר מעצמו. כך, אם נרצה להתפרנס נאלץ לעבוד ואם נרצה להיות תלמידי חכמים נאלץ ללמוד, שום דבר לא בא ללא יגיעה (בד"כ, שכם זו סוגיה בפני עצמה, אך היא אינה קשורה הנה).
כמובן, אדם בעל אמונה חזקה, יוכל להתפלל, לבקש מהבורא שישלח לו את פרנסתו בלא עמל מצידו - ולהיענות, אך אין זו הדרך הרצויה. היהדות אינה ממליצה לכתחילה לסמוך על הנס או להטריח את הבורא בלא עמל מצידנו, במצבים מסוימים זה כן שייך, כפי שלמדנו לגבי חזקיהו, שביקש מהבורא שינצח עבורו את אויביו בלא עמל מצידו.

עיקרו של דבר: הבורא, בתורתו הקדושה, מצא לנכון להכליל חוקי משא ומתן, חוקי מלחמה וחוקי חיים. לא נאמר שם שחוקי משא ומתן ניתנו רק ל"חלשים" שאינם מסוגלים להתפלל, משום שיהדות רואה בעמל לפרנסה דבר מבורך, ראוי ורצוי. גדולי ישראל, אנשים אשר את תורתם אנו לומדים יומם וליל ועל פיהם ישק דבר, עמלו לפרנסתם, מי בפרנסות "מכובדות" יותר ומי בפרנסות "מכובדות" פחות.

אף רבי נחמן עצמו אמר, כי מלכתחילה חשב לגור במקום שאין מכירים אותו, כדי שלא יטרידוהו כנכד הבעש"ט, ולעבוד את ה' בהסתר "וכבר חשבתי איך אתפרנס" אמר. דהיינו, רבי נחמן עצמו מעיד על עצמו שלא סמך על הנס, אלא ראה לנכון לתכנן את השתדלותו למען הפרנסה. כי אמנם אין אנו רואים בעמל יותר מ"השתדלות" שכן את התוצאה, אם נרוויח או נפסיד, אם נתפרנס או נרעב ללחם, קובע הבורא בלא קשר לעמל שהשקענו.

אותו כלל חל גם על ענייני בטחון. במצב ההסתרה בו אנו חיים, אנו נדרשים לעשות השתדלות ומאמץ כדי להגן על עצמנו, איננו במצב של "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון".

כך שלדעתי העניה, יש כאן חוסר הבנה בסיסי של הברלסבר ההוא בדברי רבי נחמן, וודאי שאין בטענתו אמת.

האמת שכן מצאתי בדבריו, והלוואי שנזכה להפנים אותה, היא שאין שום הבדל "איזה כיפה אתה לובש", כי שם למעלה, בעולם העליון והאמיתי, אין גן עדן לחובשי כיפות שחורות וגן עדן לחובשי כיפות סרוגות. שם דנים את האדם על פי מעשיו ורצונותיו, על פי כיסופיו לבורא בעולם הזה, ולא על פי החליפה שלבש או לא, או על פי צבע כיסוי הראש שלו.

קיום ההלכה, הרצון לשמח את הבורא ולקיים את מצוותיו, חוקיו ומשפטיו.
תפילות לבורא, התבודדות, שמחה במצוות ובכלל וכן על זו הדרך, הם אלו שקובעים עבור הבורא אם אנו בנים נאמנים לא אם לאו.

ואם הוא כך, מדוע אנו חושבים עצמינו לחכמים יותר?

המונמון הצלחה, ידידי.

יעקב.
4.
???? ??÷?!!!
???? ???? (2/15/2003)
????? ?? ?? ??? ??? ??? ??? ?? ??? ?÷??? ??????? ?? ??? ???? ???? " ???? " ?????? ?? ???÷ ??????? ??? ?? ??????? ?? ???? ???? ?? " ?? ?? "??? ???? ??????? ?? " ?? ?? " ??? ???? ?? ????? ????? ?? ?"? ?? ??? ????? ????? ?? ?????? ?? ?? ???? , ????? ????? ?÷??? ?? ????? " ??? ?? ?? ????? ??? ?? ???? ?? ???? " ??? ?? ???? ???? ????? ??? ??? ?? ???? ??? ??????? ?÷??? ?? " ?? ?? " ?? ??? ???? ???? ?? ?÷???? ?? ?? ?? ?? ???? ????? ?? ?÷???? ???? : ???? ??? " ?? ??? " ( ??? ?? ???? ?????? ?????? ?????? ) ???? ??????? ????? ????? ???÷?? : ???? ?? ???? ?? ????? ????? ?? ???? ?? ??? ???? ???? ?? ?? ????? ????÷? ?? ????? ???? ??"? ???? ?????? ???? ???? ??? ????? ???? ??? ????? ?????? ??? ?????? ????? ???"? ???? ?????? ????? ????? ?? ???? ???? ?????? ???? ???? ?? " ???? " - (÷?? ????/?????) ?? ???? ???? ÷?? "??????" ???????? ?? ???? ?? ??? ????? ?÷????? ?? ?? ???? ??? ???? ??? ???? ?÷???? ?????? ?? ???? ???? ????? ??? ?????? ??? ???? ?????? ?? ??? ????? ???? ????? ??????? ???? ?????? ????? ? " ????? " ?????? ?? ?????? ??? ?? ???? ?????? ?? ??? ????? ????? ?? ???? ?????? ??? ?????? ????? ??? ????? ??÷???? ?? ???? ?? ????? ??"? ?÷??? ?????? ?? ??? ??? ?? ?? ?? ??? ????? ???? ????? ?? ????? ?????? ????? ???? ???? ????? ????? ????? " ????? - ??÷? " ??????? ?????? ????? ?????? .

lasri528@walla.co.il
???? ?? ???? ??? ????? ?÷??? ?????? .
5.
תגובה למאיר
עדי (3/11/2003)
מאיר תראה, גם אני בכיתה יא. לדעתי זה שהחילונים הולכים לדיסקוטקים וכל זה זה לא אומר שהם מאושרים. אתה יכול להיות דתי ולהינות באותה מידה!אתה אולי זקוק לחופש,תבלה יותר צא עם חברים,צא לקניונים. תדע לך שכשאתה דתי יש לך את הגבולות שלך ואתהמרגיש שאתה חוקר דברים-אתה יכול לשאול שאלות ולקבל עליהם תשובות.תיקח לך זמן ,תחשוב פעמיים לפני מה שאתה עושה. יש פול דברים כיפיים שאפשר לעשות ,מקווה שעזרתי במשהו ושיהיה המון בהצלחה ,מאיר!
6.
תגובה לעמית
עדי (3/18/2003)
קראתי את מה שעמית כתב והייתי חייבת לציין לטובה את זה כל מה שאמרתי במספר מילים הוא אמר את זה מעולה!
כל הכבוד ,ישר כוח על הדברים!
7.
וואוו
רעות (3/31/2003)
רציתי להגיב אבל... נראה לי שעמית אמר ה-כ-ל והוא ממש צודק תקשיב לו הוא בנאדם חכם
8.
תוספת קטנה לתשובה של עמית...
אורי (4/27/2003)
שאלה זאת הטרידה גם אותי במשך הרבה זמן, ההתנגשות של תאוות העולם הצועקות אליך אל מול עולם התורה שאומר לך זאת לא האמת האמת נמצאת רק בתורה... וכשניתחתי את הדברים בצורה יותר בוגרת חשבתי על עצמי, כשהייתי קטן כל עולמי היה הסוכריה/הגלידה וכו' כולנו מכירים את הילד הקטן שמציק לאמא שלו במכולת שתקנה לו משהו, זה כל עולמו כשהוא קטן, הוא בטוח שאם היה לו חדר מפוצץ בסוכריות הוא היה מאושר, וכל חייו היו נראים אחרת... כשגדל הילד המעמד החברתי נראה לו הדבר המשמעותי בחייו והוא חושב שזה מה שיתן לו אושר, ואז מגיע גיל 12-13 שלב ההתבגרות, התבגרות פיזית ללא התבגרות נפשית, וכל העולם החיצוני, החל מקולה של השדרנית ברדיו וכלה בפרסומות, מיועד לגרות את יצריו של האדם על מנת שיהנה וימשיך "לאכול את מה שמאכילים אותו". ואז בעקבות כל הגירויים האלו, האדם מאוד נמשך לעולם הזה, וכיוון שהוא "דתי" הוא לא יכול לבוא על סיפוקו, והוא עוד יותר נמשך לזה (מים גנובים ימתקו..., וזה נראה כל עולמו, לספק את היצר הזה. שלא נתבלבל, זה לא נגמר אף פעם, אחר כך אומרים שהכסף מעוור, אחרי ש"פתו בסלו", אז יצר תאוות הממון מתגבר, ואומרים שכשממש מזדקנים, אז התהילה והכבוד הם ה"יצר"...
לעולם יש לאדם נטיות חומריות שיצרו ירצה לספק, ומצד שני יש לו נשמה שמושכת אותו לכיוונים רוחניים, שלא תחשוב מאיר שזה מה שיעשה אותך מאושר, הרדיפה אחרי התאווה הנוכחית בשלב הזה של החיים לא תביא אושר, היא רק סיפוק זמני כמו שהילד הקטן לא יהיה מאושר אם יהיה לו חדר מלא סוכריות וגלידות, הוא אולי ישמח לכמה ימים אולי אפילו חודש או יותר, זה לא משנה, אבל התאווה הבאה תגיע. אוהב כסף לא ישבע כסף, ...משביעו רעב, מרעיבו שבע. תמיד יש תאווה לאדם והשאלה היא מה כן ממלא את האדם? מכונת כביסה שתשתמש בה לפי הוראות היצרן שלה תפיק את המקסימום ותחזיק לאורך שנים. אם תשתמש בה לא על פי הוראות היצרן, תכניס מתכות למכונה, או כל מיני דברים כאלה, אז אולי יצאו לך מתכות נקיות למשך כמה זמן, אך ודאי שהמכונה תיהרס ואין זה יעודה.
הדבר שמונע ממך להרגיש את השמחה בעבודת ד' לענ"ד זה חוזק התאווה שקיימת בדור שלנו, עם כל הגירויים שאנו חשופים אליהם, לכן יש שלב שצריך להוריד את הראש ולהתאמץ כמו שהסביר בצורה ממש טובה עמית. וגם עוד טיפ קטן, עם הרבה עבודה על המידות הרבה יותר קל לשקוע בעולם התורה, ובאמת כמו שעמית אמר ואני בתור בחור בשיעור ד' גם מרגיש את זה, אין כמו לשקוע בעולם של תורה, כשכל מעשיך מכוונים לשם שמים בצורה שלימה זהו אושר שאין כמוהו.
9.
תגידו אתם שם במערכת
עדי (8/27/2003)
בכוונה לא מפרסמים את התגובות שלי???


תגובת המערכת:

עדי, שלום רב.
אנו משתדלים לפרסם כמה שיותר תגבוות בכפוף לשיקולי המערכת.

אנו גם יודעים שלעיתים (מעט פעמים) תגובות אובדות.

אם יש בעיה נוספת אתה יכול לשלוח לדוא"ל שלי את הבעיה או את התגובה שלא פורסמה.

כל טוב,

שלמה, חברים מקשיבים.
shlomo@makshivim.org.il
10.
לעמית.
רוני (3/14/2004)
בס"ד
התשובה פשוט מדהימה ומרגשת!
כל הכבוד!
אני בטוחה שאתר כיפה זכו במבקר איכותי ביותר!
11.
בקשה קטנה
אסתר (8/29/2004)
אם אפשר לפרסם את התגובה של עמית בכתב יותר גדול כדי שיהיה יותר קל ונוח לקרוא אותה? ובכלל תגובות ארוכות. אני מאוד אשמח.
12.
תשובה למאיר
אביגיל (7/27/2005)
שלום!
אם תצפה בסרט הבא-תקבל תשובה לשאלה שלך במלואה-מומלץ!
http://www.hidabroot.org/Site/ProDetile.asp?id=717
13.
למאיר
יהודיה גאה (1/3/2007)
השאלה שלך היא שאלה שהיתה גם לי אני לומדת במקום שלבנות שם אין הרבה אמונה ויש להם המון שטויות בראש בשלב מסוים זה עבר זה אלי ויצאתי מיזה בגלל א-קיבלתי על עצמי להגיד כל יום תיקון הכללי אפילו שזה לא חייב להיות קשור לאמונה אבל ברגע שאתה מקבל על עצמך משהו ואתה גאה בו זה מאוד עוזר
 




חפש