ערן כותב לאודי
עשרות אלפים קראו את ´המכתב של אודי´. הדברים הכנים, היוצאים מן הלב, נגעו עמוק בנפשם של רבים, שהתרגשו, הזילו דמעה ואימצו את הדברים אל ליבם. לבקשת רבים אנו מביאים את המשך הסיפור: ערן, חברו הטוב של אודי, שאליו היה מיועד המכתב המקורי, חושף את הדברים מהצד שלו.
חברים מקשיבים

מכתב זה הוא המשך 'המכתב של אודי' שפורסם כאן באתר. מי שלא קרא את המכתב הראשון מומלץ לו לקרוא אותו לפני המכתב הזה, כדי להבין את השתלשלות העניינים.

______________________________________

"אודי היקר מאוד,

הייתי באמצע התארגנויות אחרונות לפני השינה, כשהפלאפון שלי צלצל פתאום. השעה הייתה אחת אחר חצות. לא מזמן חזרתי הביתה אחרי יום עמוס בפעילויות וחוויות, כשבראש כולן מסיבת יום ההולדת שערכנו לך בבית החולים. הרגשתי נהדר. נראה היה שהמסיבה הייתה ממש מוצלחת, והצלחנו לשמח אותך ולשפר את מצב רוחך.

התפלאתי מאוד. מי כבר יכול להתקשר אליי בשעה כזו? נטלתי בידי את המכשיר. זיהיתי מייד את המספר שעל הצג. זה היה אבא שלך. הוא בטח רוצה להודות לי על כל הטירחה באירגון המסיבה, חשבתי לעצמי. אבל מה כל כך דחוף בשעה כזו, תמהתי. יכול להיות שקרה משהו אחר? התחלתי לדאוג. עוד כשהתחיל כל הסיפור, לפני שלושה חודשים, ביקשתי מאבא שלך לעדכן אותי תמיד בכל התפתחות במצבך. התפללתי בליבי שלא קרה שום דבר רע.

עניתי לשיחה. הקול של אביך רעד והיה נשמע מוזר. בקושי הצלחתי לשמוע את המילים שלו. אני לא יודע אם היו בעיות בקליטה או שהיה קשה לו לדבר, אבל מבין שברי המשפטים הצלחתי איכשהו לקלוט כמה מילים: "הדרדרות… טיפול נמרץ… הרופאים... מצב קשה...". השיחה התנתקה. לא האמנתי. הרי רק היום יצאת מהניתוח הגדול. כל כך בנינו עליו. כמה קיווינו וציפינו שהוא יוציא אותך מזה. מה השתבש פתאום?

 

הרגשתי שאני מוכרח להגיע אליך לבית החולים. ניסיתי להתקשר לחברים נוספים, אך כולם כבר היו ישנים. רק את אסף הצלחתי לתפוס עֵר, ותוך כמה דקות כבר היינו בדרך לבית החולים. אבא שלו הסכים להסיע אותנו ברכב שלו. המחשבות התרוצצו בראשי שאיים להתפקע. בכל הלילה שלפני הניתוח כמעט ולא ישנתי. התאספנו כל החבר'ה בבית של איציק, ואמרנו תהילים לרפואתך. כל התקופה האחרונה הייתה מתוחה מאד, לכל החברים, ולי במיוחד, בגלל שהיינו קרובים כל כך. ידענו שהמצב שלך לא פשוט, ושלא ברור איך כל זה ייגמר. אך כל הזמן המשכנו להיות אופטימיים ולהאמין שתצא מזה.

 

הקשר בין שנינו, אודי, היה תמיד מיוחד מאוד. היינו מספרים זה לזה הכל, מדברים המון. היינו מבלים ביחד, לומדים למבחנים, מתכננים תוכניות. מה שלאחרים הייתי צריך להסביר במלים רבות אתה הבנת ברמז קטן. אהבתי אותך מאוד ודאגתי לך כמו לאח. בתוך תוכי היה משהו שסירב להאמין שיקרה לך משהו. ראיתי אותנו ממשיכים ביחד שנים רבות וארוכות.

 

"על מה אתה חושב?" שאל אסף, שובר את השתיקה, מנסה לחדור למתרחש בתוך מוחי. "אני כבר לא יודע מה לחשוב יותר", עניתי לו בשקט.  הרכב נכנס לחניית בית החולים.

 

תוך שלוש דקות כבר היינו בפנים. הדוד שלך חיים עצר אותנו בכניסה לחדר הטיפולים שבו היית. הוא הנחית עלינו את הבשורה הקשה: "המצב של אודי הדרדר הלילה. הוא איבד את ההכרה ונלקח ליחידה לטיפול נמרץ. מערכת החיסון שלו קרסה לגמרי..." המילים הדהדו בראשי כמו פטישים, כשהוא הוסיף את המילים הבאות שננעצו בי כמו סכין בלב: "הרופאים אומרים שהוא לא יעבור את הלילה..."

 

אסף ואני הסתכלנו זה בזה באימה. קיוויתי להתעורר פתאום ולגלות שכל זה הוא סתם חלום רע.

 

נכנסנו לחדר בצעדים חרישיים. עמדו שם שני רופאים ואחות וההורים שלך. הפנים שלהם אמרו הכל. ליוויתי אותם בכל התקופה האחרונה, אבל עכשיו זה היה השיא. אמא שלך נראתה נורא, הפנים שלה היו אדומות ושטופות בדמעות. היא ישבה על כיסא ליד המיטה שלך והתייפחה. אבא שלך עמד מאחוריה. שכבת שם על המיטה. מסיכת הנשמה כיסתה את פניך והיית מחובר לכל מיני מכשירים. בקושי היה אפשר לראות אותך. אחד הרופאים ניגש אלינו ולחש לנו: "אל תתעכבו כאן, בחורים. זו ההזדמנות שלכם להיפרד. נצלו אותה..."

'מה פתאום להיפרד?' צעקתי בתוכי, 'אני לא מוכן להיפרד. לא מסכים שאודי ילך. יש לנו עוד המון דברים לעשות ביחד. מה עם כל התוכניות שלנו? הוא לא יכול לעזוב ככה פתאום!'

 

את מה שהתרחש בשעות שלאחר מכן אני כמעט ולא זוכר. הרופאים אומנם טעו, אבל לא בהרבה. הצלחת לעבור את הלילה בחיים. כנראה הַנְּשָמָה התקשתה להיפרד מהגוף שלך כל כך מהר. אך באמצע היום שלמחרת, הסרטן הכריע אותך. הרופא יצא אלינו, ניגש להוריך במבט מושפל ולחש להם בקול צרוד: "בועז, אילנה, אני מצטער מאד, עשינו את כל מה שיכולנו, אבל זה כבר לא בידיים שלנו עוד... זהו.  זה נגמר..."

אביך לחץ את ידו של הרופא והודה לו על המאמצים שהם השקיעו בכל התקופה הזו. הוא ניסה לתמוך באמך, וַחֲבוּרָה של קרובי משפחה שלכם הקיפה אותם, אך אני כבר לא הייתי שם יותר. רגליי נשאו אותי החוצה, כאילו מאליהם. רציתי לצאת מן המקום הזה כמה שיותר מהר. לא חשוב לאן. העיקר לצאת.

שמש של צהריים קידמה את פניי. המולת הרחוב הקיפה אותי מכל עבר. מכוניות, אנשים, רעש, כל אחד ממהר לדרכו. רציתי לעמוד באמצע הכביש ולצעוק: "מה קורה לכם אנשים?! איך אתם מסוגלים להמשיך כך, כאילו לא קרה כלום?! אתם לא יודעים שאודי מת?!!!"

 

כנראה מישהו מלמעלה שמר עליי והוביל אותי הביתה בשלום בלי להידרס על ידי אף רכב, כי אני כבר לא שמתי לב לכלום. התהלכתי כמו בעולם אחר. לא הצלחתי לעכל מה קורה. גם בהלוויה לא חזרתי לעצמי. הגוף שלי היה שם, אבל המחשבות היו במקום אחר, אודי. רציתי ללכת איתך...

 

כולם היו שם. החברים מהלימודים ומהסניף, שכנים, קרובי משפחה ומכרים. אפילו יחזקאל פרישמן המורה הזקן לביולוגיה. אני כמעט ולא זוכר מה התרחש שם ומה נאמר בהלוויה. רק דבר אחד נשאר חרות בזיכרוני: אחותך הקטנה, מיכל, מנפנפת לך בידה לשלום בעת שמורידים את גופך אל הקבר ושפתיה ממלמלות: "להתראות, אודי, אני אוהבת אותך..."

 

ימי השבעה עברו עליי כמו חלום בלהות. אנשים נכנסו ויצאו, באו לנחם ולספר, ואני הסתובבתי שם כסהרורי. בקושי אכלתי וישנתי בכל הימים האלו. הייתי כבוי לגמרי.

 

ביום השבעה עלינו לקבר שלך. אמרו שם כמה הספדים וקדיש, וכל האנשים התפזרו לבתיהם. אני נשארתי לעמוד שם, מתקשה להיפרד. ללכת זה היה כאילו להודות ש'זהו, הכל נגמר'. לא יכולתי. פתאום ניגש אליי אביך והניח את ידו על כתפי. "הייתי היום בבית החולים", הוא אמר, "הלכתי לאסוף משם את החפצים של אודי, ומצאתי משהו בשבילך..." הוא הושיט לי כמה דפים מקופלים. "האחות מצאה אותם מונחים מתחת הכרית של אודי", הוסיף. ביד רועדת נטלתי אותם בידי והתחלתי לקרוא. העיניים שלי 'טרפו' את המילים. זה היה המכתב שלך:

"שלום ערן, כשתקרא את השורות האלו, אני כבר לא אהיה אתכם. אני נמצא כעת רחוק ממך מאד. בעולם אחר. אני מקווה שהדברים שאתה עומד לקרוא עכשיו לא יגרמו לך צער, ושתצליח להתגבר ולחזור למסלול חייך מהר ככל האפשר, אך יש כמה דברים שהרגשתי שאני פשוט חייב לומר לך..."

 

קראתי את הדברים שוב ושוב, אבל הלב שלי היה סתום. לא הצלחתי לעכל באמת את מה שרצית לומר לי.

 

התקופה שלאחר מכן הייתה קשה מאוד עבורי. לא הצלחתי לחזור למסלול. התחלתי להיעדר מהלימודים. בקושי אכלתי, וירדתי במשקל בצורה ניכרת. לא היה עובר יום בלי שהייתי חושב עליך. בלילה הייתי שוכב שעות במיטה ולא נרדם. וגם כְּשֶנִרְדַמתי, הייתי חולם רק על דבר אחד, אודי. עליך. הייתי צועק מתוך שינה ומתעורר שטוף זיעה קרה. ההורים שלי התחילו לדאוג. הם הציעו לי לשוחח עם היועץ החינוכי של הישיבה או להיפגש עם פסיכולוג, אבל אני לא רציתי. הייתי שקוע בעצמי ובאבל שלי. הפסקתי לחיות כמו בן אדם. אולי יהיה מדוייק יותר לתאר את המצב שלי באותו זמן – לא הייתי חי, רק המשכתי להתקיים...

 

 ביום השלושים לפטירתך נערכה בבית שלכם אזכרה. אמא שלך ניגשה אלי אחרי כן ואמרה שאני נראה לא טוב. "אתה אוכל, ערן? ישן? דואג לעצמך?" דחיתי אותה בחיוך רפה "אל תדאגי. הכל בסדר אצלי". אך בלב ידעתי שאני משקר. שום דבר לא בסדר אצלי.

 

באותו לילה שוב לא הצלחתי להירדם. קמתי מהמיטה והתחלתי להסתובב בחדר. הבטתי מבעד לחלון וראיתי דרכו את הים. גדול, שחור, סוער. כל כך משקף את מה שהרגשתי באותו רגע. התלבשתי ויצאתי מהבית. התחלתי לצעוד לעבר החוף. היינו אוהבים ללכת לשם ביחד, אודי, טובלים במים, משכשכים את רגלינו בין הגלים, רצים לאורך החוף או סתם שוכבים על החול הרך ומדברים אל תוך הלילה.

 

השמים היו מעוננים באותו לילה והירח נעלם. מכל עבר היה הכל שחור וקודר. הרגשתי שהכל מאיים להטביע אותי בתוכו ואין שום זיק של אור ותקווה. אני מתבייש להגיד, אבל כמעט ורציתי לרוץ אל תוך המים ולהיעלם בתוכם... רוח חזקה החלה לנשוב. לא לקחתי איתי סוודר. היה לי קר, אך לא ידעתי מה מציק יותר. הקור שבחוץ או הכפור שבפנים, בתוך הלב. לא ידעתי מה יהיה איתי. הרגשתי שאני הולך ושוקע בתוך העצב והייאוש, כולי מלא כעס ומרירות. על מה? על הרופאים שלא הצליחו להציל אותך. על הסרטן שלקח אותך. על העולם כולו.

 

הכנסתי את הידיים לכיסים כדי להתחמם קצת, ופתאום היד שלי נתקלה בחפץ קשה. הוצאתי אותו החוצה. זו הייתה סוכריה. לשבריר שניה לא הבנתי מה היא עושה בכיס שלי, אך מייד נזכרתי. קיבלתי אותה היום בצהריים מאחותך הקטנה, מיכל. כשהייתי אצלכם בבית עברתי ליד דלת החדר שלה. היא ישבה שם ושיחקה עם שתי חברות. שמחה, צוחקת, צוהלת. הפוך בדיוק ממה שאני הרגשתי באותו רגע. פתאום היא הבחינה בי עומד בפתח החדר. "שלום, ערן" היא אמרה וחייכה אלי "רוצה סוכריה?" על השטיח לידה הייתה מונחת ערימה של סוכריות שכנראה מישהו הביא לה. היא ניגשה אליי ונתנה לי סוכריה אחת. אז לא התאים לי לאכול אותה. הרגשתי כל כך מר, ומשהו מתוק פשוט היה לא שייך. אמרתי לה תודה והכנסתי את הסוכריה לכיס. משום מה דווקא עכשיו, בלילה על החוף התחשק לי לאכול אותה. קילפתי את נייר העטיפה וקירבתי את הסוכריה לפי, תוך כדי ששפתיי ממלמלות את מילות הברכה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהכול נהיה בדברו..."

 

ואז באותו רגע קרה לי משהו, אודי. אני לא יודע להסביר את זה. אין לי מושג מאיפה זה בא, אבל משהו התרחש בתוכי. המילים הפשוטות והנוקבות האלו הדהדו פתאום באוזניי, חודרות את כל העטיפות שהצלחתי לעטות על עצמי בחודש האחרון. "שֶהַכֹּל... נִהְיָּה... בִּדְבָרוֹ". 'הַ - כֹּ - ל ... נִ - הְ - יָ - ה ...  בִּ - דְ - בָ - ר - וֹ'...

'מה קורה לך, ערן?' שאלתי פתאום את עצמי, 'השתגעת לגמרי? לאן נעלמה האמונה שלך?! האמונה שיש מישהו שם למעלה שנותן את החיים, שמביא את הנשמות לעולם. מישהו שמחליט מתי מגיע זמנו של אדם להיוולד ומתי אדם מסיים את תפקידו ומגיעה שעתו לחזור אליו'. קול פנימי קרא אלי פתאום מעמקי לבבי: "אודי מת, ערן. זהו. את זה לא תוכל לשנות יותר. אבל תחליט אתה, האם אתה רוצה למות ביחד איתו או שאתה בוחר לחיות... לחיות בשביל שניכם!!!"

 

ואז באותו רגע חשבתי לעצמי, אודי, מה אתה היית אומר עלי אם היית עכשיו לצידי. אני בטוח שהיית כועס עלי. 'מה קורה איתך, ערן? עד מתי תמשיך לרחם על עצמך ולבוסס בתוך הבוץ של הַמִסְכְּנוּת שהכנסת את עצמך לתוכו?! יאללה, חבר, קח את עצמך בידיים ותתחיל לזוז!'

 

בעצם אני יודע, אודי, בדיוק מה היית אומר לי עכשיו. הכנסתי את ידי לכיס החולצה והוצאתי את המכתב שלך (אני נושא אותו בכיסי כל הזמן). באותה שנייה התפזרו מעט העננים וירח גדול ויפה עמד במרכז הרקיע מאיר את המילים שבידי:

"עכשיו אני יודע, ערן, שבעולם הזה אין לאף אחד תעודת ביטוח. החיים הם מתנה יקרה כל כך. חייבים לנצל כל טיפה מהם. אני משוכנע שאם היה לי כל החיים את המבט שיש לי עכשיו, המון דברים הייתי עושה אחרת לגמרי... לי כבר לא תהיה הזדמנות לחיות אחרת. אבל אתה, עדיין יכול..."

קראתי את המילים ומשהו בתוכי התעורר לתחייה.

 

ואז החלטתי, אודי.

החלטתי לחזור!

לחזור לעצמי.

לחזור לחיים!

ולא רק בשבילי.

מעכשיו גם בשבילך.

בכל הכוח ובכל העוצמה.

הרגשתי כאילו נולדתי מחדש...

 

גשם התחיל לטפטף, אבל לי זה כבר לא היה איכפת. השמים נפתחו, והלב שלי נפתח יחד איתם. המשכתי לקרוא במכתב שלך, אודי:

"אני מצטער, ערן, אם המילים האחרונות קצת מחוקות. אלו הדמעות שלי, שזולגות מעצמן. כן, אני בוכה, ואני לא מתבייש בזה. אני שמח ומודה על כל מה שהיה, אך הלוואי שיכולתי לעשות את הדברים טוב יותר. ינחם אותי לדעת שהדברים שלי ייכנסו ללבך ובזכותם אתה תחיה את חייך קצת אחרת..." 

הדמעות שלך, אודי, התערבו בדמעות שלי, שהתערבו בטיפות הגשם שהמשיך לרדת מן השמים.

גשם שמצמיח דברים חדשים. גשם של ברכה.

 

באותו לילה ישנתי טוב כמו שלא ישנתי כבר הרבה זמן.

 

כשקמתי למחרת בבוקר הכל היה נראה אחרת. התברר לי שכל כך הייתי מסוגר ונתון בעצמי ובאבל שלי בכל התקופה הזו, עד ששכחתי לגמרי את מי שמסביבי. אנשים, שאולי קשה וכואב להם לא פחות ממני, והם היו זקוקים לי כל התקופה הזו. חזרתי להיות מודע למה שמתרחש מסביבי. לאנשים. למה שעובר עליהם. לכאבים ולמצוקות שלהם. התחלתי לעזור להם ולתת להם כתף ברגעי החולשה והמשבר שלהם.

גיליתי שאני מוקף בהמון אנשים שאיכפת להם ממני ורוצים לעזור לי ולתמוך בי, אבל אני פשוט לא נתתי להם כל התקופה הזו. כשאיבדתי אותך, אודי, הרגשתי כאילו חרב עליי עולמי, כאילו לא נשאר לי עוד כלום. אבל עכשיו אני מבין שהעולם שלי מלא בעוד המון אנשים טובים ואוהבים, ושגם אם איבדתי אותך זה לא אומר שכל העולם שלי נחרב. זכיתי לעוד המון דברים חוץ מזה. התחלתי לשים לב להרבה דברים שלפני כן פשוט נעלמו מעיניי.

 

עכשיו, חודשיים אחרי כל זה, אני אדם אחר לגמרי. חזרתי להיות אותו ערן שתמיד הכרת, אודי, שמח, חברותי, תוסס, מלא מרץ שמחת חיים. ואפילו יותר מזה...

 

 

עברתי תקופה לא פשוטה, אבל למדתי ממנה הרבה דברים שאולי בכל דרך אחרת קשה מאוד ללמוד. לא שילמתי שכר לימוד של כסף. שילמתי בדם, כאב לב ודמעות. אבל אולי דווקא בגלל זה, הדברים האלו נצרבו בי כל כך עמוק.

 

למדתי, אודי, שיותר מדי דברים בחיים אנחנו מקבלים כמובנים מאליהם. אנחנו לא מעריכים אותם ולא מודים עליהם. רק ברגע שהם נלקחים מאיתנו פתאום אנחנו נזכרים לשים לב כמה טוב היה לנו עד עכשיו, וכמה לא הערכנו אותו.

אתה זוכר שבסוף השישית שברתי את הידיים? את שתי הידיים? זה היה כשהחלקתי במורד ההר בטיול השנתי למכתש הגדול. זה היה ממש איום ונורא! במשך חודש וחצי נאלצתי להסתובב עם גבס על שתי הידיים. הפסדתי לימודים, פספסתי את הבגרות בהיסטוריה, אבל דבר אחד גדול למדתי באותו זמן: מה זה ידיים! כל מיני פעולות פשוטות שלפני כן הייתי עושה בלי מחשבה בכלל, נעשו פתאום למשימה מורכבת וכואבת, ולפעמים - בלתי אפשרית. פעולות יומיומיות פשוטות כמו לאחוז מזלג, לחייג בטלפון, לקשור שרוך של נעל או אפילו סתם לגרד באוזן, נעשו פתאום כל כך קשות.  שלא לדבר על ללכת לשירותים או להתקלח... התחלתי אז לראות באור חדש ולהעריך דברים שלפני כן היו אצלי מובנים מאליהם. באותה תקופה נזכרתי בשיר ילדים שלמדנו מהגננת, אך רק אז הבנתי את מלוא המשמעות שלו: "אודה לך ה' על שתי ידיי, אודה לך ה' על שתי רגליי, אודה לך ה' על צווארי, אודה לך ה' על גופי הבריא". כן, כן, זה הרי לא חייב להיות ככה. יכול היה להיות אחרת לגמרי.

 

לפני זמן מה נתקלתי בסטיקר שהיה מודבק  על אחת המכוניות ברחוב שלי שהיו כתובות עליו 4 מילים חשובות ביותר: "ברוך השם. אני נושם". גם זה לא מובן מאליו. יש כאלה שלא זוכים לזה. אבל ברוך השם אני זכיתי. ולא סתם לחיות אלא לקבל לב בריא, ריאות שפועלות, כבד תקין, עיניים שרואות ועוד אלף ואחד דברים – משפחה, חברים, מורים, סביבה תומכת, כשרונות ויכולות ועוד ועוד. פתאום התחלתי להיות שמח הרבה יותר, להעריך ולהודות על כל הטוב שיש לי, ולא רק 'לקטר' ולהתלונן על כל דבר קטן שלא מסתדר בדיוק כמו שדמיינתי לעצמי.

 

אני רוצה לספר לך, אודי, על עוד דבר שגיליתי לאחרונה. בהלוויה שלך ובמהלך ימי השבעה סיפרו עליך כל מיני סיפורים מדהימים. על ההתנהגות שלך, המידות שלך, על דברים טובים שעשית, והיה שם מישהו ששאל: למה אלוקים לוקח תמיד דווקא את האנשים הכי טובים?! אני זוכר שגם אחרי שדורון נהרג בתאונת דרכים וכולם דיברו עליו וסיפרו על האישיות שלו, מישהו שאל 'למה אלוקים לוקח תמיד את הטובים ביותר'. חשבתי הרבה על השאלה הזו ושמתי לב לדבר מעניין: תמיד בהלוויות של אנשים שנהרגו בפיגוע, בתאונת דרכים או מתו ממחלה, תמיד מספרים כמה טובים ונהדרים הם היו, ושחבל שאלוקים לוקח דווקא את האנשים הכי טובים. אבל כשחשבתי שוב הגעתי למסקנה שזה בכלל לא נכון. אלוקים לא לוקח דווקא את הטובים ביותר. הוא לוקח את מי שהוא לוקח בזמן שהוא לוקח משיקולים שאנחנו בני האדם לא תמיד נוכל להבין. יש מי שזקוק לשבעים או שמונים שנה כדי לסיים את תפקידו פה עלי אדמות, ויש מי שמספיקות לו שבע עשרה שנה או אפילו פחות. לאלוקים יש את החשבונות שלו. אך לא נכון לומר שהוא לוקח דווקא את הטובים. האמת היא שאנחנו פשוט מוקפים באנשים טובים. כל אחד עם האישיות המיוחדת שלו, התכונות הטובות, המידות והמעלות שלו. ואין אדם שאין לו צדדים טובים. אלא שבמהלך החיים אנחנו לא כל כך שמים לב אליהם. אנו נוטים להתמקד דווקא בשלילה, לראות את הדברים הפחות טובים, לכעוס אחד על השני, לקנא ולהסתכסך. רק כשהאדם מת, אנחנו נזכרים סוף סוף לשים בצד את כל הדברים הטפלים, הריבים הקטנוניים והשטויות, ומתמקדים בעיקר. ואז אנחנו מגלים שהאדם שחי לצידנו כל השנים היה אדם מדהים עם המון דברים טובים, ומצטערים שלא הערכנו אותו מספיק כל הזמן הזה.

ואני שואל, האם אנשים חייבים למות כדי שיעריכו אותם באמת? האם אי אפשר שגם בחיים נשים לב לכל הדברים הטובים שיש באנשים שלצידנו? הרי מה שמתגלה אחרי המוות זה לא גילוי חדשני שלא היה ידוע קודם. אלו דברים פשוטים וידועים, שבטיפשותנו התעלמנו מהם, ושמנו במרכז דווקא את הדברים הפחות טובים. לא חבל שנגלה את זה רק כשכבר יהיה מאוחר מדי?

 

השעה עכשיו כבר אחת בלילה ואני חייב לסיים, אודי, אבל רציתי לספר לך עוד דבר אחד שאני בטוח שֶישמח אותך. דבר שאתה רצית מאוד לעשות, אבל לא הספקת.

לא תאמין, אבל בערב ראש השנה האחרון הלכתי לבקר את יחזקאל פרישמן, המורה הזקן לביולוגיה. זה שתמיד אהבנו לעשות לו תעלולים, לצחוק עליו ולהפריע לו. נסעתי עד הבית שלו בקצה העיר. הוא ממש הופתע לראות אותי. לא נראה לי שאי פעם קרה שתלמיד בא לבקר אותו בבית. הוא הכניס אותי פנימה והושיב אותי בסלון. כשאשתו נכנסה לחדר והגישה לי שתייה, הוא הציג אותי בגאווה: "תכירי, לאה, זה ערן, התלמיד שלי, הוא בא לבקר אותי". כל הזמן דיבר כמה שהוא שמח לראות אותי ושיפה מצידי שבאתי לבקר. ואז כשישבתי שם מולו עשיתי דבר שמאוד היה קשה לי לעשות. זה דרש ממני מאמץ אדיר, אבל הרגשתי שאני פשוט חייב לעשות את זה, אודי. בשבילך. בשבילי. בשביל עוד כמה אנשים.

 

ביקשתי  ממנו  סְ לִ י חָ ה. 

 

על כל הצרות שעשינו לו בשנים שהוא לימד אותנו, על שצחקנו עליו וחיקינו אותו, ועל עוד כל מיני שטויות של ילדים שלא תמיד חושבים שגם המורה הוא בן אדם עם רגשות ויש לו נפש שיכול לכאוב לה.

כשגמרתי להגיד את זה הרגשתי הקלה, כאילו השתחררתי ממשא גדול שרבץ על כתפיי. חבל שלא היית שם, אודי, לראות את הדמעות שעמדו בעיניים שלו כשהוא קם וחיבק אותי. "כבר אז סלחתי לכם", הוא אמר, "אבל כל כך משמח אותי לראות שגם לכם זה איכפת ושאתם חושבים עליי". כל כך שמחתי שעשיתי את זה, אודי. הרגשתי שעכשיו 'שילמתי את החוב שלנו' ואני יכול להיכנס לראש השנה בלב שקט.

 

אבל האמת היא שזה לא רק זה. מאז הסיפור הזה אני הרבה יותר רגיש לפגיעה באנשים, להערות מעליבות, עלבונות וזלזול בכבוד של מישהו אחר. זה אחד הדברים שלמדתי מהמכתב שלך, אודי. קראתי אותו שוב ושוב ופתאום התחלתי לשים לב להרבה מאוד דברים. לקשר שלי עם אבא ואמא, לאחים והאחיות הקטנים (יובל ושירה לא האמינו מה קרה לי פתאום שאני מסכים לשחק איתם ומתעניין איך היה בבית הספר היום), לאיך נראית התפילה שלי, ובכלל כמה החיים הם דבר נפלא ואנחנו צריכים לשמוח על כל רגע ועל כל נשימה. היום אני מעריך הרבה דברים פשוטים שפעם 'עברו לידי' בלי לשים לב – את היכולת לחשוב, לדבר, לצחוק, להתרגש, ללכת, לראות, לגעת, למשש, לאהוב. אני מתפעל מן היופי שבטבע, מצפצוף הציפורים, מהתכלת בשמים, מהפרחים שפורחים ומעוד אלף דברים אחרים.

 

לא השארת צוואה כתובה, אודי, אבל השארת אחריך הרבה מאוד. ישבנו לא מזמן כמה חבר'ה בסניף וחשבנו איך להנציח אותך. החלטנו שנבחר כל מיני דברים טובים שאפיינו אותך ונאמץ אותם לחיים שלנו. היה נראה לנו שזאת תהיה הדרך הכי טובה לזכור אותך – דרך החיים שלנו. ככה נרגיש שלמרות שאתה רחוק מאיתנו ונמצא בעולם אחר, אתה בעצם ממשיך לחיות דרכנו גם בעולם הזה.

 

אני יודע, חבר יקר, שלא תקרא את הדברים שאני כותב לך עכשיו, אבל אני מאמין שאתה יודע לך שם למעלה מה אני מרגיש באמת. ולכן רציתי להגיד לך, אודי, רק מילה אחת – תודה! תודה על כל הדברים שזכיתי לגלות בזכותך בכל התקופה האחרונה הלא פשוטה שעברתי.

גיליתי שקשר אמיתי בין אנשים לא תלוי בגוף ולא משועבד למגבלות של מרחק ושל זמן.

גיליתי שהקב"ה ינחם וירפא וימחה את הדמעות שלנו, אם רק נפתח את הלב ונִיתֵן לו להיכנס לשם.

גיליתי שהזמן הוא הרופא הטוב ביותר ושהחיים חזקים יותר מכל, אם רק לא מפנים להם עורף ושוקעים בתוך ביצה של מִסְכְּנוּת ורחמים עצמיים.

גיליתי שאומנם אנחנו לא בוחרים את המצב שבו אנחנו נתונים, אבל אנחנו בוחרים איך להתמודד איתו, וזה הדבר החשוב באמת.

גיליתי שאנחנו מוקפים באנשים טובים ומדהימים, ושאם רק לא נתעקש תמיד להתמקד ברע ובצדדים השליליים, העולם ייראה לנו הרבה יותר טוב. טוב כמו שהוא באמת.

גיליתי שהדברים השווים באמת בעולם לא נמדדים בכסף, ולמרבה הפלא דווקא הם הכי פשוטים והכי זמינים.

גיליתי הרבה דברים, ואני עוד ממשיך לגלות כל הזמן. אני מקווה שאתה נמצא לך שם בשמים וגאה בי. גם אני גאה בך, אודי, וחושב עליך הרבה.

 

כשנפרדתי מיחזקאל פרישמן, הוא ליווה אותי במדריגות, וממש לפני שנפרדתי ממנו לשלום הוא שאל אותי פתאום: "ערן, אתה חושב על אודי לפעמים?" קצת הופתעתי מהשאלה ועניתי לו שאני חושב עליך המון, והפרידה מאוד קשה לי. הוא אמר: "באמת סליחה שאני מעכב אותך, אבל תרשה לי לספר לך עוד סיפור קטן. הייתה אישה אלמנה שבנה היחיד שנותר לה מבעלה נהרג באחת ממלחמות ישראל על תקומת מדינתנו. היא שקעה בדיכאון עמוק, התנתקה מהסביבה ואיבדה את הקשר עם בני אדם ומכריה חששו לחייה.  אחד מהם יעץ לה לעלות לקברו של הצדיק ר' אריה לוין ולשפוך שם את מר ליבה. לאחר לחצים ושכנועים היא עלתה לקברו, עצובה בודדה ומיואשת מהחיים, כשליבה הומה מגעגועים לבנה היקר שאיננו עוד.

היא ניגשה לקבר של ר' אריה וקראה את המילים שהיו כתובות על המצבה:

"אני מבקש מכל מי שיעלה להשתטח על קברי שיאמר בפה מלא: "אני מאמין באמונה שלמה שתהיה תחיית המתים בעת שיעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים".

 

האישה קראה את המילים שוב ושוב ולפתע אורו עיניה: "הבן שלי יחיה!  הוא ישוב אליי, הוא יחזור..."

 

מאותו רגע השתנו חייה. היא הצליחה להתעודד ולהתגבר ולחזור לחיים כבן אדם מן השורה.

 

עד כאן מה שסיפר לי יחזקאל פרישמן ובדברים האלו אני רוצה להיפרד ממך, אודי. אולי בעצם אחרי מה שכתבתי עכשיו המילה להיפרד היא לא מדוייקת כי אנחנו מדברים בסך הכל על פרידה זמנית. אנחנו עוד ניפגש, אודי, עוד ניפגש. אבל גם בינתיים אתה עוד ממשיך לחיות איתי במחשבות שלי, במעשים שלי ועמוק בתוך הלב.

 

להתראות בינתיים, אודי,

מתגעגע ואוהב

ועכשיו יותר מתמיד

ערן

 

 

נ.ב  יום אחד אני עוד אתחתן ואקים את הבית שלי. אני עוד לא יודע עם מי, ואני לא יודע מתי זה יקרה.

אבל דבר אחד אני כבר יודע, אודי –

 איך אני אקרא לבן הראשון שייוולד לי ...

 

 

 



הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
1.
מדהים
הדר (10/10/2003)
מכתב מדהים.
יש כ"כ הרבה אנשים שצריכים לקרוא את זה ולהפנים כדי לקבל כוחות ולא להתייאש. והלוואי שהם יצליחו. שלא יאבדו אמונתם.
2.
מדהים...
ליאור (10/10/2003)
"עוז והדר לבושה,ותשחק ליום אחרון"...
3.
ושוב...מדהים!
אני... (10/11/2003)
טוב... הסיפור הזה ממש מרגש!!!
ואו.. איך אפשר להוציא את זה, לכתוב את זה... זה ממש יפה וממש מרגש,
הלוואי שכולנו היינו חושבים כך, ולא רק קוראים את המכתב הזה אלא גם מבינים משהו משהו עמוק משהו שאודי ניסה להגיד לנו משהו, משהו עמוק!!!
אני מאוד מקווה שכל אחד פה הבין משהו קטן זה מכתב כל כך מרגש, יש לי כל כל הרבה מה להגיד עליו אבל אין לי את המילים...
טוב אודי וערן ממש תודה רבה!!!
4.
מדהים.......
אלמוני/ת (10/11/2003)
המכתב ממש יפה אבל זה בכלל לא נכון שהזמן מרפא!!!! ואני אומר את זה מתוך נסיון..!
5.
קריאה בשם נפטר
אביטל (10/11/2003)
הערה:לפי ידיעתי לא טוב לקרוא לילד בשם של אדם שנפטר בגיל צעיר.כדאי להתיעץ קודם עם רב.
ישר כוח לכותבים, הדברים מעוררים ומחזקים.
6.
יפה
הדר (10/11/2003)
ממש מקווה שאנשים באמת יקחו את זה כד-ר-ך ח-י-י-ם ולא רק יקראו, יתרגשו וימשיכו כרגיל.

(נ.ב הזמן לא מרפא...זה לא נכון...)
חברים מקשיבים...תמשיכו ככה...כל הכבוד :)
7.
זה סיפור אמיתי?
יואב (10/11/2003)
הייתי מאד מעוניין לדעת האם מדובר בסיפור אמיתי ואם לא מי באמת כתב את שני המכתבים.
8.
תודה
שירה (10/11/2003)
לא רוצה להרוס את הרגע, אבל עכשיו אני זו שבוכה בלב, ומקנאת באודי על ההזדככות והטוהר בה נפרד מהעולם, ומקנאת בערן שאלו הם חבריו. תודה לשניכם על קידוש שם שמיים שאתם עושים.
9.
רק חבל שזה לא אמיתי
Miu (10/11/2003)
כרגיל כמה שזה נחמד
זה לא אמיתי וכמה שקשה להאמין בזה שזה לא אמיתי חושבים כך בגלל שזה כלכך מרגש ולו בגלל איזה שהן הוכחות
10.
זה מאוד אמיתי
אלמוני (10/12/2003)
אני מכיר את שני החברים. ואני אומר לכם שזה אמיתי.
11.
ללא נושא
אלמוני/ת (10/12/2003)
אומנם כולכם פה אומרים שזה אמיתי או לא וזה מרגש...
אבל בדוגרי...
מה? אנחנו קוראים את זה - וכן זה מאוד מרגש אותנו,
למשך העשר דקות הראשונות אנחנו חושבים איך נשנה את חיינו,
ואז..
כלום!!!
נגמר!!!
כאלו כלום לא קרה,
אז כל התגובות פה מעצבנות אותי!!!
12.
אולי לא!
אני. (10/12/2003)
חבר'ה...
בדוגרי,
אתם קוראים את המכתב הזה מזילים דימעה ומה???
זהו???

אתם אולי אומרים שזה ממש שינה אותכם,

אבל בדוגרי זה רק חמש דקות הראשונות!!!

אחר כך שוחכים מזה...

כן נכון זה מכתב מאוד יפה יש בו הרבה מסר-הרבה מאוד!!!

וכן, שווה לקרא אותו וזה מאוד משמח שכולן אוהבים אותו ומבינים מה זה...

אבל במצבינו... זה כבר לא ככה שמכתב קטן משפיע עלינו...

הפיגועים לא משפיעים...
אז סיפור קטן...
13.
וואו!
ליאת (10/12/2003)
וואו! קשה לבטא במילים את מה שזה עושה בפנים... החיים הם מתנה כל כך גדולה! הלוואי שנזכה להעריך כל יום מחדש את הזכות האדירה שיש לנו להיות פה, ולחיות חיים אמיתיים ומלאי תוכן...
תודה רבה שהבאתם את זה ואיפשרתם לנו את הקריאה...
זה בהחלט נתן לי המון...
14.
אמממ...
אני (10/12/2003)
עצם המכתב של ערן.עזר לי להבין ולרגש יותר את המכתב של אודי.

פשוט רואים גם שהם היו חברים בלב ובנפש.

צריך להיות חזק!!!
15.
התרגשתי
אלון (10/12/2003)
התרגשתי עד דמעות. מי יתן וכולנו, כל אחד עם חבילת הצרות שלו נדע להתחזק, להתגבר ולהמשיך הלאה ולהאמין באמונה שלמה בבורא עולם ובכך שדינו דין אמת ופעולתו אמת

יישר כח
אלון
16.
ללא נושא
זה כל כך מדהים אי אפשר לתאר... (10/12/2003)
17.
אאאאאאאאאאאאאא איך אפשר? אני לא מסוגלת
שיר (10/12/2003)
בס"ד

היה לי ממש קשה לקרוא את המכתב דווקא בגלל שהוא כלכך משקף את ההרגשות שלי הוא כלכך חזק ומלא חוכמה. לפני חצי שנה בערך קראתי את המכתב של אודי וכל חצי השנה קיוויתי שהוא נשאר בחיי'ם ושהוא חי ,וכ"כ התאכזבתי לגלות שהוא מת.

אנשים תפנימו!!!!

שימו לב לצדדים הטובים באנשים
לא רק אחרי שהם נרצחים נהרגים או נפטרים !!!

שכל אחד ימצא משהו טוב אחד בחבר שלו וככה יהיה יותר טוב לכולם!!!!


"אני מאמין באמונה שחמה בביאת המשיח בכל יום שיבוא"
18.
מרגש
אריק (10/12/2003)
זה היה ממש מרגש, אמיתי, ועם הרבה מסר...
צריכים להפיץ את שני המכתבים האלה...שכולם יקראו אותם...
19.
מדהים
אני (10/13/2003)
המכתב כל כך מדהים ולא רק זה הוא גם ממש נכון יש כל כך הרבה אנשים שיכולים ללמוד ממנו כי סך הכל אודי ניסה להעביר לכולנו מסר שהחיים לא ברורים מאליו וצריך לדעת לחיות אותם נכון כי רק ככה תרגישו טוב עם עצמכם...אז שכל אחד שקורא את זה יקח משו קטן ממנו כי יש בו הרבה אבל ממש הרבה ....
20.
אני לא רוצה לחזור פה
נעמה (10/13/2003)
על התגובות של כולם אבל מה לעשות שזה פשוט מדהים?!

מכתב חזק, עוצמתי ומרגש. נוגע במקומות הכי מרגשים של כולנו!!!

אני בטוחה שלאודי יש הרבה נחת בשמים מהחיזוק שאנשים שואבים ממנו!! יישר כח לערן ולמי שהביא את המכתב לכאן!! תזכו למצוות
21.
המכתב מאוד נגע לי ללב
אלמוני/ת (10/13/2003)
טוב לראות שיש עוד אנשים יפים, מיוחדים ורגישים בעולם שלנו.
22.
???
נעמה (10/13/2003)
איך בכלל אפשר לדבר אחרי שקוראים קטע כזה??? זה לא אפשרי!!! מרגישים כאילו חיינו סתם 19 שנה בלי לעשות משהו משמעותי אחד!!! הלוואי שכולנו נלמד ממקרה זה? אמן!
23.
מ-ה-מ-ם פשוט יפה לאללה
אלמוני/ת (10/13/2003)
נותן המון המון כוח ואמונה בקב"ה ממש כל הכבוד יש לכם אתר פשוט מדהים כל הכבוד
24.
מדהים
מיכל (10/13/2003)
25.
כואב לי כמה שבכיתי המכתב הכי מרגש שיש
עדן !!! (10/13/2003)
אני מרגישה כאילו שזה קרה לי
ערן אני מיצטערת נשמה ...
אני יודעת מה ההרגשה לאבד חברה אפיילו שאצלך זה המון יותר כואב מאצלי
ערן אם אתה קורא את התגובה שלי ....
תחזור למסלול נשמה
למה שהייתה
המכתב של שנייכם מאודד ריגש אותי כמו שלא רגיש אותי אף אחד
הייתי מאוד רוצה לדבר איתך אך זה בלתי אפשרי

שולחת לך ניחומים .....
עדן
26.
לעשות
דודי (10/13/2003)
עלו עלו פה שתי נקודות שהעסיקו פה את הקוראים: אחת - האם המכתב אמיתי או לא? והשנייה - שיחקנו על הרגש כמה דקות, יופי, אבל מה נשאר לנו אח"כ?
שתי נק' אלו קשורות זו בזו באופן הדוק כיון שאין ספק שאם המכתבים הלל אמיתיים הם אולי ייתנו "פוש" קטן למחשבה להשתנות, אבל אם זה לא אמיתי, אז יופי יש איזהו סיפור נחמד, וזהו.

אבל זה בכלל לא משנה אם המכתבים אמיתיים או לא, (לדעתי לא!) כי גם אם נאמר שלא כות המכתבים רצה להעביר מסרים חשובים ועקרוניים, בשכל זה קשה מה יותר טוב מרגש? (מתודה להדרכה...) לכן אם המטרה שלו הייתה להעביר מסרים מה שנותר לנו לעשות זה להפנים. וזה קשה. ואיך עושים את זה? התשובה פשוטה: מתחילים לברר, מתחילים לשאול, לקרא בספרים, (בעין יהודית למשל) להסתכל בראשונים (רמח"ל הרמב"ם כותבים על זה המון) בגמרא כאשר הדברים נעשים מבוררים גם בשכל ולא רק ברגש, הרבה יותר קל להפנים את הדברים, הרבה יותר קל להשתנות. סיפור על מוות טראגי תמיד נוגע ללב השאלה היא האם אנינשאר ברדידות הזאת או שאני באמת רוצה לקבל ולהפנים את הדברים וא"כ אז קדימה לעבודה. אני יכול להבטיח רק שבמקורות שלנו כל העקרונות וכל המסרים שרוצה הסופר שכתב את המכתבים האלה להעביר הם הרבה יותר מרתקים ומענינים. אז בואו ביחד נעלה ונתעלה אל פנימיותינו אל עצמיותנו, לא נישאר רק ברמה של הבכי כמה דקות אלא שבאמת נעשה עם זה משהו אז קדימה לעבוד. (והיא קשה וארוכה...)
27.
ללא נושא
אלמוני/ת (10/14/2003)
מ ד ה י ם
28.
ללא נושא
אלמוני/ת (10/14/2003)
מ ד ה י ם
29.
מדהים בצורה שא''א לתאר...
תמר (10/14/2003)
קשה להגיב אחרי מכתב כזה מרגש וכזה מדהים.. שתי המכתבים (גם של אודי וגם של ערן) גרמו לי לבכות. כמו לכולם בערך.. פשוט מדהים ואין מילים לתאר איך שני אנשים כאלה טובים וחזקים כותבים אחד לשני דברים כ"כ מרגשים... שיהיה לכולם רק טוב בעזרת ה'! יישר כוח ע-צ-ו-ם...
30.
ללא נושא
אלמוני/ת (10/14/2003)
כל מילה נוספת מיותרת.....
31.
מהמם!
אוהד (10/15/2003)
בס"ד
סיפור מהמם!
שיש בו כ"כ הרבה מסר!
32.
חובה לקרוא
אילה (10/15/2003)
זה הדבר הכי עצוב שקראתי בחייים! ואני אומרת ברצינות!!! זה ממש חובה לקורא... זה כל-כך קרוב לחייםם האמיתיית של כל אחד ואחד, אז תנסו להפנים כמה שאפשר!
ושלא תדעו צער בחייכם!
33.
15.10.03
ענבר (10/15/2003)
את המכתב של אודי העבירו לנו לפני שנה בערך בשיעור חברה בבית הספר,
באותו בזמן הייתי עדיין בשלב של שאלות אי הבנה ובעיקר סימן שאלה גדול בקשר לדת, שאלות שהגיעו בעיקבות מותו של חבר בפיגוע (נפתלי לנקצרון שנרצח לפחות שנה לפני קריאת המכתב),

מה שבעצם קרה זה שכל כך הזדהתי עם המכתב, עם האובדן ועם הכאב שבכתיבת הדברים של אודי.

המכתב המדהים שלו נתן לי כלי להסתכל הלאה ולהשתחרר ולהשלים עם האובדן ולהבין שתמיד יהיו אבדות אבל תמיד צריך להמשיך קדימה וללמוד מכל אדם (בין אם חי או לא) ושאף פעם לא להתייאש.

בעקבות המכתב הבילתי נשכך של אודי(שכמובן שמרתי) נכנסתי לאתר הזה והייתי די בשוק שעדיין מפרסמים את המכתב, ובמיוחד שיש עוד אנשים שהמכתב הזה עזר להם ושאני לא היחידה!

אני ממש גאה בערן על שהצליח להסתכל על הטוב שבדברים כי לא כולם יכולים להשתחרר מהכאב כל כך במהירות וגם על הכנות
תודה מכל הלב
34.
כדי לקרוא-מאוד מרגש
מורן (10/15/2003)
אני קראתי גם את המכתב של אודי וגם את המכתב של ערן ואני חושבת שזה מאוד מרגש בכיתי בכל קטע שקראתי..

ואני חושבת שחברות כמו של אודי וערן זאת נקראת חברות אמיתית...ואני חושבת שערן צודק בכל מה שהוא כתב
35.
שילה
שילה (10/15/2003)
היתרגשתי מאוד ואני יעביר את המיכתב הזה הלאה
36.
זה נכון.........
מוריה (10/15/2003)
זה נכון לא מעריכים דברים עד שאין לך את זה...
ממש מרגש לבכות כל המכתב..
37.
פשוט מדהים...
אלמונית (10/15/2003)
אני לא יכולה פשוט אפשר לבכות!! ערן אני ממש מעריכה איך שאתה מדבר...אחרי שאיבדת חבר כ"כ קרוב. ממש כל הכבוד! אני ממש מצטערת בשבילך ובשביל כולם. אני ובטוחה שכולם יקחו ממך וילמדו מהאמונה החזקה שיש בך....תודה רבה!!!ואני מקווה שלא כמו שהרבאנשים אומרים פה " שקוראים את זה מזילים דימעה לוקחים ללב ל5 דקות וזהו" אני מקווה שאני יקח את זה לתמיד ואני מקווה שכך גם כולם!!!
38.
משפט יפה
אלמוני/ת (10/16/2003)
בשבעה על מדריך מהסניף שלנו שנרצח. חבר שלי חשב על משפט שבעניינו (בחלקו) התעסק המכתב: "כל אדם הוא עולם אך רק אחרי שהאדם נעלם מכירים את העולם"
39.
זה כל כך...
Merenwen (10/16/2003)
מדהים. איך ערן, הצליח לכתוב את כל זה. והאמונה שהוא יפגש עם חברו שוב.
40.
לא יאמןן
אופיר צרפתי (10/18/2003)
פשוט לא יאמן זה דבר חזק מאד וזה באמת נוגע ללבב
41.
ללא נושא
אלמוני/ת (10/18/2003)
ת'אמת...כשקראתי ת'מכתב הראשון..אז ממש בכיתי..נורא התרגשתי..רק כשסיימתי לקרוא את מלוא המכתב..הבנתי..שדברים אסור לקחת כמובן מאליו..שחיים רק פעם אחת! הבנתי גם שאסור להתייאש שיש תקווה ואר בקצה המנהרה לא תמיד הוא ברור לפעמים הוא מסווה אבל תמיד אפשר למצוא אותו! אף פעם לא קיבלתי את זה שבכל דבר יש משהו טוב..אולי זה לא משהו ממש טווב אבל מהמקרים האלה המון אנשים מבינים את הטעויות שעשו ונורא נורא מצטערים ולהבאה הם מתקנים את עצמם..המכתב השני גם הוא היה נורא מרגש לא יכולתי לקרוא אותו מרוב התרגשות וציפייה לכתוב בו! כשקראתי אותו..לא היה לא אכפת..אם הוא אמיתי או לא זאת לא הכוונה אנשים תבינו..זה יכל להיות סיפור אמיתי או סרט אין לי מושג! אבל יש פה מסר! זה יותר חשווב!! תפנימו את המסרים!!! תלמדו שלהבאה אפשר לשנות..ולא לפגוע בזולת!! תנסו להשתנות..אני יודעת שאני ינסה!! תמיד חשובה הכוונה!! לא התוצאה!!אז אני מקווה שתוכלו לקבל את זה שזאת גם המציאות ...ושאנחנו יכולים לשנות אותה!!!!
42.
ע-צ-ו-ב- מ-ו-ו-ת!!!
נדיה (10/18/2003)
ערן, רק שתדע שטוב שחזרת למסלול, וגם אם אני לא מכירה אותך תהיה בטוח שאני איתך...לפעמים צריך רק את המילה שאומרת "אני איתך"- זה אומר הרבה ...אני מצטערת על מה שקרה לך, אני בטוחה שלאבד חבר זה כמו לאבד 99% מהלב שלך....אז בשתי מילים: אני איתך.....(ובטוחה שעוד הרבה...)
43.
האמונה מחזיקה
ליאת (10/19/2003)
קודם כל קראתי את המכתב של אודי ואני חייבת להודות שבכיתי...כאב לי כל כך שהמון חלומות התנפצו בשנייה...המכתב של ערן ריגש אותי קצת יותר מהסיבה שהוא החליט לפתוח חיים חדשים התחלה חדשה.
אני מקווה שכולנו נוכל לעשות זאת!!
44.
אין מילים...
הקוראת (10/19/2003)
זה מכתב כל כך מרגש שגורם לי פתאום להעריך את החיים שקיבלתי במתנה ואת כל הדברים הקטנים מסביב... תודה לכם!!!
45.
מאוד מרגש !
מוטי (10/19/2003)
מאז שקראתי את המכתב עברו בערך 2-3 דקות ועד עכשיו אני ממשיך לבכות!
זה ממש מרגש אותי המכתב הזה.
46.
עצוב מאד
עצוב (10/20/2003)
עצוב באמת !!!

אבל זו דרך עולם וזה קשה וזה כואב ושמשהו כזה קורה אווומרים מתיי יגיע התור שלי עוד כמה זמן נישאר לי לחיות ובעצם מפספסים את הנקודה שבנתיים אתם חיים...
המכתבים עצובים אבל אני במקום ערן הייתי ממשיכה להיות עצובה כי זה כואב עמוק בלב וזה עושה רעע


אם הסיפור לא אמיתי אז לסופר יש יכולת כתיבה נהדרת


עם הסיפור אמיתי אז אני חייבת להגיד כל הכבוד לערן ואתה ממש מתוק!!!

חחח ואתה הילד הכי חמוד שהכרתיייייייייי...

לפי מה שכתבת אני מבינה שאתה מאד חכם.. ובוגר...

47.
ללא נושא
זה אמיתי או לא??? (10/21/2003)
אם מישהו פה יודע אם המכתב הזה אמיתי - שיכתוב בבקשה. המכתב מאוד ריגש אותי אבל אני חייבת לדעת אם זה אמיתי או לא.....
48.
למערכת....
אלמוני/ת (10/21/2003)
מערכת יקרה- תודה!!! ממש תודה שפרסמתם את 2 המכתבים האלה. רק רציתי לדעת אם זה אמיתי או לא.... בבקשה תכתבו בצד אם זה אמיתי..... תודה-יערה.
49.
המכתב אמיתי
עדי (10/21/2003)
המכתבים האלה אמיתיים אני מכירה את שתי האנשים אודי ז"ל ואת ערן
ואם אתם לא רוצים להאמין...

:(

אבל הוא באמת אמיתי
50.
ללא נושא
עליזה (10/21/2003)
יואו! זה פשוט מדהים עד כמה הסיפור הזה קולע! באחת התגובות כתוב שיש הרבה אנשים שצריכים לקרוא את זה ואני אחת מהם! משמיים הגעתי לאתר הזה! ודווקא למכתב הזה... אחי אבי סיטון הי"ד נרצח לפני שנה ו4 חודשים בישיבתו באיתמר ולמשפחה היה מאוד קשה! גם לי כמובן... גם לי הייתה תקופה כמו שערן מתאר וזה פשוט מדהים מה שאודי במכתב הזה עושה! הוא ממש משנה תפיסת עולם! אני רוצה להודות לכם ממש ממש מעומק הלב! עזרתם לי להבין מה ייעודנו בעולם הזה ואיך אנחנו יכולים להשתפר ומאיפה בכלל לאזור כוחות כדי להצליח להמשיך לחיות! אתם מדהימים! תזכו למצוות ולהמון הצלחה בכל מעשה ידיכם!
51.
איןן זה שובר!
טוני (10/21/2003)
המכתב הזה בעצם שני המכתבים האלה הזיזו לי משהו בלב את שניהם קראתי בבצפר אמנם את השני כעבור מעל חצי שנה ופשוט בכיתי באמצע השיעור!!

אני מאמינה שזה תרם לי כמה לקחים בנגע להשקפת העולם אני חייבת לציין שממש הזדהיתי עם ערן-החבר בתחושות שלו......
52.
אני פשוט לא יכולה
טוני (10/21/2003)
זו כבר תגובה שניה אבל יש מלא מה לשפוך!
אני כ"כ מסכימה עם כל המכתבים האלה אי אפשר להאמין כמה חשוב היה לי לראות זאת!
זה ממש העלה חיזק בי תאמונה אין דרך לתאר איך אני מאמינה כיום פשוט אמונה שלמה בכל לבב!!

תודה לקדוש ברוך הוא שהאיר את עיני לראות ולא להתייאש!!!!!!!!
53.
נוגע ללב
מור (10/25/2003)
הסיפור הזה הוא ממש נוגע ללב אני ממש קורא את זה וזולגות לי דמעות אני מקווה שלא דבר כזה לאף אחד ושכולם בעז"ה יחיו חיים ארוכים ושלווים אמן.
54.
גם אם זה לא אמיתי...
מישהי (10/25/2003)
אני לא יודעת אם המכתבים אמיתיים או לא, אבל מה שאני כן יודעת זה שהכל נראה כמו משהו רחוק שאין סיכוי שיגיע אליך, עד שזה מגיע. אני יכולה לומר, שבאופן אישי, נורא קשה לי לקרוא את המכתב הזה, כי אני מכירה הרבה אנשים שנפטרו מסרטן, וחברה שלי חולה. אני ממש מפחדת שבסופו של דבר היא... אני אפילו לא מעיזה לומר את זה. ברוך ה' המצב שלה ממש השתפר, אבל בכל זאת...

אז לכל מי שחושב שזה לא אמיתי - גם אם לא, זה משקף מציאות!!!!
55.
ממש ריגש אותי
רות (10/26/2003)
שקראתי את המכתב של אודי ממש בכיתי זה גרם לי לראות את החיים אחרת
56.
מדהים...
רוני (10/26/2003)
המכתב מאוד נגע לליבי וכל מילה שקראתי נזלה דמעה
57.
מרגש ומעודד!
אלמוני/ת (10/28/2003)
מרגש!!! בתקווה שכולם יצליחו להתחזק ולקבל כוחות בזכות המכתבים.
58.
זה ממש עצוב...
כנרת (10/29/2003)
אחרי שקראתי את שתי המכתבים ממש התרגשתי, בגלל שלפני חודשיים אחי, סמ"ר גבריאל (גבי) עוזיאל הי"ד, נהרג בקרב בג'נין, והמכתב עזר לי לראות את החיים אחרת ממה שאני רואה אותם עכשיו. אני אמנם מאמינה שאלהים עושה חשבונות עם מי שרוצה שיהרג/ימות, אבל אני גם מאמינה שאלהים לוקח את הטובים ביותר!

אבל האמת היא שהלב בוכה מבפנים, ולא תמיד רואים את זה מבחוץ.

אני רוצה לדעת אם שתי המכתבים האלה אמיתיים, ואם כן, איך אפשר לכתוב מכתבים ארוכים כאלה על זה שעצוב לך.
59.
ללא נושא
תחיה (10/29/2003)
רציתי להגיד שהזדהיתי עם מה שערן כתב. לפני שנתיים חברה שלי נרצחה בפיגוע וההרגשה שלי היתה כמו שערן מתאר אותה, אני רוצה להוסיף על מה שכתב הוא אמר שאחרי שהוא החליט לחזור לחיים נורמלים- החליט שהוא חוזר לחיים רגילים. הוא אומר שהוא חזר להיות אותו ערן שמלפני זה, אז אצלי התחושה הייתה שלא רק חזרתי למצב הקודם אלא שהרבה דברים בתוכי השתנו, דבר כזה עד כמה שזה נשמע אירוני רק מחזק את האדם, נותן לו כוחות נפש גדולים ועצומים שכשזה קורה בפעם הבאה יותר קל לחזור למסלול של חיים רגילים ולהתגבר על הצער.

אני מאחלת לכם שלעולם לא תצטרכו לחוות את החוויה הנוראית של אבדן, ותזכרו תמיד שכל מה שקורה בעולם ה משגיח עלינו ושומר עלינו ויש לו את החשבונות שלו למה שהוא עושה.
60.
בקשה למאמרים נוספים
אברהם כהן (11/3/2003)
אם משהו יודע על מאמרים נוספים שעוסקים בנושא זה בצורה כ"כ יפה בבקשה לשלוח תגובה תחת הכותרת "לאברהם כהן" תודה!!!
61.
מרגש
אבישג ושירה (11/4/2003)
זה פשוט מדהים איך שזה השפיע עלינו ...
62.
מדהים!!!!!
בתאל (11/4/2003)
בכיתי בכל המכתב איזה מרגש. את המכתב של אודי הקריאו לנו בשיעור הדרכה באולפנא
63.
אני ממש מעריכה
חני (11/5/2003)
אני ממש מעריכה את אלה שכתבו את המכתב ה-מ-ד-ה-י-ם הזה יש להם כוחות רוחניים ממש גדולים ואני ממש מעריכה אותם גם על המכתב של אודי ועל זה שהפליא אותי עוד יותר מהמכתב הקודם
64.
מקסים
שירה (11/5/2003)
65.
...
אפרת (11/6/2003)
כדאי לכם לאמץ את זה כדרך חיים תודה ערן!!!
66.
ותפנימו...
אפרת (11/6/2003)
67.
ברוך דיין המת- ברוך ה'!!!
אליענה בר-און. (11/6/2003)
אני קראתי את המכתב הראשון והשני, בכיתה(בביה"ס) דיברנו על המכתב על משמעות החיים על חשיבות האדם... אי- אפשר פשוט לקרא לבכות ולהתרגש(למרות שגם אני הייתי כך-בהתחלה!)כמו שרבים מכם כתבתם, צריך להפנים את מה שקראתם.אני גם חושבת שהיברות שהיתה בין ערן לאודי היתה פשוט נפלאה וחזקה.ואני מקווה שאנשים אחרים ינסו להנות מהחרות שלהם עם אנשים וגם מהחיים לפני שהם מחליקות לך מהידיים.אסור לקחת דברים/חיים כמובן מאליו. ברוך ה' יש לנו (רובינו) את הבריאות והאפשרות לתקן לישם לשנות ולהשתנות אז למה שלא ננצל את זה !!! החיים הם באמת מתנה אז ת'נצלו כל טיפה.בתקווה שתפנימו את זה ושבעזרת ה' נזכה לחיים טובים בריאים וארוכים...
68.
מהות החיים...
שחר (11/11/2003)
אנחנו הילדים או יותר נכון המתבגרים לא מעריכים את החיים שלנו....הסיפור הזה לימד אותי המון ונתן לעי לדעת שיש לי חיים נפלאים וטובים למות כל האהבות והאכזבות...ועוד...
69.
מספיק לומר שאני בוכה עכשיו..
סינדרלה (11/14/2003)
70.
אסור להתייאש רק לשמוח- יש!
חסוי (11/18/2003)
הסיפור פשוט מהמם, התרגשתי כל כך גם לקרוא את המכתב של אודי וגם את התשובה של ערן. אומנם אני בסה"כ נערה צעירה אבל הספקתי לעבור הרבה בחיי, והסיפור הזה לימד אותי שאסור להתייאש בחיים! שעלינו לנצל את חיינו ולשמור עליהם! "כל אדם מתמודד עם מלא דברים בחייו", תמיד אמרו לי זאת אבל רק עכשו הבנתי את המשמעות באמת... אנשים תלמדו תתעוררו! תתחילו לחיות... ובאמת אסור להתייאש רק לשמוח- יש!
71.
זה חשוב!
א (11/19/2003)
זה דרך חיים,אנשים תפיצו את הסיפור,אין יאוש בעוךם ככל,גם אם הכל נראה אפור, במקום שהוא יש קצת ורוד!!!תמיד בשמחה,לקרוא ולנהוג,,שבת של שלום לכל ישראל,בשורות טובות ישועות ונחמתו,המשיח כבר כאן!!!!!!!!!!!!!!!!(=
72.
מרגש
סיגלית (11/19/2003)
כשקראתי את המכתב הזה התחלתי לבכות לא האמנתי איך אפשר לגלות את אלוקים רק אחרי כשקורה משהו רע.

לא רק בגלל זה אני בכיתי אלא גם בגלל שלאודי היה קשה עם מה שעבר עליו....

אני רוצה להגיד משהו לכל האנשים שקוראים את זה : אל תגלו את אלוקים רק כאשר קורה לכם משהו אלא תמיד תסמכו עליו ועל מעשיו
73.
ווווווווווווווווווווווואו
aviad_h (11/20/2003)
מדהים! לומדים מזה המון!!

אבל צריך לעשות הפנייה יותר בולטת גם ב"חברים מקשיבים" וגם ב"כיפה" בדף הראשי!
74.
המכתב
נטלי לוי (11/20/2003)
המכתב מאוד ריגש אותי, אני מזדהה איתו ואני עברתי את כל מה שאתה עברת ויותר גרוע... אני יודעת מה זה הכאב והגעגועים. היה לי קשה מאוד להתגבר אבל עם הזמן הצלחתי.
75.
ממש סיפור יפה!
רחל (11/20/2003)
הסיפור הזה ממש יפה וגם מלמד הרבה אנשים איך להכיר את הדברים שה' עושה לנו ואיך להודות וכך זה יעזור לנו בחיים
76.
מלוי התפקיד בחיים
אני (11/24/2003)
היה כאן קטע שכתבו שיש חלק שלוקח להם קצת זמןלמלא את משימתם בחיים ויש כאלה שהרבה. מה, זאת אומרת שאם אני רוצה לחיות הרבה אני צריכה להשתדל לא למלא את תפקידי בחיים?!
77.
ללא נושא
אלמוני/ת (11/29/2003)
הזמן מרפא,אם תאמינו בעצמכם.רוצים הוכחה?-הנה:
תקראו את הסיפור/תסריט האמיתי והמרגש.
http://stage.co.il/Stories/144808#top
78.
פשוט מהמם
reut (11/29/2003)
נורא התרגשתי כשקראתי את המכתב.הקריאו לנו בכתה את המכתב של אודי ז''ל ועכשיו קראתי את המכתב שערן כתב לו בחזרה פשוט הצטמררתי ובכיתי הבנתי שהחיים הם מתנה יקרה שצריך לנצל אותה ולהפיק ממנה תועלת כמה שאפשר!!!
ישר כוח לאתר שפרסם את המכתב!!
79.
ממש יפה ונוגע ללב
מעין (12/1/2003)
וואיי ברגע שסיימתי לקרוא את 2 המכתבים המרגשים פשוט פרצתי בבכי! עכשיו אנשים באמת צריכים לדעת כיצד להעריך את החיים,את ההורים,חברים,אחים ואחיות! אודי וערן הם אנשים מאוד חזקים ואני אוהבת מאוד את הגישה והחשיבה החיובית שלהם! באמת עבר לי כל כך הרבה צמרורות כאשר קראתי את המכתבים האלו..פשוט סוחט דמעות!אני ממליצה לקרוא את זה הרבה פעמים- בכל פעם שאתם עצובים שלא תעזו להתייאש ולהגיד "אני רוצה למות" מכיוון שנולדנו לחיות והחיים יפים ומלאים בבעיות ובשמחות וכמו שאודי וערן אמרו "תנצלו כל רגע בחיים שלכם"! זה ממש נכון ואני מקווה שלא נדע עוד צרות בעולם הזה!
80.
איך מנצלים את החיים?
רותם (12/1/2003)
שלום, אני גם התרגשתי שקראתי את המכתבים האלה..
אבל- לא בדיוק הבנתי איך מנצלים את החיים? איך אפשר לנצל אותם... אני אשמח אם תגידו לי ומהר!
ותכתבו לי לאיימל כי לא נראה לי שאני יגלוש פה בזמן הקרוב! תודה רותם!
81.
מרגש
רותש (12/2/2003)
ריגש אותי מאד המכתב גרם לי להבין את משמעות החיים
82.
אלו החיים...
כמעט בת 14... (12/2/2003)
הםיפור באמת מרגש. הרבה חבר'ה כאן ביטאו מה שכולנו מרגישים. יש לי חברה שחולה בסרטן והיא כל הזמן מדברת על המוות כאילו זה שום דבר אני מנסה להניע אותה מכך אבל אני לא מצליחה. ערן, אם אתה קורא את כל התגובות הנהדרות והמרגשות הללו אז אני מקוה שתמשיך ללכת בדרך שלך. וכל השאר שקוראים אני מקוה שתעזרו לי עם החברה הזו שלי.
83.
ללא נושא
צופיה (12/4/2003)
אני רק רוצה להגיד..שהזמן ממש לא מרפא את הפצעים. וכשהוא מרפא- עובר הרבה מאוד זמן עד שזה עוזר..סתם הייתי חייבת לציין
84.
להשאר בחיים בגלל מכתב...
חסוי (12/8/2003)
אולי זה מה שיקרה לי
הרצון ללכת,להקריב את עצמי הולך וגובר,אבל...תמיד מישהו חייב לתקוע לי איזה קישור כמו פה ולגרום לי לרצות להמשיך עוד טיפה.נגע לי ללב:

החלטתי לחזור!



לחזור לעצמי.



לחזור לחיים!



אולי כדאי לי לאמץ את המילים האלה.
כבר קראתי את המכתב של אודי ממש ממש מזמן,והיום,המכתב של ערן,אולי הוא זה שיחזיק אותי בחיים...מי יודע
85.
תקראו!!!זה חשוב!
אני (12/10/2003)
כל הכבוד לאדם שרשם את המכתב הזה!זה מסר ענק!וכל העולם כבר מדבר על זה.הבעיה שעכשיו כולם מדברים על כך שזה היה שקר! וחבל! למה לשמר כך? לפחות הייתם משקרים לא כך בפרטי פרטים! וזה ממש אסור לעשות למרות כל הכוונות הטובות! בבקשה תודיעו לכולם שזה שקר!
86.
אין מילים!!!
אפרת (12/14/2003)
87.
אין מילים
אפרת (12/14/2003)
פשוט מדהים!!! זו הפעם השניה שאני קוראת את המכתב ועדיין אותה תחושה בלתי ניתנת להגדרה!!

שבעז"ה נידע כולנו ללמוד מהמכתב (לא משנה אם הוא אמיתי או לא!!) ולא נצטרך שחס ושלום מישהו באמת ימות כדי שנבין כ"כ הרבה דברים שאפשר להבין כבר עכשיו...
88.
פשוט תודה!
אפרת (12/14/2003)
רק רציתי לומר תודה וישר כח ענק!!!!
89.
מדהים ומהמם
טופז (12/20/2003)
או קיי אני קראתי את הסיפור כמה פעמים והתרגשתי כל פעם מהסיפור עכשו הבנתי יותר את מתנת החיים באמת וצריך לדעת למה ה' לוקח את האנשים הוא רוצה שהם יהיו לידו מרב שהוא אוהב אותם אני מאחלת לך ולכל הקוראים שתעריכו את החיים כי החיים זה לא דבר שבא והולך זה אתה!!!

תודה רבה שעזרתם לי להבין את משמעות החיים ערןואודי !בהצלחה בהמשך!
90.
אולי....
עינברוש (12/21/2003)
אומנם הזמן לא מרפא אבל הוא עוזר לך להתמודד עם זה יותר טוב וגם אני מדברת מנסיון...אני מתחילה להבין שיש דברים שאמורים לקרות למרות שזה כל כך כואב....
91.
שאלה
אבנר (12/22/2003)
יש לי חבר שסיפר לי שהוא פשוט רוצה למות.
לא הולך לו בחיים כלום: לימודים, חברים, משפחה, וסתם מזל נאחס.

האם שייך להראות לו את שני המכתבים??


תגובת המערכת:

בודאי שזה יועיל. אך בכל אופן מומלץ לפנות לגורמי הסיוע בנדון.
92.
להפנים
אלמוני (12/22/2003)
בס"ד


אני חושב שהמכתבים באמת יפים ומרגשים וכולם צריכים לקרוא אות ואני לא רוצה לחזור על הנאמר אבל יש נקודה אחת שצריך להדגיש שהמכתב חייב להשפיע יותר מכמה דקות כי זה כל המסר שלו שהדברים לא יעברו בדרך אגב וחייבים להעריך את הדברים קצת יותר

בתודה לכל מי שהפנים


י"ל
93.
מרגש
אסתר (12/23/2003)
חוץ מזה שהסיפור נוגע וגורם לכולנו לתהיות ולהבנות עמוקות יותר אולי ל10 דקות כפי שכתב אחד המגיבים פה זה לא נכון זה הבחירה שלנו עם לקבל את הדברים ולעמצם או היה יפה אבל לא בשבילי ואם באמת נקרא את המכתב ברגעי משבר ובאמונה בקב"ה שמה שצריך לקרות יקרה כבר לא תהיה לנו בעיה והדברים יחלחלו בנו בטבעיות.
94.
הערכת החיים
חסוי (12/24/2003)
לדעתי ממכתב זה צריך לקבל הרבה כוחות ןלהודות להקב"ה שאנחנו בריאים ובתור אחת שאיבדה כבר מ"ס אנשים קרובים מאוד הזדהתי מאוד עם ערן כי לחזור לשגרה זה לא דבר קל אז אני מאוד גאה בו שהוא הצליח לאסוף את הכוחות שלו ולהמשיך הלאה בחייו אז חבר'ה תעשו טובה ותעריכו את החיים ותודו על כל יום שאתם חיים
95.
ללא נושא
עדי (12/24/2003)
מתפילתו של ר' אלימלך מליז'נסק:

"אדרבה,

תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם.

ושנדע בכל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי מלפניך ואל יעלה בליבנו שום שינאה מאחד על חבירו חלילה.

ותחזק אותנו באהבה אליך כאשר גלוי וידוע מלפניך, שיהא הכל נחת רוח אליך".
96.
מדהים אבל למה לא?
אלמוני/ת (12/29/2003)
קראתי פה הרבה אנשים שאומרים מדהים ל5 דקות אבל מה אח"כ... אז למה זה צריל להיות ככה? כמה כבר קשה להתנהג יותר יפה למורה שלך, לחבר שלך להורים שלך לאחים שלך... בכלל לכולם? להודות לה' על מה שהוא נתן לנו סה"כ כמה? 15 דקות 3 פעמים ביום? זה לא קשה! להתנהג לאנשים בדיוק כמו שאתם רוצים שהתנהגו לכם... אני חושבת שעליי זה לא השפיע רק ל5 דקות ואני מקווה שגם עליכם... להתראות אני הולכת להגיד תודה לה'!
97.
ללא נושא
אניטה (1/10/2004)
היי

אני לא יודעת איך המכתב שלך השפיע על אחרים.. אבל אני חייבת לציין שזה רק חיזק אותי מבחינה נפשית, כאחת שקשה לך, ואני מתמודדת יום יום, עם הכל, כדי לחיות טוב את החיים שיש לי.

קראתי את המכתב של אודי ז"ל, ואת המכתב שלך, ערן.. אני נשבעת שלא יכולתי שלא להזיל דימעות אחרי כל משפט שקראתי והבנתי את משמעותו.


המשפט החזק שנכתב : "החים האלא הם מתנה" הוא נכון בצורה מדהימה...הם מתנה, לא בערך כספי, הם מתנה מבורא עולם, שפשוט חייבים להשכיל ולנצל אותם עד הסוף, הכי טוב.


אם תעשו חושבים, ותסתכלו על חצי הכוס המלאה, תראו עד כמה אתם מבורכים....
ותתחילו להעריך את מה שקיבלתם!!!


נכון שכואב שמאבדים מישהו, זה כאב חזק, כאב בחזה, דקירות..

אבל הזמן הוא הרופא הכי טוב, וזה נכון...
אף אחד לא אמר שככל שהזמן עובר, ישכח הזיכרון של אותו חבר,

הזיכרון חרוט בלב, בין אם תרצו, ובין אם לא..

מה שיעבור לאט לאט, אך יעבור בסופו של דבר, זה הכאב...

ואז תבינו שהכל מהאל, ושום דבר לא קורא סתם, ואם זה קרה- סימן שככה היה צריך לקרות...

ונותר לנו רק לקבל את שיקוליו של האל, ולהמשיך לחיות, כל עוד ישנה בידינו האפשרות לזה...

בשביל עצמו, ובשביל מי שאהבנו כל כך...


נותר לי רק להגיד תודה, על החיזוק הנפשי שקיבלתי,

גם אם זה ממש נדוש להגיד.. זה מה שאני מרגשיה ממש ברגע זה.


ערן, תמשיך לחיות את חייך, תהיה חזק. כי אודי, שם למעלה, תמיד איתך...רואה, מקשיב, ואוהב אותך.

-אניטה-
98.
מכתב ממש נוגע ללב
אלמוני/ת (1/12/2004)
כזה צודק...יש מ-ל-א ללמוד ולהפנים!
ממש מרגש ו-"אין יאוש בעולם כלל"
99.
אח שלי
אלמוני/ת (1/13/2004)
לפני חמישה חודשים בערך, אח שלי נפטר מסרטן. כל מה שקראתם פה ובמכתב של אודי-נכונים. גם אם לא כתבו את זה על אח שלי-זה היה הוא. לא מבחינם הגיל והתיאורים והזמן וברכת ה"שהכל", ואלף ואחת דבים אחרים, אלא מבחינת התוכן. אז ככה שתדעו, זה באמת, יש כאלה מלאכים בתוכנו. אומנם לא ריכוז כזה גבוה של טוהר,צדיקות,ישרות,אנושיות,אמונה בה' ואהבת הבריות, אבל בכ"א מהחברים שלכם יש את זה! אם רק תתחילו לכבד אחד את השני, לאהוב אחד את השני-בלי קשר לחיצוניות או למוצא- תקיימו את הצוואה של אודי(ושל אח שלי). זה מה שיש לי להגיד לכם. אם תקראו (או תפנימו) את המכתבים האלה בכל פעם שיהיו לכם ספקות, תעברו כל מכשול. הכי חשוב:תנצלו את הזמן שלכם פה, כי אתם לא קובעים מתי תתחילו את החיים שלכם ולא מתי תסיימו אותם. אבל את הזמן בין לבין-זה תלוי בכם. (זה מה שאח שלי אמר לי בכל הזדמנות).
100.
מהמם
מרים (1/13/2004)
המכתב היה כ"כ מרגש ואמיתי ואני מקווה שאנשים הפנימו את מה שערן כתבושלעולם לא נתייאש ונאבדאת האמונה
101.
ממממממדהים
אנג'לינה (1/13/2004)
אי אפשר-פשוט אי אפשר לתאר במילים את מה שמרגישים אחרי שקוראים מכתב כל-כך מקסים ומרגש אני ממש בכיתי ליד המחשב וחושבתשהכל כ"כ נכון ועל איך שאנו לא מעריכים את מה שיש לנו בחיים אז חברה להעמיק את המסר
102.
שאלה לעדי-
שרון (1/15/2004)
השאלה שלי לעדי-זאת שכתבה שהיא מכירה את אודי ז"ל וערן: לפני כמה זמן זה קרה?
103.
ריגשת אותי
יעל (1/16/2004)
ווווואווו ממש ממש ריגשתם אותי..המכתב ממש יפה וגם אני חוויתי חוויה כזאת בחיים שלי נפטר לי מישהו יקר ולאט לאט התגברתי על הדיכאון אפילו חשבתי להתאבד מרוב האבל..אמא שלי חזרה בתשובה אחרי שאביה נפטר..בשנה האחרונה נפטרו 2 אנשים שהיו חלק משמעותי מהחיים שלי והמכתב הזה גם עזר לי להבין שאני צריכה להמשיך בחיים שלי...
תודה
104.
שאלה למערכת
טופז******* (1/16/2004)
מתי המכתב נכתב?
ערן שלח את המכתב?
ו...מתי כל זה קרה?
105.
ושוב לבכות
אביה (1/17/2004)
כמו המכתב הראשון גם פו בכיתי הרגשתי מוזר ונתן לי הרבה מסר וכשיבות כול כך מדעים ויש לי שאלה האם הסיפור הזה אמיתי ??? כי זה מרגש תודה רבה
106.
לעדי(זאתי שכתבה שהיא מכירה אותם)
עומר כהן (1/18/2004)
רציתי לשאול בן כמה ערן היום?והאםנולד לו כבר תינוק?
ולהוסיף מעצמי שהשורה האחרונה מהממת
107.
למערכת
נילי (1/19/2004)
קראתי כמעט את כל התגובות ועדיין לא עניתם על השאלה הגדולה מכולם האם הסיפור הוא אמיתי??????

ולעדי זאת שאמרה שהיא מכירה אותם תעני בבקשה כבר על השאלות שכתובות לך בתגובות של האנשים ששאלו אותך.

וגם כן שהמכתבים מהממים
108.
אין לי מילים...
עמיצור (1/22/2004)
זה ממש יפה ומרגש! קבלתי המון חומר למחשבה...
109.
ערן
תמר (2/1/2004)
מדהים... חשוב שהרבה אנשים יקראו את זה יש כל כך הרבה מה ללמוד מזה
110.
ללא נושא
אלמוני/ת (2/4/2004)
אני חושבת שכולנו צריכים להפנים את המכתב לפני שיהיה מאוחר מידי בשבילנו!
111.
ללא נושא
אלמוני/ת (2/4/2004)
אני לושבת שכולנו צריכים להפנים את המכתב לפני שיהיה מאוחר מידי בשבילנו!
112.
המכתב של אודי...
תהילה (2/11/2004)
אני לא מצליחה להשיג את המכתב הזה אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי למצוא אותו... או לפחות יגיד לי איפה לחפש...
113.
ממש התרגשתי
מורן (2/12/2004)
ממשהתרגשתי אבל כשניסיתי לפתוח את המכתב של אודי היה כתוב שהמאמר לא נימצא במערכת יש סיכוי שאני אוכל לקרוא אותו?!


תגובת המערכת:

נסה שוב בבקשה, נראה שהיתה בעיה מקומית
114.
לתהילה...
שרון (2/14/2004)
לתהילה שאמרה שהיא לא יודעת איך להגיע למכתב שימי לב שלפני שמביאים את המכתב של ערן אז כתוב מ שלא קרא את המכתב של אודי לפני לא יכול להבין כ"כ מהמכתב הזה ואז כתוב תקראו את "המכתב של אודי"(בצבע כחול והדגישו את זה) אז פשוט תלחצי על זה ותגיעי למכתב

ד.א המכתב של אודי ממש ממש מרגש ובכלל גם המכתב של ערן הכל פשוט נוגע ללב ומקסים ולומדים מזה לחיים!
115.
עעעדדדייי
שרון (2/14/2004)
עדי!!!!!!!!! תעני כבר..איזה 500 אנשים שואלים מתי כל זה קרה לפני כמה שנים בן כמה ערן היום? הוא התחתן? יש לו ילד וקרא לו אודי?? אם אפשר לקבל תשובות לכל השואלים!
116.
ללא נושא
נשמה צהובה (2/26/2004)
הכי התרגשתי בקטע של ה-נ"ב... אני מתה לדעת אם הסיפור אמיתי או לא...
117.
זה באמת מטורף...
אני (3/11/2004)
אין מילים. רק לנסות להפנים. ואני יודעת שבזכות הסיפור הזה 2 נשים חזרו בתשובה (!!!)
118.
מרגש...
בתי (3/11/2004)
זה כ"כ יעזור לעמ"י עם כל אחד יפנים את זה וינסה לייסם!!
119.
ללא נושא
אני (3/15/2004)
איזה מכתב חזק ועמוק!!!!
בכיתי כשקראתי אותו...
מכתב מהמם, יפה, עם המונמון מוסר השכל!
העברתי אותו לחניכה שלי שאביה נפטר, וזה ממש חיזק אותה. יישר כח!!!
120.
תגובה
אני (3/15/2004)
איזה מכתב חזק ועמוק!!!!
בכיתי כשקראתי אותו...
מכתב מהמם, יפה, עם המונמון מוסר השכל!
העברתי אותו לחניכה שלי שאביה נפטר, וזה ממש חיזק אותה. יישר כח!!!
121.
אני בשוק
אביבית דמתי (3/19/2004)
אני לא האמתי למה זה קורה למה אלוהים נותן לילד בן 17 ללכת הוא עוד צעיר החיים שלו היו לפניו ודווקא אלוהים לקח אותו מהעולם שלנו אני פשוט רציתי רק לומר שתעריכואת החיים ולא לעשות שטויות...אז אני אומרת לערן החבר שלו שאל תדאג אלוהים תמיד שם אותו איתך ובלב שלך...
122.
פשוט מטורף
עמיצור (3/21/2004)
אין לי מילים! פשוט אחלה..
123.
זה לא משנה בכלל!
מ.צ (3/21/2004)
תקשיבו...זה בכלל לא משנה אם זה אמיתי או לא..
הנקודה היא מעבר לזה שהדברים "נוגעים ללב".
אלו דברים שיכולים להיות אמיתיים, אבל מה שבאמת אמיתי זה המשמעות של המכתבים...שכל אחד ואחת יקחו את זה לעצמם ולחייהם, ושזה ישפיע עליהם בכל דרך שהיא, ולא העניין אם המכתב הוא אמיתי או לא, שלא זה מה שישפיע..אלא המשמעות! החיים.. הכתוב במכתבים זה נושא מרגש ומשמעותי ואין זה משנה אם זה אמיתי או לא...

תחשבו על זה..
124.
אני לא יכולה!
א.י.ל (3/28/2004)
היה לי ממש קשה כשקראתי את המכתב זה ממש שיקף את מה שאני רואה בחיי, הוא חזק וחכם כל כך!
בהתחלה לא ידעתי אם זה סיפור אמיתי או לא וכשגיליתי שהוא כן אז נורא התעצבתי שאודי מת!
דווקא עכשיו כשהוא ראה הכל אחרת הוא מת?!
אנשים!
אל תסתכלו בענייים טובות על אנשים רק אחרי שהם מתים!
תסתכלו על הצדידים הטובים שבאדם לא רק ברעים!
ואולי אפילו רק בטובים שבו!
או כמו שהיה כתוב במכתב:

האם אנשים חייבים למות כדי שיעריכו אותם באמת? האם אי אפשר שגם בחיים נשים לב לכל הדברים הטובים שיש באנשים שלצידנו?
ותודו לה' כל יום שאתם קמים בבוקר ויכולים לחיות את החיים שלכם כי אותם קיבלתם במתנה!
גם אמא שלי קיבלה את החיים שלה במתנה!
היא חלתה בסרטן אבל למזלה היא ניצלה!
והיא מודה על כך כל יום!
125.
אודי~ערן
מזי כהן (3/29/2004)
זה סיפור מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לר רק שהוא מרגש אלא גם אפשר להסיק מסיפור אמיתי זה מסקנות לגבי החיים אנשים תקראו סיפור זה ותאמינו לי שזה יעזור לכם בכל דרך אפשרית תעריכו את המ שיש לכם תמיד אפשר לצפות ולקוות ליותר ממה שיש אבל לאט לאט תלמדו בנתיים לחיות עם מה שיש תהיו שמחים עם מה שיש לכם ואף פעם אל תתלוננו על מה שאין כי ככה אף פעם לא תפסיקו להתלנון חשוב לדעת זאת!!!!!!!!!!! אנשים תחיו את החיים כמו שאתם רוצים וכמו שאתם חושבים שזה הכי טוב בשבילכם!!!!!!!!!!!!!
126.
אין
מישהו (4/1/2004)
קראתי את שני המכתבים אני עד עכשיו עם דמעות בעיניים, התחלתי לחשוב באמת לזילזול וליחס כלפי ההורים וגם לגבי אחי התחלתי לחשוב על השגיאות שעשיתי עד היום בזילזול רב ואני מצטער עד היום ואין ביכולתי לשנות דבר אנשים סתכלו איך החיים חולפים על פנייכם!! תשמרו על עצמכם
127.
ערן~אודי
אורלי כהן (4/2/2004)
האמת שתידעו את זה זה היה סיפור מדהיםםםםםם ואני רק אומרת לכם תעשו את הדברים שאתם מאוד רוצים לעשות ותגשימו את החלומות שלכם כי אחר כך לא היה לכם עוד זמן אז תעשו אתזה בבקשההההההההההההה
128.
ערן~אודי
אורלי כהן (4/2/2004)
האמת שתידעו את זה זה היה סיפור מדהיםםםםםם ואני רק אומרת לכם תעשו את הדברים שאתם מאוד רוצים לעשות ותגשימו את החלומות שלכם כי אחר כך לא היה לכם עוד זמן אז תעשו אתזה בבקשההההההההההההה
129.
ללא נושא
דן (4/3/2004)
התרגשתי מאוד לקרוא את המכתב הזה !!!! המסר שיש בו הולך עם אנשים לכל החיים!!
130.
ללא שם
אלישבע (4/6/2004)
לפני שנה חברה שלי יעל בן-סעדון ז"ל, נהרגה בתאונת דרכים. במשך השנה הזאת, היו לי כל-כך הרבה שאלות שאת חלק מהתשובות שלהם מצאתי אבל את רובם לא. המכתב הזה ענה לי על כל-כך הרבה שאלות כמו למה הקב"ה עושה לנו את זה ולמה הוא לוקח לנו את האנשים ההכי טובים? המכתב, והתשובה שבאו מכל הלב,נתנו לי את התשובות הכנות ביותר, והצליחו לגרום לי להבין את האמת יותר מכל הרצאה או שיחה של רב. אבל מצד שני, איך אפשר באמת ליישם את מה שהמכתב מעביר לנו? איך אפשר להשתנות???
האמת קשה יותר מהדיבורים.


י
131.
נדיר
לאה (4/13/2004)
אני קוראת המון מאמרים וסיפורים והרבה זמן לא מצאתי סיפור כזה מלא במוסר השכל.. יישר כח!!
132.
...
שירה (5/11/2004)
ערן,
קודם כל, תודה רבה ששיתפת אותנו במה שעבר עלייך בתקופה הקשה הזאת.
רציתי לספר לך כמה ש2 המכתבים האלו השפיעו עלי,
תמיד היו לי בעיות בקיום מצוות.
לקום בבוקר לתפילה הייתה הבעיה הראשית שלי, תמיד לכולן בכיתה שלי היה ברור שאם שירה קמה לפני 11.00 בבוקר משהו חשוב קרה,
קראתי את המכתבים שפירסמת והם ממש נגע לי, ואני יכולה לומר בוודאות שקיבלתי על עצמי החלטות מסויימות.
הגעתי למסקנה שהדברים החשובים האלה שהיו קורים באותם בקרים שקמתי קורים לי בכל יום! "שהחזרת בי נשמתי..." כמה שהמילים האלו קיבלו משמעות חדשה בעיניי.
תודה רבה לך שעזרת לי ולעוד המון אנשים אחרים להבין את משמעות החיים.
תודה שפירסמת את המכתב!
ואשרייך שזכית להיות חבר של אדם כל כך בוגר.(ואת זה אפשר לראות לפי המכתב שלו)
133.
מדהים ומרגש
אילנית (5/16/2004)
אני החלטתי לרשום תשובה למכתב הזה כי אני בעצמי עברתי בחיים תקופה נוראה! קרוב משפחה (שמ-א-ו-ד היה קרוב אילי) חלה בסרטן! הוא היה במצב סופני! אני התייאשתי, בכיתי וגם.... הגעתי לשלב שבו פשוט... החלטתי להתאבד! עשיתי זאת, אבל לא הצלחתי למזלי! עברתי אחרי זה המון ניתוחים, ומזה למדתי ת'דבר החשוב ביותר בחיים: אסור להתייאש!!! תמיד חייבים להאמין שה-כ-ל לטובה!
אחרי שהאמנתי אותו אדם ניצל ממות! אני לא יודעת אם יש קשר, אבל נראה לי שכן! את המכתב הנ"ל אנחנו חייבים להפנים ולקבל ממנו כוחות מחודשים להלחם על העקרונות, ולא להתייאש!
הלואי ונצליח בזה!
134.
עצוב,אבל...גם חבל ש...
מיכל (5/23/2004)
זה באמת עצוב!

רק חבל שאנשים לא שמים לב לדברים כאלה וצריך לעורר אותם ע"י סיפורים מזעזעים שכאלה!

אנשים תתעוררו!!!אתם לא רואים מה קורה מסביבכם?

אני חושבת שאם כל אדם יקח על עצמו ללכת פעם בחוד או שבוע לבקר חולים, לא משנה איזה זה יעשה לחולים טוב על הנשמה, וגם לך...
135.
ללא נושא
מיטל (5/24/2004)
הסיפור היה מאוד מרגש!!!!!!!!!!!!!
למדתי ממנו הרבה על החיים. אתה ואודי דוגמא לחברות אמיתית וכנה!!!!
תודה שכתבת אותו!
136.
חיים
תומר (5/27/2004)
היום הזה הוא אחד מהימים הקשים שעוברים עלי, אני ממתין כבר שבוע וחצי לתוצאות של בדיקות דם שאמורות להטות את חיי לכאן או לכאן, והערב ראתי את התשובה של אודי מעולם לא ירדו לי דמעות שהרטיבו את החולצה כל משפט נכתב כאילו הוא חקוק באיזה סלע, פשוט מדהים איך אפשר לקלוע לדבר הנכון במקום הנכון, אני מעריך את אותם או אותו איש משהים שכתב את המכתבים האלו או שבאמת הם נכתבו (כמו שאיך אומרים בצהל - בדם), אני יודע שכאשר אני אקבל תשובות שליליות אני אעשה רק דבר אחד טוב לכל הסובב אותי ולחיות

המון שמחה ואור בחיים
137.
המסר
אלמוני/ת (5/29/2004)
כשכראתי את המכתב של אודי עוד הייתה בי תקווה שהוא ייחיה וכשכראתי את המכתב של ערן וגייתי שאודי נפטר מאוד התאכזבתי אבל כשהמשכתי לקרוא את המכתב הבנתי הרבה דברים שלא הבנתי קודם המכתב מאוד תרם לי ואני שמחה שפרסמתם אותו במילה אחת-תודה!!!!
138.
ללא נושא
אלמוני/ת (6/8/2004)
מדהים מקסים
139.
מרגש!!
נוגה (6/9/2004)
שמעתי עוד מלפני שנה על המכתב של אודי בפעולה בסניף ועכשיו קראתי גם את המכתב של ערן שלא ידעתי על קיומו ואני רק רוצה להגיד שכל מי שיקרא את המילים הללו במכתבים, כמה שהוא יהיה הכי לא מאמין שיש, הדברים יכנסו לעומק ליבו ולא יצאו משם..

בזכות המכתבים של אודי ז"ל וערן אפשר להסתכל על מהות החיים בצורה ממש שונה ממה שידענו עד עכשיו, שאפילו למרות המוות יש עוד חיים בתוכנו, אני רק רוצה להגיד לאלה שכתבו את המכתבים, אודי וערן היקרים, באמת תודה רבה על הדברים שלכם שמחזקים המון לבבות של אנשים ואני מקווה שימשיכו לעוד אנשים שיקראו עוד בעתיד את המכתבים.
אודי וערן אני ממש ממש גאה בכם!!!
140.
נקודה למחשבה
אילנית (6/11/2004)
הקב"ה הרבה פעמים מעמיד אותנו בניסיון עצום! לא תמיד אנחנו מבינים שיכולים לעמוד בו! אבל צריך לדעת שהקב"ה לא מעמיד ניסיון שאנחנו לא יכולים לעמוד בו!!!!
אדם ברגעים הקשים שלו חייב להאמין בה'!!!
אני בחיי עברתי תקופה קשה אחרי גיל הבת מצווה! חליתי בסרטן...וכשלא האמנתי הייתי כמעט במצב סופני-אבל חברות שלי החדירו לי אמונה ואני ניצלתי!!!!!!!
אמונה בחיים זה הדבר העקרי! זה כמו א"ב!
אני מאמין באמונ שלימה בביאת המשיח...
141.
ללא נושא
אלמוני/ת (6/16/2004)
אתה חבר אמיתי!!! כל הכבוד לך. הלוואי וכולם היו כך.
142.
אמיתי מאוד אמיתי
מי אם לא אני (6/19/2004)
אני ההיתי בחלק מהסיפור הזה ותאמינו לי זה אמיתי מאוד
אתם פשוט לא יודעים איזה ילד הוא היה פשטוט חבל מאוד חבל על פרח כזה שנרטף
143.
ל-9
אלמוני/ת (6/22/2004)
הסיפור הזה כן אמיתי!
144.
ל-11
אני (6/22/2004)
נכון, זה קשה באמת להפנים ולממש את הדברים,
אבל זה כל הקטע של פרסום המכתב הזה,
זה קשה, אבל אתה צריך להשתדל ולעשות מאמץ כן לנסות לממש את הדברים האלה.
145.
מדהים אבל לא אמיתי
שפרה (6/30/2004)
רציתי להגיד שזה באמת מדהים ולמי שכתב את זה יש בהחלט כישרון יוצא מן הכלל בכתיבה אבל....
חברה זה לא אמיתי אז אל תתאפסו לזה
146.
ערן זה מהמם
לא אומרת (6/30/2004)
אנשים שתדעו אני ממש בכיתי ממש..!
ירדו לי דמעות כאילו אני מכירה ת'בנאדם הזה...
תילמדו משו מהחיים...אנשים תילמדוווו..!
147.
עצום
אדרת (7/1/2004)
זה עצום,חסר תפיסה עד כמה בן אדם יכול לדבר כך ולחשוב כך זו גדולה במדרגה גבוהה פשוט אין לי מילים להביע את הערכתי לערן ואודי איך הם יודעים להתמודד עם דברים לא פשוטים בכלל. צריך שכולם יקראו את המכתב הזה הוא פשוט מדהים יש המון מה ללמוד ממנו וגם ניתן לראות אילו כוחות נותן השם יתברך להתמודד עם דברים.
148.
תודה אודי! תודה ערן! אין מילים לתאר...
מיכה (7/5/2004)
תודה אודי!תודה ערן! אין לכם מושג מה עשיתם לי ולעוד אלפי אנשים פה, פשוט גרמתם לי לחשוב על החיים בצורה שונה, פתאום כל כך בא לי להיות אדם יותר טוב, להשתפר... והכל בזכותכם... פשוט תודה!!! וממכם הקוראים אני מבקש:בבקשה אל תתנו לזה לחלוף סתם ככה , תחשבו על זה כל הזמן ותאמצו זאת כדרך חיים!!!
ב"הצלחה לכולנו!!!
149.
מדהים
משה (7/12/2004)
150.
ישר כוח...
משה (7/12/2004)
פשוט ישר כוח לעידן ועודי
אני המעריץ שלהם ובקשר לזה שאמר שכל מילה מיותרת זה היה פשוט מיותר
151.
דוגמא לחיים
אורפז (7/14/2004)
אני קראתי את שני המכתבים גם של אודי וגם של ערן וגם אני כמו כולם התרגשתי וכ'ו אבל אנשים אנחנו צריכים לצאת מפה עם משהו כולם פה אומרים בכיתי התרגשתי וזהו בזה הם גומרים וזה ממש חבל כי אנחנו צריכים ללמוד מזה הרבה מאוד דברים כל אחד לחיים שלו ללמוד להעריך את מה שיש לנו עכשיו ולנצל את החיים עד תום אני יודעת שככה בחיי היום יום בדרך כלל אף אחד לא שם לב לזה גם אני לא יאללה יש לנו חיים וזהו אבל לא אנחנו צריכים להעריך את החיים ולהגיד תודה על כל רגע
152.
זה לא משנה אם זה אמיתי או לא! זה מציאות!
אלמוני/ת (7/15/2004)
אני לא יודעת אם המכתבים אמיתיים או לא, אבל מה שאני כן יודעת זה שהכל נראה כמו משהו רחוק שאין סיכוי שיגיע אליו, עד שזה מגיע. אני יכולה לומר, שבאופן אישי, נורא קשה לי לקרוא את המכתב הזה, כי אני מכירה הרבה אנשים שחולים,ונפטרו מסרטן,וחברה שלי חולה. אני ממש מפחדת שבסופו של דבר היא... אני אפילו לא מעיזה לומר את זה.ורק שתדעו שכל מה שערן רשם- אבל ה--כ--ל נכון!!!!!

נורא נורא בכיתי כשקראתי את המכתב....זה משקף את כל מה שא--נ--י הרגשתי!

אנשים!!!!!!!!!!תפנימו!!!!
153.
למה אלוקים לוקח תמיד דווקא את האנשים הכי טובים?!
א.ד (7/23/2004)
כל האנשים שמיסביבכם תמיד הם האנשים הכי טובים אבל שמים לב לזה רק כשהם מתים.....
154.
ללא נושא
יוני (7/23/2004)
תראו המכתב הזה עזר לי מאוד להבין מה זה מוות המכתב הזה וכמו כן אלו שלפניו אלו מכתבים שאנשים כתבו כמה שעות לפני שהם מתו הם ראו את המוות בעינים וידעו שלא נשאר להם הרבה הם ראו את כל החיים עוברים מול העינים שלהם ופשוט העבירו לחברים שלהם שילמדו מהדברים שקרו להם וידעו ליתמודד עם זה בצורה הנכונה

המנהלים של האתר או כל בן אדם אחר צריך להפיץ את המכתבים האלו שכל הארץ תדע קצת על אמונה.

אני אישית מאוד התרגשתי ואפילו בכיתי מהמכתבים האלו והם הוזיזו לי ת'לב לדרך הנכונה אנה אנשים תפנימו את זה ותקחו את זה ללב.
155.
ללא נושא
אלמוני/ת (7/26/2004)
עדי!!!!!!!אם את באמת מכירה אותם-אז
למה את לא עונה על השאלות??אנחנו במתח.........
156.
אחרי שקראתי את 2 המכתבים...
חן+~+~+~+ (8/13/2004)
רק צריך להעריך את המתנה הגדולה שקיבלנו מהקב"ה והיא החיים!
"אלוקים נתן לך במתנה את החיים על פני האדמה.."
"יתגדל ויתקדש שמך לעולם מבורך על נשמה ונשימה על החיים במתנה..."
נוג ללב ומאוד מרגש!
157.
להגיד את האמת!
אני! (8/27/2004)
אולי תפיסיקו להיות צבועים?! לפחות חצי מכם. כולכם מדברים על כמה זה חשוב ללמוד, להפיק לקחים, לקחת מסרים. הבעיה היא שכולכם שוכחים מהכול רבע שעה אחרי שאתם יוצאים מהאתר. ואני כן מדברת מנסיון. רק שאני יש לי את המכתבים הללו מודפסים. ואני כל פעם קוראת אותם ולפחות משתדלת לא לשכוח. לא, אני לא מדברת פה על כולם. שכל אחד ינשה חשבון נפשי לבד.
158.
ללא נושא
עדי (8/30/2004)
זה סיפור מהמם!!
אנשים תפנימו אותו..
שיהיה לכם יום טוב!
159.
ללא נושא
מעיין (9/4/2004)
אנשים אתם לא צבינים מה קיבלתם במתנה פשוט לא מבינים ולא מעריכים שום דבר!!!!!! הגיע הזמן שכל אחד יבין מה באמת יש לו!!!!
160.
ללא נושא
( ) (9/4/2004)
161.
מרגש
( ) (9/4/2004)
אני מאוד התרגשתי לקרוא את המכתב ואני בטוחה ויודעת שעוד הרבה התרגשו ממנו!
אני מקווה שהרבה ילדים הורים והרבה שבמצבם קראו את המכתב ויבינו מה ההרגשה!

162.
מדהים
עדן (9/5/2004)
סיפור פשוט מדהים ומרגש!!! מחזק את האמונה ואת האדם
163.
ללא נושא
שירה (9/10/2004)
יכול להיות שיש כאלה שזה מרגש אתם לחמש דק' ואז הם ממשיכים כרגיל. אבל משהו נכנס ושווה להעריך דברים לפני שמאבדים אותם. אדם שהכרתי נפטר ומאז עוברות לי כל הזמן מחשבות על למה רק את האנשים הטובים לוקחים וכמה לא הספקתי להגיד לו דברים. והיום אני מסתכלת על דברים בצורה שונה מעריכה את האוויר ואת הבריאות, אולי לא בכל רגע ורגע אבל זה נמצא אצלי וככה גם לאנשים מסביבי, לראות את הטוב שבהם עכשיו ולא חס וחלילה כשכבר יהי מאוחר. ולכן לדעתי מכתב כזה משאיר משהו גם לא באופן מודע.
164.
מעורר מחשבה!
תומר (9/13/2004)
דבר ראשון הוא:
האם זה סיפור אמיתי??
כי אם כן זה ממש מרגש וכל מילה שכתובה נכונה כשחושבים על זה!
מעולם לא יצא לי להסתכל על חלק מהדברים שכתובים בסיפור ברצינות מלאה ומחשבה עמוקה.
ולדעתי זה סיפור ממש נפלא!
ואם הוא אמיתי אז זה עוד יותר נפלא ממה שסיפור יכול להיות.
165.
חומר למחשבה..תפנימו!
זוהר (9/27/2004)
חברה- גם אם הסיפור אמיתי וגם אם לא- המסר הוא אותו מסר...מה שבעצם אודי מנסה להגיד בסיפור-יכול להיות תקף גם אם הסיפור לא אמיתי...אני חושבת שאם כולנו באמת נעמיד את עצמנו במקום אודי, וניתן לעצמנו את הצ'אנס הזה לעשות את הדברים עם "הגישה של אודי", אנחנו נראה אחרת..קודם כל בעיני עצמנו- ואחר כך בעייני העולם...אני אשמח לתשובות באימייל...חיים טובים..(: זהר
166.
כאב לב
תומר (10/1/2004)
זה פשוט מדהים כמה החיים מוזרים
בשניה אחת הלכתי לבדוק תקליטן לחתונה ובשניה אחרי זה אני יושב ובוכה על חייל שהכרתי ונהרג היום
איך אפשר להמשיך כך???
אני משתגע מזה...
167.
תקראו את זה ותפנימו!!!
יעל (10/11/2004)
זה סיפור מדהים!!!
ונכון כולם אומרים את זה אבל זאת לא המטרה...
תחשבו על זה עוד 10 דקות אתם כבר לא תחשבו על זה ותמשיכו הלאה.. אבל זאת לא המטרה זה אפילו הפוך...
תנסו להפוך את זה למסר לכל החיים שלא סתם ירגש אותכם אלא יותר מזה שזה באמת ישנה אתכם ויהפוך אתכם לטובים יותר....
תחשבו על זה(התגובה+המכתב) תמיד!!!
168.
עצוב
אורין חדד (10/13/2004)
עד עכשיו אנטי רועדת ויש לי צמרמורת כי כאשר קראתי את המכתב המשגע של אודי והסיפור של אודי זה הסיפור המרגש ביותר ששמעתי בחיים ולא ידעתי שאני יבכה גם בתשובה כי רואים את העוצמה שערן אוהב את אודי ואי אפשר לא להתרגש!!!\





169.
ללא נושא
אלמוני/ת (10/30/2004)
אני חושבת שיש כל כך הרבה מה ללמוד מהסיפור הזה- הוא מהמם , מרגש, מדהים ומקסים
170.
סיפור פשוט מדהים
תבילה (11/14/2004)
כל אלו שאומרים שבדוגרי אנחנו לא מפנימים מזה כלום- שידעו שזה כ"כ לא נכון! כי כל דבר שקורה לנו בחיים, או שעובר עלינו משו, משפיע על האישיות שלנו, גם אם אנחנו לא מרגישים את זה!!!!
171.
אין מילים!
שירן (11/16/2004)
יש לי המון מה להגיד בקשר לדבר המדהים פשוט מדהים הזה אבל אין לי את הזמן והמקום לפרט... אני לא קראתי את זה סתם כך .המורה שלי הביאה לנו את זה והעבירה לנו על זה שיעור נחמד נורא התרגשתי אז ביררתי לגבי המקורות והגעתי לאתר משום מה לקח לי המון זמן להגיע לזה אבל לא התייאשתי כי הייתי ממש אחוזת טירוף למצוא את המכתב המדהים הזה! הוא אמיתי לכל המפקפקים! מישהו יכול בבקשה בבקשה להגיד לי אם יש עוד מכתבים בסגנון? אני אודה לו מאוד מאוד!!!! -אני-
172.
פשוט מרגש!!!!
חיה (11/28/2004)
קראתי, התרגשתי מאוד ובכיתי!

אני רק מקווה שאני אזכור את זה להרבה זמן, ולא ישכח את זה כמו כל דבר שבהתחלה מתרגשים ממנו ואז שוכחים.
173.
מדהים!!
הילה (12/3/2004)
וואו....זה גורם לי לבכות...

באמת אנשים, צריך לקחת לחיים וליישם ולא סתם..

שכל אחד יחשוב על החבר או החברה הכי קרוב שלו ...

לתקן את עצמנו...
174.
למערכת
רעות (12/5/2004)
זה ממש חשוב לי לדעת אם זה אמיתי כי זה מאוד מרגש אותי.

אני הבנתי את המסר אבל אני צריכה בשביל החשבון נפש שלי עם עצמי לדעת אם זה אמיתי בבקשה תענו לי.
175.
נכון, אבל
אלעד.מ (12/14/2004)
זה נכון מאוד, אבל בת´כלס, במאבקים, בהתמודדויות זה הרבה יותר קשה. היצר הרע עושה עבודה מעולה. וחבל.
176.
שופך דמעות
מיכל (12/17/2004)
כשסיימתי את המכתב לקרוא את המכת הראשון לא האמנתי מי יכול לכתוב כזה מכתב שיוצא מתוך הנשמה אל הדף ובעיקר לא האמנתי עד כמה שהכותב הצליח להחדיר את המילים ללבי, ואז כשגיליתי שיש מכתב חזרה הייתי ממש קצרת רוח לקרוא אותו כבר ועבר הרבה עד שקראתי וכשסיימתי ידעתי שחיי לא ישארו כמו שהם עכשיו אם לא הייתי בטוחה לפני המכתב הראשון עכשיו אני ממש בטוחה גם אם המכתב הזה אמיתי וגם אם לא, זה לא משנה כי עובדה שהוא הצליח להיכנס לכל כך הרבה לבבות...<BR>
<CENTER>
-ישר כוח-
</CENTER>
177.
אדיר!
a.b.l (12/24/2004)
פשוט מכתב מדהים שנותן זווית אחרת על החיים!
178.
...
חנה (1/5/2005)
פשוט מדהים, אין מילים
179.
וואווווווו
ניצן (1/9/2005)
פשוט מכתב מהמם כ"כ משקף את המציאות של האנשים שחיים היום....... רגע אחד אתה חושב כך ורגע שני אחרת איך האמונה ב"ה.. יכולה לשנות את חייך....????!?!?!? תמיד אבל תמיד צריך לחיות כאילו זהו יומך האחרון!!!!! תזכרו שכל בוקר אנחנו אומרים " מודה אני לפ]ניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נ=ש=מ=ת=י בחמלה רבה אמונתך" עד כמה הגיע לי הקטע הזה ללב כשהבנתי את משמעותו....... ברוב היום כשאנחנו מתפללים לרוב אנחנו לא מבינים מה משמעותם של המילים הנ"ל נסו להבין אותם להפנים אותם תודה לך הקב"ה.... שהחזרת לי את נשמתי לאח לילה שלם!!! לאחר לילה שנשמתי הייתה איתך...!! תודה לך הקב"ה... שאני חייה!!!!!!!!!!
180.
נא להפנים!!
נוי מרן וכרמל טובול (1/11/2005)
המכתב ממש מרגש והוא נכנס ממש חזק לליבנו אנחנו מקוות שהרבה אנשים יפנימו את זה ויבינו שלא הכל כמובן מאליו. מקוות שתקבלו את הכוחות האלה ושתבינו את המכתב הזה ותפנימו אותו חזק!!!
ושתודו לבורא עולם על כל רגע ורגע שאתם חיים. ואנשים תשמחו!!החיים יפים!
181.
ללא נושא
חרפוש (1/18/2005)
המכתב הזה ממש מדהים!
אני מסכים עם כל דבר.
182.
מהמם
אמבר (1/19/2005)
אני אישית התחלתי לשים לב להתנהגות שלי כלפי המשפחה והחברים שלי ואני מקווה שכל מי שקרא את המכתב יתנהג אחרת כי החיים קצרים חברים!
183.
מרגש במיוחד
שרון (1/20/2005)
שתי המכתבים היו מרגשים במיוחד, הם מהווים מסר נורא גדול ונורא חשוב לחיים
קודם כל ללמוד להעריך את החיים האלה... לא כל היום לומר שהם מגעילים... להתחשב בעובדה שברגעים אלה יש אנשים שנלחמים על חייהם, אנשים צעירים..
חשוב מאוד הרבה מאוד אנשים יקראו את זה... שיפנימו.. לקבל כוחות...
אני אישית העברתי את זה להרבה מאוד אנשים..
זאת הייתה בקשתו האחרונה, וזה נורא חשוב שאנשים ילמדו משהו מהמכתב, שיקחו את עצמם בידיים כבר..!
הוא כל כך ריגש אותי... בצורה שאי אפשר לתאר...
מממש בכיתי בגלל זה..
וכמה פעמים שאני יקרא את זה, זה לא ישעמם אותי..
קראתי את כל אחד מהמכתבים 3-5 פעמים...
כמה לא יאומן איך בנאדם מאבד את החיים שלו בגיל כה צעיר..
זה פשוט מדהים.
184.
מרגש..
פרצונה (1/21/2005)
סיפוררר כזה מרגששששש~~
185.
ואוו!.........
לבנת ושקד (1/22/2005)
קראתי את המכתב של אודי וגם את התגובה של ערן ואני חושבת שזה ממש מדהים איך מצליחים להתמודד עם הקשים אם רוצים בכך.
186.
פשוט מדהים
ירדן (1/23/2005)
איזה מכתב מרגש אמלה אין מילים לתאררר
187.
ללא נושא
מישהי (1/23/2005)
ערן בזכות מה שאמרת וגם אודי ז"ל הבנתי כמה החיים חשובים וצריך להודות על כל דבר.
ערן אני מאמינה שאודי היה שמח מאוד לדעת שיש לו חברים כמוך שמוכנים לעשות הכל בשביל חבירות. תאמין לי שזה שהלכת למורה שלך עזרת לך בהרבה כי זה בעצם היה קוץ משהו שהפריע לך בתוך תוכך ורק אחרי שביקשת סליחה הרגשת יותר טוב עם עצמך גם לי זה קורה הרבה פעמיים..בקיצור ערן תמשיך אם חייך ובזכות אודי אני בטוחה כמו שאתה אמרת שהבנת כמה חשוב לנצל כל רגע ורגע בחיים.
188.
מכתב לערן
אודי (1/26/2005)
ערן, ידידה שלי שלחה לי את האתר במקרה קראתי את המכתב של אודי ושלך כל כך עצוב הסיפור אבך יפה ששינכם למדתם שצריך להעריך את החיים ולא להיות עצוביםם... אני אתמול בלי כוונה אמרתי על חבר שלי הלוואי שימות ואני מצטערר... אני יודע שיכאב לי עם הוא באמת ימות אני מודה לכם שעזרתם לי להבין שיש טעם לחיים!
189.
עם דמעות בעיניים
אני עצמי (1/27/2005)
אחד הדברים הכי מדהימים שקראתי...פשוט מרגש! קחו את זה לתשומת ליבכם!..החיים קצרים מידי...נצלו כל רגע...כל שנייה...אין פשוט מרגש!
190.
ללא נושא
אלמוני/ת (1/31/2005)
עצוב.בזכות המכתב הזה וגם זה של אודי אני חושבת שהפנמתי משהו לחיים.
191.
החיים בורחים מהידיים!
חסוי (2/2/2005)
שקראתי את המכתב פתאום שמתי לב שהחיים שלי פשוט בורחיים לי מהידיים ושאני כמעט ולא מנצלת אותם!
192.
אין מה לומר
דבורה (2/6/2005)
את המיכתב של אודי קראתי רק ביגלל שחברות שלי אמרו לי ששווה לי אז קראתי!
ובזכות אותו מיכתב אני חושבת שמשש היתחזקתי ושב"ה אני יוכל לתקן את כל הדברים שלא כ"כ שמתי לב
חוצמזה אני חושבת שאת המיכתב הזה צריך לפרסם בכל מקום הוא כ"כ חשוב וכ"כ שימושי לחיים שכל בנדם חייב לקחת ממנו משהוא!
193.
:(
מושי (2/7/2005)
אמא! :(<BR>
קראתי את שתי המכתבים ואני פשוט בשוק כמה שזה השפיע עליי!! זה פשוט מרגש בטירוף ואני לא יודעת מה להגיד עוד אין לי מילים פשוט.. אני לא יודעת אם לצחוק לבכות לשמוח או להיות עצובה.. אבל דבר אחד אני כן יודעת.. אין יותר חשוב מהחיים עצמם! ואני לא היחידה לדעתי שצריכה להפנים את זה! כי החיים שלנו הם מתנה משמיים ולא מתנה שאפשר להחליף עם תווית או קבלה.. אלא מתנה שהביאו לנו ואנחנו צריכים להסתדר איתה איך שהיא כי אלה החיים שלנו ואין לנו יכולת להחליף אותם! צריכים להנות מהחיים ולנצל כל רגע ורגע בהם לטובה.. אל תיכנעו אם קרה משו רע. תמשיכו בשלכם ותתגברו על כל המגרעות והפחדים!
אודי.. אני מקווה שתחזור אלינו יום אחד.. וכך גם כל מי שעכשיו מסתכל עלינו מהשמיים ומתפלל לחיות ולהיות כמו בן אדם רגיל..
באמת שזה ריגש אותי בטירוף וזהו אני את שלי אמרתי.. שיהיו לכם חיים מדהימים!
194.
ללא נושא
שרה אליאב (2/8/2005)
נורא התרגשתי.. עכשיו הפנמתי כמה שהחיים חשובים באמת ושצריך להתנהג כאילו שהיום זה היום האחרון, כלומר להנות מכל רגע בחיים ולהגיד תודה על מה שיש לך ולא לקתר כל הזמן!!!!
תבינו- חיים רק פעם אחת. נצלו תחיים בדרך הטובה ביותר!!!
195.
שמעו...
אשרת (2/12/2005)
המכתב פשוט מזיל דמעות!
אבל איך אודי כתב את מכתבו לפני שהוא מת? זה נורא ארוך וקשה!
196.
מדהים
אמונה (2/13/2005)
מכתב ממש מדהים ומרגש
197.
מדהים
תהילה (2/20/2005)
אמא שלי נפתרה לא מזמן מסרטן וממש התחברתי למכתב פשוט מדהייים!!!!!
198.
ערך החיים
דניאל אהרונוב (2/22/2005)
לדעתי המכתב הזה הוא מכתב ממש מדהים שרק כאשר אנשים יקראו אותו הם בעצם יבינו את ערך החיים....ואת משמעות החיים..
199.
ללא נושא
אלמוני/ת (2/28/2005)
חיזקתה אותי אם המכתב שלך ושל אודי ז"ל תודה רבה
200.
ממש מרגש
בת-אל (3/2/2005)
הבאו לנו את הסיפור בקצרה לבית ספר ואמרו שמי שרוצה יש את כל הסיפור בכיפה ומיד נכנסתי וזה ממש סיפור מרגש ונפלא מקווה שכולם תלמדו מזה מסר כי אני אישית למדתי מזה מלא ביי
201.
פשוט מדהים
רדוש.. (3/3/2005)
טווב אין לי הרבה מה להגיד אני פשוט בשוק זה מדהים וערן אני גם גאה בך ואני בטוח שגם אודי וכל אחד שקורא את זה יכול להגיד כי פשוט היה לך את הכוח להמשיך ולהשתנת למענו...באמת מקווה שהכל לבסוףף יהיה טווב אצלך ומאחלת הצלחה בכל מכל הלב...
202.
ללא נושא
נטלי (3/7/2005)
וואי זה ממש מרגש מדהים כמה שזה נכון אין לי יכולת לחשוב לקלוט ואין לי מושג מה אני רוצה לכתוב מרוב שמיהרתי לכתוב שזה מדהים לא הצגתי את עצמי אני בכיתה ח´ וקוראים לי נטלי כהן והמורה קראה את הסיפור בכיתה שנה שעברה והשנה ראינו במחשב דרך מסך גדול
וזה מדהים וכל הכיתה ממש התרגשה אם בא לך תתקשר - ... זה מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!
203.
מרגש, שבא לבכות...
חמדה (3/21/2005)
רק רציתי לכתוב שממש כל הכבוד לך שהתגברת ושמה שכתבת כאן זה- מדהים!!!!
204.
מרגש!!!
אמלי כהן (4/3/2005)
בס"ד
את המיכתב של אודי וערן העבירו לי לפני שנה במתנ"ס שאני נימצאת בו כיום.
באותו רגע שקיבלתי את המיכתב הזה ועד היום הועברו בי שינויים רבים בנפשי
הבנתי שהחיים לא משנה כמה הם יכולים להיות מסוכנים ורעים הם ניתנו לך במתנה !
"אלוהים נתן לך במתנה את החיים על פני האדמה "

צריך לנצל כל שעה ודקה בחיים ולא להיתעמק על דברים לא חשובים !!

205.
המכתבים...
חסוי... (4/5/2005)
רק רציתי להגיד שאני לא ממש שומרת מצוות פעם הייתי היום כבר לא ממש יוצא לי..
המכתב של אודי עשה לי משהו בלב .. משהו שאני לא יכולה ביכלל להסביר אני לא מפסיקה לקרוא אותו וגם הדפסתי אותו והקראתי לכל חבריי לכיתה הכרתי מאוד את אודי ואת ערן באופי שלהם לפי המכתבים שלהם.. זה מאוד ריגשש אותי והעביר לי מסר חד ומחודד לגביי החיים כי כמו שאודי ז"ל אמר שלאף אחד אין תעודת ביטוח בעולם הזה.. אני מאוד מעריכה אותם שהם הסכימו לשתף אותנו ברגשות שלהם...
206.
צמרמורת!
מיכל (4/7/2005)
מרגש מרגש מרגש ונוגע ללב
הכל נכון ובאמת צריך לחשוב כמה פעמים לפני שפוגעים במישהו .לכל אחד יתרונות וגם,כן,חסרונות.<BR>
תמיד לראות את הטוב בכולם ולא לחפש דברים שלילים.תסתכלו חיובי יהיה חיובי.
והבורא הוא הבורא!תמיד להודות לו כי הוא אחד.
207.
מגניב!מפתיע!
נופרוש (4/8/2005)
הרבה מאוד אנשים צריכים לקרוא את זה כדיי להבין שהחיים הם לא סתם, והם גם צריכים להתחיל להעריך את החיים!

אנשים קחו את זה לצומת ליבכם!!!
208.
ללא נושא
ליליאנה (4/11/2005)
המכתב מאוד מרגש .... כל מה שהיה כתוב מה זה נכון..
209.
עצוב
סיון (4/18/2005)
ממש בכיתי שקראתי את זה
זה נורא עצוב אבל אפשר לקחת מהספור הזה המון מסרים
אני אישית לקחתי 6 מסרים
אפשר רק להתחזק מהסיפור הזה אז יאללה ביי ביי ורק טוב בחיים
210.
מתאים לדסי רבינוביץ...
שילת (4/19/2005)
זה כ"כ מתאים לדסי רבינוביץ.. מי שקרה את המנכתב של אודי ושל ערן מומלץ שהוא גם יקרא את תמיד בשמחה של דסי רבינוביץ
זה כ"כ מדהים...
רק במצבים של סבל מתחילים להעריך! למה? משהו מוכן להסביר לי?!
אנשים החיים יפים! תעריכו!
אני אוהבת אתכם!
211.
תקראוווווווווווו
גל (4/21/2005)
הי...
קוראים לי גל..
לפני כמה ימים קיבלתי הודעת שרשרת.. עם המכתבים של אודי וערן..
ומאז אני לא מפסיקה לחשוב על זה...
המכתבים נגעו לי ללב בצורה לא ניתנת לביטוי..

http://www.kipa.co.il/kids/show.asp?id=2328
http://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=2980

אני מרגישה צורך עז !!! לדבר עם ערן.. זה שכתב את המכתב..
אני מבקשת .. ואפילו מתחננת.. שתתנו לי ליצור קשר.. אם אותו אדם..

במקרה והסיפור אמיתי - אם אותו ערן,
ובמקרה שלא - אם אותו בן אדם שכתב אותו..

בבקשה , בבקשה תענו לי הכי מהר שאפשר...!!
זה כל כך חשוב לי..!!
ויש לי כל כך הרבה מה להגיד!!

מחכה לתשובה הכי מהיר שיש...
תודה מראש ,
וחג שמח,
גל

נ.ב
תוכלו למצוא אותי
באימל galzakzak@walla.co.il
או באיסיקיו 268997530
212.
זה כל כך עצוב
אני (4/24/2005)
אני פשוט בוכה עכשיו!!!
אני לא יכולה!!!!
זה מכתב שמלמד הרבה....
אסור לאבד אמון!!!
213.
(__)
טוש (4/28/2005)
כל כך מרגש וכל כך נכון..!! מרגש בצורה לא רגילה ובאמת מלמד מסר על החיים
214.
ללא נושא
קארין (5/2/2005)
קוראים לי קארין..אני לא דתייה ולא שומרת מצוות.
גם אני כמו גל,מעוניינת לדבר עם ערן. אני פשוט חייבת..ערן,אם אתה רואה את זה,בבקשה כנס אליי לאיסיקיו262103502. יש לי כ"כ הרבה דברים להגיד לך. אני פשוט מעריצה אותך..תודה,קארין
215.
דמעות
רות מפלורידה (5/4/2005)
בקריאת שתי המכתבים עלי להודות שנצבט לי הלב והרבה דמעות זולגות מעניייתרה על זאת חייבת להודות שהמון המון חוזקתי העיקבות הקריאה.חובה על כולם להעביר זאת בשרשרת מאחד לשני [זיכרו זו בקשת הנפטר]כבדו את רצונו והחזיקו מעמד...מאד נוגע ללב
216.
ללא נושא
מדהים.... (5/8/2005)
זה הסיפור הכי מרגש ויפה שקראתי בחיים שלי
217.
אלוהים.
אני (5/10/2005)
וואו. סיפור מדהים.
כל כך מעורר, כל כך נכון.
218.
רצינות
אלמוני (5/18/2005)
תתיחסו למכתב הזה ברצינות וגם לקודם
219.
יפה
אסף (5/18/2005)
שני המכתבים יפים ומרגשים מאוד, אבל אני הייתי רוצה לראות את ערן אחרי עשרים שנה ולראות אם משהו מזה נשאר...
220.
זה כל-כך אמיתי.כל-כך.
- (6/2/2005)
אנחנו לא בוחרים את המצב שבו אנחנו נתונים, אבל אנחנו בוחרים איך להתמודד איתו, וזה הדבר החשוב באמת.

זה המשפט הכי נכון ששמעתי בחיים שלי, אני יושבת כאן קוראת את המכתבים של שניכם, ולא מפסיקה לבכות, אני מרגישה כאילו אודי הוא הבנאדם הקרוב אלי ביותר. ערן, חזק ואמץ. ותודה.פשוט תודה.
221.
יותר ממדהים!!!!!!
שירה (6/3/2005)
סבא שלי נפטר לפני חודשיים שלושה וגם אני שקעתי בדיכאון וכשקראתי את הסיפור הזה פשוט הבנתי שחייבים לחזור לחיים האמיתיים ולא לשקוע בדיכאון בקיצור סיפור שכל אחד חייב לקרוא אותו
222.
כמה שזה מרגש..
מנואלה (6/3/2005)
2 המכתבים גרמו לי לשתף דמעות.
ערן תהיה חזק!! ותמשיך בדרך שלך!
223.
סיפור מדהים....
רננה (6/7/2005)
אפשר ללמוד ממש הרבה מהסיפור הזה הוא פשוט סיפור מדהים...
יש מלא אנשים שזה יעזור להם...
224.
מ-ד-ה-י-ם!
אלונה (6/15/2005)
פתאום אחרי שאני קוראת את זה אני מבינה באמת עד כמה צריך להעריך את החיים וכמה הם חשובים!!!
225.
מ=ד=ה=י=ם
יאנה (6/25/2005)
נורא היתרגשתי ליקרוא את המכתב הזה..אני אשקר עם אומר שלא בכיתי זה היה מיכתב נורא מרגש הוא נתן לי להבין שהחיים הם משהו מיוחד שאי אפשר ליקנות בכסף...הזמן מרפא זה נכון אבל זה תמיד נישאר חרוט בזיכרון ואנשים לא מבינים זאת עד שזה לא קורה בסביבתם
226.
גרם לי לבכות
אלקנה (6/29/2005)
קראתי את שני המכתבים לחניכים שלי, הם די התבישו לבכות אבל היו להם דמעות בעינים. מרגש מאד ובהחלט משנה את ההסתכלות על החיים,תזכו למצוות.
227.
סיפור מהמם
יצחק (7/10/2005)
הסיפור הזה מהמם כל מי שיקרא את יתחיל חיים חדשים
228.
רק לחשוב רגע
רננה (7/10/2005)
.(נקודה) למחשבה ודרך לחיים
שיכולה להפוך עולמות
229.
אין מילים
גלי (7/10/2005)
אני מודה לבורא עולם שנתן לילקרוא את שני המכתבים עכשיו אני לא יכולה לתאר את מה שקרה לי עכשיו פשוט כל העצבות והבכי שהיתי שקועה בו פשוט נעלם אני אמא לילד חולה ומצליחה בפעם הראשונה להבין את זה מהצד של החולה ולא מהצד שלי אני פשוט מודה מכל הלב לכל מי שפרסם את המכתבים הללו ישר כח
230.
ללא נושא
אסתי (7/29/2005)
רציתי להגיד שהסיפור באמת באמת מדהים גם אני לא דתיה ,אני קצת בכיתי בסיפור הזה אבל כשקראתי את הסוף היה לי חיוך,חיוך אמיתי (זה לא שצחקתי על זה) ,אולי זה פשוט שהרגשתי שאני מאושרת שיש לי חיים כל עוד יש לי חיים אני יכולה לתקן אם עשיתי משהו רע וגם די החלטתי להיתנהג לכולם טוב





























































































































231.
קשה..
חסוי (8/11/2005)
הדמעות לא מפסיקות לנזול מעייני.
הדברים קודרים בלב...
מזכירים לי מיקרה קרוב..
אובדן של מישהו חשוב...
באמת ממולץ להרבה אנשים לקרוא ולהבין כמה טוב שיש חיים..וכמה הדברים הכי פשוטים הם הכי מיוחדים...
232.
ללא נושא
מישהוא (8/18/2005)
טוב אני רוצה להפגש עם ערןןןןןןןןןןן
233.
אפילו דמעות
ליאורה (8/18/2005)
אפילו דמעות לא הצליחו לזלוג מעיני מרוב כאב עצום...זה הסיפור האמיתי הכי מרגש שאי פעם שמעתי ומקווה שלא השמע עוד. ערן באמת אתה היית חבר טוב כלפי אודי בידיוק כמו אח...אני אולי קטנה אבל אני מבינה לא פחות מהמבוגרים.
234.
ממש מרגש.. מדהים
נטלי (8/25/2005)
אין לי הכי הרבה מה להגיד, הסיפור הזה ממש מרגש.. וממש יפה שהוציאו אותו..
אני רק יכולה לקוות דבר אחד, שכל מי שקרא את הסיפור הפנים את מה שאודי וערן מנסים להגיד..
כל אחד הפנים אותו בדרך שונה, אני בטוחה... אבל השאלה איך ואיזה דרך, ואם זאת גם דרך נכונה...
235.
סיפור קורע לב
נעמה (8/29/2005)
מסכן אודי ז"ל נפטר בגיל ככ צעיר
צריך ללמוד ממנו הרבה
שהשם ישמור עליו למעלה בגן עדן
236.
חי´ים לאחר המוות
אלמוני/ת (9/12/2005)
237.
זוכרת...
ליז (9/12/2005)
אני זוכרת איך לפני 4 שנים(היום אני בת 14) שמעתי את הסיפור"אודי כותב לערI" לראשונה כשהמדריכה יסמין, סיפרה לי אותו בבני עקיבא בפעולה בשבת..
כמעט יצאו לי דמעות,הן ממש נקוו לי בעיניים.....
זה היה סיפור מרגש,היום כשאני קוראת את "ערן כותב לאודי" אני ממש בוכה!!!!בוכה שקשה לתאר!!
סיפור מרגש ביותר,בבקשה,תגיבו לדוא"ל,או שתרשמו באתר.
238.
המכתב של ערן..!
דנה (9/26/2005)
אני מאוד אהבתי את שני המכתבים ואני מקווה שאודי יצליח בחיים שלו וכל הכבוד לו אל איך שהוא השתנה

דניאל אוחיון
239.
מהמם..!
דנה (9/26/2005)
זה פשוט סיפור יפה מרגש וכשאני קראתי אותו פשוט בכיתי ואנשים כדאי שתפנימו את זה טוב טוב ~החיים זה לא דבר מובן מאליו~
דניאל אוחיון
240.
זה הפעם ה4 שאני
sharonas (10/6/2005)
קוראת את שני המכתבים האלה...ופשוט...אני בוכה כל פעם מחדש כשאני קוראת את זה...אלה מכתבים כל כך חזקים!! בבצפר שלי קראנו את זה ופשוט מלא דברים השתנו מאז....כל הילדים מפסיקים להתבכיין בכיתה על שהיום ארוך ושיש שיעורים וכאלה...הם לומדים להעריך את החיים האלו! זה פשוט מדהים מה 2 מכתבים ומקרה אחד יכול להשפיע על מיליוני אנשים ברחברי העולם!!
241.
ללא נושא
נריה (10/7/2005)
מדהים- סיפור עצוב ומרגש ושכולם יקחו את זה לתשומת ליבם!
242.
מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יוכבד (10/13/2005)
אתה פשוט לומד לחיות את החיים!!!!!!!!!ופשוט למדתי ממש להעריך!!!!!! תודה
243.
בס´´ד- קידוש שם שמים
אוהד דהן (10/14/2005)
בס"ד 14.10.05
אמנם השנה 2006 עוד מעט כבר כאן(שתבוא עלינו לטובה בע"ה)ורק עכשיו אני קורא את המכתבים(בזכות אחד הרבנים בישיבה התיכונית שאני לומד בה במסגרת ההכנות לקראת יום הכיפורים)רק לפני שעות ספורות חזרתי מתפילת יום הכיפורים.
אודי וערן(שיבדל לחיים ארוכים)רק לפי עוצמות האמונה מהתגובות מתגלה כאן איזה קידוש השם עשיתם!!!חיזקתם כאן את כולנו,(החלשים וגם את החזקים).וכן גם אני הזלתי דמעות.אשריכם ישראל,אני אוהב אתכם אחיי,ומודה לכם ולהשם שזיכני לקרוא את המכתב הזה.אני יודע שעבר זמן רב אבל בכל זאת אני מוסר תנחומים למשפחה מעומק ליבי.יהי רצון שיבוא משיח צדקנו בקרוב,
ונפגוש ונחבק את כל אהובינו וקרובנו,אכי"ר.
שועתנו קבל, ושמע צעקתנו,יודע תעלומות.
244.
כ´´כ עצוב..עד דמעות
עדי דוד (10/14/2005)
איזה מכתב עצוב ומרגש..אחרי שקראתי תמכתב אני רואה תחיים בצורת אחרת...תודה!!
245.
מישהו מכיר את ערן הזה?
תפארת (10/16/2005)
אני חייבת להדיג דרך לדבר איתו..מישהו מכיר אותו או מישהו כמוהו שיכול לדבר איתי על דברים כאלו? זה ממש דחוף..תודה..
246.
יואוו
איילתי (10/26/2005)
אני כמעט בכיתי
זה כל כך עצוב
המכתבים של שניהם..אלוהים כמה שהחיים שניתנו לכל אחד מאיתנו חשובים לנוו
תדעו להאריך את עצמכם ואת כל הסובבים אותכם כמה שיותר..חב´רה חיים רק פעם אחת..!!!
איפפ כוליי דמעותתתתת
247.
אננשים להתעורר!
מאמיינה גאה (11/8/2005)
אנשים!!!! תראו איזה נפלא , אנחנו חיים , נושמים ןכו´ שזה דבר בכלל לא ברור ואנו צריכים לדעת להעריך את זה! אודי אומנם נפטר ואנו צריכים להמשיך את דרכו ולחיות חיי תורה מלאים ב נצלו את החיים היפים שלכם ותגידו תודה לה´ יתברךתוכן!
248.
מ-ה-מ-ם-!
עדי (11/12/2005)
הסיפור הזה ממש ממש מרגש!!כשקאראתי אותו לא כ"כ הבנתי ואחר כך אחרי מלא פעמים זה היה ממש מרגש והבנתי את הסיפור בעומקיות!!!!!!אני מאד מקווה שכל אדם ואדם יקרא את המכתב הזה ושיפנים אותו עמק עמק לתוך הלב כי לסיפור הזה יש עוצמה כ"כ גדולה ולכל אדם יש זכות לקרוא אותו....
249.
מרגש!
גל (11/13/2005)
אני חושבת שכולם צריכים ללמוד מהסיפור הזה.
כל פעם מישהו אומר:"אני רוצה שיהיה לי..."
אבל אתם צריכים לשמוח במה שיש לכם, ותחשבו לרגע שיש ילדים במצב הרבה יותר רע משלכם והם חיים עם זה!
שכל אחד ישמח במה שיש לו.
250.
כל הגוף שלי צמרמורות !
אולג אלחזוב (11/20/2005)
זה באמת סיפור מרגששששש ....והיה לי גם חבר שחלה בסרטן והלך לעולמו בנינין אברמוב ז"ל ...הוא כבר גרם לי להביןןן והסיפור הזההה גרם לי עוד יותר להפנים ...שעוד הרבה אנשים יפנימו את זה כמוני !
251.
ללא נושא
הילה (11/21/2005)
יפה מאוד
252.
הלוואי
עמי (11/22/2005)
ערן, הלוואי ואני יגיע לשלב הזה שאני ירצה בכל כוחי לחיות את החיים האלה בשימחה ועוצמה. אחי נהרג לפני חודשיים+ וכרגע אני באבל, אבל גדול!!!! והרבה סמני שאלה??? וכעס כמו שכתבת על כל העולם הזה!
זה מעודד לדעת שבחרת בחיים אף על פי שאני בטוחה שקשה...ומי יתן וגם אני יצליח...וכולנו- כי בסופו של דבר לכולנו יוצא להתמודד עם המוות שזה בעצם חלק גדול מהחיים שלנו, שאנחנו יודעים שהעולם הזה הוא לא לעולם.רק תתחזקו..
253.
הרב קרא לנו את זה בכיתה
ח´2 (11/25/2005)
הרב קרא לנו את זה בכיתה (41 תלמידים)וממש היתרגשנו
וזה חשוב להפיץ את זה כמה שיותר
254.
מכתב מרגש
חסוי (11/25/2005)
מכתב מאוד מרגש, קראתי אותו כבר 3 פעמיים! פשוט, נגע לי ללב..
255.
מדהים...
סתווש (11/25/2005)
אחד הסיפורים הכי עצובים שקראתי עד היום..
כמה שזה עוזר להעריך את כל מה שיש לפני שמאבדים אותו...
256.
תודה!
רוזינוש (12/17/2005)
אנשים תפנימו את מה שאני רוצה להגיד לכם בבקשה!
אני כילדה בת 14 מאוד נהנתי ליקרוא את המיכתבים האלו אפילו בכיתי אבל אני מודה שזאת הייתה חוויה מאוד מרתקת!
לא אני לא יודעת איך להגדיר את מה שאני מרגישה כעת אבל אני יכולה להגיד שזה משהו מאוד מוזר שגורם לי לחיות בצורה הרבה יותר שונה מזו שחוויתי עד עכשיו..אני רוצה שכולנו נפנים כל מילה ומילה שיש במיכתב הזה! לא סתם פירסמו את זה.. המטרה היא שנידע איך לחיות ומה לעשות עם החיים שלנו מהרגע הזה.. אני חושבת שהמיכתבים האלו באמת מדהימים ומרגשים ואני מקווה שכל מי שקרא אותם יידע איך להשתמש בהם בעתיד.. כאלה החיים אבל כל דבר שקורה בהם יש לו משמעות! אני מאמינה שזה אמיתי לגמריי ושוב תודה שפירסמתם את זה!
תודה רבה לכם!
257.
מסר ענק לחיים!!!
חושן (12/20/2005)
היתרגשתי מאוד יש שם הרבה דברים שמחים עצובים אבל בעיקר מלאי מסר החיים הם מתנה וצריך לנצל אותם
258.
בכיתי באמצע...
אינה (12/25/2005)
זה מכתב פשוט יפה מדהים ומרגש...
אני לא יודעת מה איתכם אבל אני פשוט לא הצלחתי לעצור את הדמעות שלי כשקראתי את זה
259.
...
אלמוני (12/31/2005)
קראתי את המכתב של אודי ז"ל, עמדו לי דמעות בעיניים מאמצע המכתב הקודם ועד לסוף, שהגעתי לעמוד הזה, ושהגעתי לשורה של הקבורה ושאוחותו של אודי ז"ל אמרה "להתראות אודי, אני אוהבת אותך..." כבר לא יכולתי לעמוד בזה ופרצתי בבכי, אני יודע שזה מראה על חולשה, אבל זה מראה על זה שאודי ז"ל השאיר חותם עמוק, אם זה בצורת מכתב, או בצורת דרך החיים של ערן, אבל החותם הזה ישאר עוד הרבה זמן, ואני מקווה, שכל האנשים שקראו אותו ושיקראו אותו יקבלו את הדברים פחות בקלות ממה שהם מקבלים אותם עכשיו, אני מצטער שאני כותב את הדברים ככה בפשטות אבל כרגע לא עולה לי שום מחשבה ישירה בראש ואני לא מצליח ממש להתרכז, מצטער על כל האבדות אבל מעל הכל אני רוצה להגיד......תודה!!!
260.
מעולה
מירב (1/8/2006)
אני חושבת שסיפור זה הוא ברכה לכול מי שקרא אותו כי הוא מסמל את משמעת ןחיים ןמשקלם הכבד
261.
מקסים
מתנאל (1/11/2006)
סיפור מרגש פשוט לבכות ואני רוצה לומר לאודי ת=ו=ד=ה!
כי עכשיו אני יודעת באמת להעריך את החיים וגם אני הייתי במצב של ערן באותה התקופה שבה סבי נפטר הייתי בדיכאון מרחמת אל עצמי אף אחד לא ידע מה עובר עלי כי לא רציתי שאף אחד ידע ובאותה התקופה רציתי להיתאבד ועכשיו אני מצטערת על כל שבכלל העזתי לחשוב על זה ואני גם מיצטערת על כך שכעסתי על אלוהים על כך שלקח את סבי אכתוב מכתב מקווה שנהנטם לקרוא.
מתנאל
262.
חבל על הזמן
סתיו משה (1/21/2006)
זה פשוט מרגש יורד לי דמעות ..
263.
יפה.......אבל....!
הילה (1/21/2006)
דוגרי המכתב מדהים! ונותן הרבה כלים להסתכל על החיים בצורה אחרת! אבל סתם שתדעו המכתב לא אמיתי!!!!
264.
ללא נושא
שני (1/21/2006)
ממש ממש מרגש..ערן כל הבכבוד להלואי שהיו כמוך כיום!!כל כך תומך!!
265.
לערן
איילת פרידמן (1/29/2006)
אתה יודעה, כל-כך הרבה אנשים צריכים לקרוא את המכתב הזה, רק עכשיו הבנתי איזו זכות נפלה לידי לקרוא את התגובה שלך למכתב של אודי יהי זכרו ברוך אפילו שאני לא הכרתי את אודי אישית אני יודעת לפי המכתב איזה חבר טוב יש לו, ואני יודעת לבטוח שכל מי שיקרא את המכתב הזה יסתכל על החיים מעתה והלאה בצורה שונה , זה סיפור פשוט מדהים
266.
מאוד מאוד מרגש!
מעיין (1/30/2006)
המסר של הסיפור הוא מסר כל כך חזק שאני באמת באותו הרגע שקראתי אותו לא יכלתי שלא לבכות ולראות איך שאנחנו לא כל כך מקדישים זמן להודות לה´ על המתנה הכי גדולה החיים!יישר כוח ואמן שאמונתנו ב-ה´ לעולם לא תחדל!!!!!!!!!!!!
267.
סיפור מדהים. . :/
מורוש:) (2/19/2006)
נורא אהבתי את שני המכתביםם הם נורא מרגשיםם שני המכתבים באים ללמד אותנו שאסור לנו לאבד תיקווה שכל עוד יש אור יש גם תיקווה לא משנה מה קורה לנו בחיים אנחנו חייבים להמשיך הלאהה לא להביט לאחור אלה רק מקדימה לשכוח את כל הרע ולזכור רק את הטוב ואם קרה לנו דבר רעע לא חשובב הרי בסופו של דבר תמיד יבוא דבר טוב הגלגל מסתובב אם עכשיו סבלת מחר תיהיה מאושר :) המכתבים האלה נורא מרגשיםם וכל מי שקרא אותםם רואה כמה כואב זה לאבד מישהו והוא רואה את המצה שערן היה כלול בוו ואיך הוא השתפר מרגע לרגע והאמין שאודי מסתכל בו מלמעלהה ושיבוא יום והם עוד יפגשו. . .
268.
פשוט מהמם
חן סספורטס (2/27/2006)
זה מכתב פשוט מהמם ויש הרבה מה ללמוד על החיים...כל מיני טיפים ממש חכמים וחשובים..
אזהצלחה לכולנו..חן
269.
מכתב שגרם לי להבין הרבה על החיים
אלונמור (3/1/2006)
אודי מנוחתך גן עדן!
אנשים תנצלו את החיים.
270.
דברים טובים
אלמוני/ת (3/6/2006)
ערן דיבר על זה שאנשים הטובים לא רק כשהם מתים, אלא גם כשהם חיים ביננו. אז למה על המתים אומרים יותר דברים טובים מאשר על החיים. כי, ביננו, הרבה יותר פשוט להחמיא לאדם שמת. להחמיא לאדם חי זה דבר שדורש כנות וקצת כיפוף ה"שרירניות". מה זאת אומרת? הרבה יותר קל לקטול מישהו, ולהרגיש חזק, מאשר להחמיא למישהו, ובעצם לשדר לו אהבה [דבר שלפעמים נתפס אפילו בעיני המחמיא עצמו כדבר חלש, חשוף]. אחרי שחווים מוות של מישהו קרוב, הדברים הקטנוניים האלה מתפוגגים, כי פתאום מבינים מה חשוב באמת. מתפללת שנזכה לדעת להכיר [ולבטא..] בטוב גם בלי שנחווה כאב..
271.
ואוו...
יעל (3/15/2006)
זה כל כך מרגש..
אין לי מילים לתאר את מה שהרגשתי בזמן הקריאה..
לא יכולתי להפסיק לקרוא.. הורי אמרו לי שאני צריכה ללכת לישון ולא הכלתי.. אבפילו שמחר יש בית ספר..
אני לא ידועת מה לומר.. לא יודעת איך לתאר.. אבל הייתי חייבת להגיב.
272.
פשוט מדהים!!!
שובלוש (3/19/2006)
אני אישית למדתי להסתכל על דברים ואני ממש מעריכה את ערן ואת אודי ז"ל
273.
מדהים!
אלאור (4/20/2006)
בלתי יאמן....
274.
מדיהם ומרגש
רבקה (4/25/2006)
זה ממש יפה וחחיבים לקורא קודם את המכתב שאודי כתב לערן!!!
ממש מרגש.
275.
ללא נושא
דר (5/9/2006)
מדהים...מרגש... גרם לי לבכות :( כשקראתי את המכתב של אודי בכיתי, אבל במכתב של ערן אפילו יותר. עצוב כ"כ.
276.
עצוב
מגורשת כפר דרום (5/14/2006)
איזה מכתב עצוב!!!!!!!!!!
רק ככה אפשר לראות עד כמה בני אדם מעריכים אותך ואת החיים....
277.
עם ישראל חי
משה (5/17/2006)
עם ישראל - אחים שלי אני קורא את המכתב ואת התגובות שלכם וליבי גואה גואה מאהבה. אנא אחי בואו נפסיק את השנאה ונכניס את האהבה ומעשים טובים ואת הקדוש ברוך הוא - אח אחים שלי אנא בואו נערוב אחד לשנים בכל יום בכל דקה . בכביש במסעדה בואו אחים שלי בואו אל תעזבו את הארץ אל תתיאשו מן הפורענות אנא "ואהבבת לרעך כמוך" בואו נעבוד ונלמד ונקים פו ארץ נהדרת שלא יהיה חורבן שלישי.

אוהב אותכם עם ישראל ובכלל כל אדם באשר הוא.

עם ישראל חי
278.
ת ו ד ה
חני (5/26/2006)
אודי וערן . . .

תודה לכם !!
בזכות המכתב שלכם..
גיליתי כמה החיים הם מתנה נפלאה שה´ העניק לי..ולעוד מליונים כמוני !

אז תודה !
279.
כ´´כ מרגש
אילנה (5/26/2006)
זה ממש מרגש !
עמדו לי דמעות בעיניים ,
והאותיות התערפלו כשקראתי את המכתב הזה .
כ"כ מרגש !
הייתי מעוניינת לדעת אם מדובר בסיפור אמיתי...
280.
מסר אדיר לחיים
אודליה .ש. (7/23/2006)
זה פשוט מכתב מהמם וסוחט דמעות...כמה שהוא נכון..שאנחנו לא שמים לב לניסים הקטנים שנמצאים מסביבנו ואנחנו לא מנצלים את החיים...
281.
ממממההההמממממממםםםםםםםם!!
גולשת (7/31/2006)
אני לא מאמינה שזו פעם ראשונה שאני קוראת את המכתב הזה... פשוט פספוס!
תודה רבה לחברים מקשיבים!!
אין עליכם!
282.
מדהים ושוב מדהים
צליל (8/4/2006)
הסיפור ממש מרגש יצאו לי דמעת מהעינים מי שקורא את זה ולא יצאו לו דמעות מהעינים אז הוא לא קרא את זה טוב
283.
מרגש, באמת.
=] (9/18/2006)
שמעתי את הסיפור הזה כבר דיי הרבה פעמים.
בעיקר בבית הספר.
והיום שמעתי קטע ממנו.
וזה באמת היה מאד מרגש שהחלטתי לחפש את
כל המכתב.
אני מאמינה לזה, לגמריי.
המכתבים האלו מאד מפורסמים, ואני בוחה
ש-א-ף א-ח-ד לא מסוגל להמציא דבר כזה.
אני לא חושבת שמישהו מ ס ו ג ל סתם
לכתוב את זה.
הם באמת חברים מדהימים ורואים את הקשר החזק בניהם.
ראיתי שהרבה פה כתבו "הלוואי ואנשים
לא היו קוראים אתזה אלא גם לוקחים
מכאן משהו"
אתם לקחתם משהו?
מטבע האדם שהוא שוכח...
אני לא מנסה להצתדק, אני בטוחה שאני
אזכור את המכתב הזה ואקח אותו איתי.
284.
המכתב
נתלי (11/25/2006)
מישהוא יודע אם המכתב הזה אמיתי?כי הוא ריגש אותי נורא וביזכותו התחלתי לאריך יותר את הדברים שקיבלתי במתנה וכמה שצריך להאריך אותם!!
285.
מדהים!!!!!!!!!!
אליס (12/4/2006)
286.
מדהים!!!!!!!!!!
אליס (12/4/2006)
לפי דעתי כל ילד צריך לקרוא את זה וזה נורא עצוב שרק לפני מותו הוא הבין כמה החיים חשובים!
287.
מדהים מדהים ושוב מדהים
צליל ארזואן (12/18/2006)
הסיפור ממש ריגש אותי!!!
288.
יאאאא איזה מרגש!איך בכיתי
שירז (12/28/2006)
בכיתי כל הזמן כשקראתי את שני המכתבים!למדתי המון מהם בקטע הזה שצריך לנצל כל דקה בעולם הזה..וגם בקטע עם האחות הקטנה שלו זה בדיוק הבעיה שלי עם אחותי שאני לא מקדישה לה זמן והסיפור של אודי גרם לי להבין כמה צריך לנצל כל שנייה בחיים עם אחותי ועם האנשים היקרים לי גם אם אחותי מעצבנת אותי לפעמים..תודה על המכתב!
יהי זכרו ברוך!קראתי את המכתב לעילוי נשמתו!
289.
מרגש מאוד
יערה (1/7/2007)
המכתב הזה מאוד מרגש.
אודי מנסה העביר מסר חשוב לחיים האישיים שלנו ואנחנו באמת צריכים לנצל את ההזדמנות שלנו לחיות!
על כל שניה ושניה...
להייחס יותר ברגישות לאנשים!
290.
מרגש בטירווווווווווף!!!!!!! (לת)
הדר (1/8/2007)
291.
מלמד המוווון מסר לחיים!
אוריה (1/9/2007)
אין לי מילים לתאר את ההרגשה שלי..
292.
סיפור מדהים
יערה (1/10/2007)
הסיפור היה מצמרר.
הסיפור הזה בלי התלבטות יכול להחזיר אדם בתשובה.
לחשוב על מה שהוא עושה ועל מה שהוא יעשה.
הסיפור הזה ממש ריגש אותי.
293.
מרגש!! (לת)
אביב (1/11/2007)
294.
פיצוץץץץץץץץץ! (לת)
שקד (1/14/2007)
295.
אודי.........
אלמונית =]]]]]] (3/9/2007)
אודי אני ממש מודה לך כי עכשיו לימדתה אותי לייסתכל על החיים מדרך אחרת ו.. אנשים קראו ותפנימו..חיים רק פעם אחת אז תנצלו את העזדמנות הענקיתת הזאתת!!!!!!!!!!!
296.
מרגש
עדן (3/12/2007)
ואיי אני בוכה אני לא עוצרת את הדמעות אני לא יכולה זה כול כך ריגש אותי אנשים תחיו את החיים כי קיבלתם אותם במתנה
297.
אין מה להגיד- וגם לא צריך!
רחלי גרסר (3/12/2007)
אני לא יודעת אם אני הייתי מצליחה לעמוד שוב על הרגליים אם חברה שלי הייתה נפתרת. אז תחשבו על הסיפור שיש לכם פה! אני לא יודעת אם זה אמיתי, לא איכפת לי, תחשבו על זה. אז אנשים- ברגע שאתם קוראים את זה, תשלחו לכל מי שאתם מכירים. כי לדעתי, כל העולם צריך לקרוא את זה, כדאי גם למצוא מישהוא לתרגם לאנגלית. את שתי המכתבים, גם שלי אודי וגם של ערן!
298.
ללא נושא
אלמוני/ת (3/21/2007)
אין מילים הגעתי עד דמעות
299.
סיפור חזק
יערה (4/1/2007)
הסיפור ממש חזק.. הייתי ממליצה לרבים לקרוא אותו הוא ממש נוגע ללב .. ובמיוחד ההיתמודדות עם המצב שללאבד חבר יקר..ואיך להבין פתאום שבעצם לא הכל מובן מאליו שתמיד יש מישו שעמוד מאחורי הכל וזה הקב"ה.. לדעת להכיר תודה ..ואיך לדעת להעריך את זה שאתה חי ולהעריך את עצמך ואת מי שמסבביך.. ולהיתמקד בדברים הטובים שבהם ולא בשלילים..
300.
כמה שזה נכון...
מורן (5/3/2007)
כל המכתב רק נופלות עוד ועוד דמעות אנשים תפיצו את המכתב של אודי ושל ערן כמה שרק אפשר... מה שהם למדו במר ובשגרה קשה ולאורך זמן אנחנו לומדים משעה של קריאה אז תנו את הכבוד ללמוד את כל זה לכל מי שאתם רק יכולים... ערן אני איתך.
301.
מכתב פשוט מדהים!!
אלמוני/ת (6/21/2007)
המכתב הזה ובמכתב הראשון שניהם פשוט מדהימים!!!
שנזכה בעזרת ה´ להבין מהם החיים האמיתיים ואיך לנצל אותם בדרך הטובה ביותר!
302.
ללא נושא
חן (7/16/2007)
פשוט מדהים!
303.
נקודה למחשבה!
חסוום (7/27/2007)
2 מכתבים מהממים פשוט לשבת לבכות ולחשוב על כמה אנחנו צריכים מעכיו יותר להעריך את מה שיש לנו. תודה לכל אלו שאחראים על הפצת המכתבים האלו...
304.
ללא נושא
תהייללה .. (11/18/2007)
אוויי .. היה ליי ממשש קשה לקרוא אתת זהה.. זה כל כך נככוון !
אני מקווה שאנשיםם באמתת יקחו את זה כדרך חחים ולא שרק יתרגשוו שמספרים ואז הכלל רגייל .. אני ממשש התחלתי להוודות על כל דבר קטן !

חברריים מקשבייםם כל הכבווד =))
305.
ללא נושא
צליל (12/7/2007)
טוב נכנסתי לכאן במקרה לא יודעת איך התגלגלו לי האתרים לכאן ,
נכנסתי עם חיוך ועכשיו כולי דמעות אף אדום ושפתים מנופחות כתוצאה מהבכי..
ועכשיו אני יגיב על המכתב :".. אופן הכתיבה שלך סחפה אותי, האופי שלך , האמונה שלך (תתחזק זה יעזור לך שיהיה לך במה להאחז),האהבה שלך..
אני מעריצה אנשיים בעלי יכולת כתיבה כזו .
כייף לאודי שהיה לו חבר כמוך .. הוא בטח נורא גאה בך על הדרך שלך להמשיך למענו ועל זה שאתה כ´´כ אוהב אותו ושומר אותו עדיין כחלק מחייך .
ולגבי הזמן מרפא ?! הוא לא , אבל הוא עוזר אין ספק .. זה מנסיון הכאב הזה הוא איום .
זה כ´´כ נכון שלא מעריכים אנשים שחיים איתנו והם כ´´כ מובנים לנו מאליו .
אני מודה לאל כ´´כ הרבה על החיים שלנו שנתן לנו על הנשימה על הצחוק על היופי (.....) ..
ועכשיו גם לך =]על היופי שבמכתב שגורם להבין דברים אפילו עם זה רק ל5 ד´ק (משהו קטן מכל המכתב הזה יחרט במוחי) .
אני יכולה להמשיך לכתוב בלי סוף כי יש כ´´כ הרבה מילים חזקות כאן ובעלי חשיבות .
ואני חושבת שמיצינו=]
אז אני יסיים בזה
שאני מאחלת לך רק טוב בחיים שתשתקם ותקים את המשפחה המאושרת שלך בע´´ה
שלא תדע עוד צער לא אתה ולא כל עם ישראל .
א.מ.ן

-----
אודי יהי זכרך ברוך , אמן .
306.
המכתב..
... (12/27/2007)
המכתב הזה פשוט מדהיםם!!
קראו לנו אותו בפעולה ופשוט המכתב הזה ישב לי בלב אח"כ חודש...!! חודש לקח לי לכל אותו... ועכשיו הוא איתי בלב.. הוא מדהים, תודה!!!!!!!
307.
נוגע ללב.....
שרה (1/7/2008)
באמת יפה......
נוגע ללב..... כל כך קשה לקרוא את המכתב... הוא נוגע ללב... באמת!אני כל כך מעדיכה את ערן ואודי הם נשמעים באמת אנשים טובים...... שכאדי ללמוד מהם כל הזמן אני ממליצה לכולם להפנים לבתוך הלב שלנו........טוב אז תנצלו את החיים שלכם עד הסוף.......ותחיו את החיים האמיתיים שלכם.. לא חיים של שקר וכו... אלא חיים אמיתים ..... בהצלחה....
308.
ללא נושא
שחר פרי (1/18/2008)
הדבר הכי מדהים שקראתי בחיים שלי
אני מעריכה אותך על זה שרשמת את המכתב הזה , באמת שאני מעריכה אותך כ"כ !

ובסוף תמיד יהיה טוב גם אם זה בעוד 20 שנה, וכן אתה צודק הזמן מרפא את הכאב ...
309.
מרגש
לירון (2/17/2008)
כ"כ מרגששש קחו מסר לחיים ,
310.
מרגש
לירון (2/17/2008)
אנשים לא מבינים מהי משמעות החיים ,נצלוו כל רגעע אפשרי ,נסו בלי בליי סיכסוכים ומריבות תבינוו אחד את השני החייים הם מתנה ,!! באמתת מרגשש .
311.
מדהים!!!!!!!!!
מישהי שעדיין בוכה.... (2/21/2008)
אני עדיין בוכה!עצוב =,[
הוא חיזק בי ת´אמונה....
312.
ללא נושא
חסוי (4/16/2008)
בתור מישהי שחזרה בתשובה המכתבים האלו מחזקים את האמונה בקב´´ה..יהיה טוב
313.
המכתב...
יעל (4/18/2008)
קראתי את זה ממזמן בריפרוף אבל עכשיו היתעמקתי ובכיתי...
314.
עצוב.
מתנחלת לנצח! (4/23/2008)
קראתי את הסיפור הרבה פעמים אבל אפעם לא הגבתי עליו.
הסיפור הזה ממש מרגש וכ"כ נכון.
אני חושבת שכל מי שנפטר לו אדם קרוב, בעצם- גם לא קרוב, צריך לקרוא. שנה שעברה היו אצלנו 3 אנשים שנפטרו בקצב. בהתחלה אחד התאבד בבית, אח"כ נהרג בתאונת דרכים באילת והאחרון נפטר מדום לב- כולם צעירים. הכי קטן שם היה בן 18. אחרי הלויה של כל אחד מהם חוץ מהאחרון (לא הייתי בישוב) פשוט בכיתי קראתי את המכתבים של אודי וערן. זה כ"כ קשה. מרוב שבכיתי חשבו שאני קרובה שלהם- אבל לא. אני אפילו לא הכרתי אותם.
אז מה שאני רוצה להגיד על המכתבים זה שהם נכונים, חזקים, וצריך להביא אותם לכל אדם שקשה לו.
יום-טוב.
315.
מכתב עצוב
ענת (5/18/2008)
המכתבבבבבבבבבבבבב ממש ריגש אותי
316.
ללא נושא
מישו (7/6/2008)
שמישו יגיד לי בבקשה איך נכנסים למכתב- ערן כותב לאודי כי כל פעם שאני נכנסת זה מראה את התגובות...
317.
ללא נושא
אלמוני/ת (7/8/2008)
אנשים!!!
זהו זמן הגאולה.. זהו הרגע שבו מהמדרגה הכי שפלה שיכולה להיות אנו נפרח ונתקדם, והרבה שואלים את עצמם- מה אני יכול לעשות הרי אני רק בורג קטן כ"כ בתוך כל המערכת הזאת??!! אז זהו!! נכון, אתה בורג קטן שיכול לעשות כ"כ המון...
ואם זה בלהתנדב ובלקרוא על האמונה ולשנות התנהגות ולא תאמין כמה זה משפיע כ"כ הרבה על כל החיים שלך ועל האנשים הסובבים אותך וזה כ"כ חשוב... לפעמים זה בוער באנשים הרצון להתקדם ולחיות את התורה אז כן!! תעשו זאת תוציאו את זה לפועל ותראו עד כמה זה משנה את העולם!!!! אני מצטערת על הדברים שעשיתי אבל יש עדיין את הזמן להשתנות ואני מקווה שמה שתבתי לכם ישנה ואולי יעורר אצלכם משהו כי יש לכם נשמה טהורה ומעולה שרק צריך לתת לה את האוכל והמים שהיא צריכה וזה לחיות את התורה אז שיהיה לכולם חופש מעולה ומנוצל רק לטובה תמשיכו כי כל אחד מכם בן אדם טוב כ"כ!!!! אני...
318.
יישר כח למפרסם
דימונאית (7/15/2008)
סיפור מדהים ומחזק!!!!!!
לא הפסקתי לבקות בעז"ה שנייסם את הדברים!!!בהצלחה לכולנו!!!:9:):)

חברים מקשיבים יישר כח כ"כ מחזק אותי כל המאמרים והסיפורים פה
המשיכו כך!

חופשה מהנה ומועילה לכוווולם:):):)
319.
אתה יכל להיות שלא עם עצמך!
אלמוני/ת (8/1/2008)
עשית את הדבר שאודי ביקש.
אני קראתי את הדברים, התרגשתי מאוד, וגם אליי הגיע המסקנה- להעריך כל דבר, לשמור על הכל ועל כולם.
אולי לפחות לנסות.
תודה...
320.
אתה יכל להיות שלא עם עצמך!
אלמוני/ת (8/1/2008)
עשית את הדבר שאודי ביקש.
אני קראתי את הדברים, התרגשתי מאוד, וגם אליי הגיע המסקנה- להעריך כל דבר, לשמור על הכל ועל כולם.
אולי לפחות לנסות.
תודה...
321.
אמאלהההההההה
דוד (9/12/2008)
אין מה להגיד
322.
מהממם!
אלה (9/16/2008)
וואיי זה ממש יפה!
323.
מדהים!!!!!
אוריינוש (9/19/2008)
איזה מרגש!!!
324.
מדהים!!!! (לת)
אביטל פילבר (2/14/2009)
325.
מהמם!
טל (2/15/2009)
זה סיפור חשוב מאוד!
הוא מלמד אותנו איך לשמור על החיים, כי הם מתנה יקרה !
326.
ממש מרגש
אפרת (2/21/2009)
אני מסכימה לגמרי עם הדר(- תגובה 1) ואני חושבת שכל אחד צריך להפיץ את זה!
327.
זה לא אמיתי
אלישע (5/17/2009)
אני יודע שזה לא אמיתי יוני לביא כתב את זה לכל מי שרצה לדעת
328.
סיפור מאוד מרגש!!!
אלמוני (8/7/2009)
מכתבים מאוד מרגשים אני אישית מאוד התרגשתי אבל אני בטוח שהמטרה של המכתבים האלו זה לא לרגש אותנו אלא להעביר לנו מסר מסוים..אני אישית לקחתי מהמכתבים האלו לכבד את האחר ולגרום לאחדות ישראל..כי לא משנה מה נעשה בסוף כולם עוזבים את העולם הזה אז למה כל הוויכוחים והריבים זה לא שווה את זה..אם כל אחד ימחל ויוריד מכבודו אז החיים של עמ"י יראו אחרת..
329.
סיפור מאוד מרגש!!!
אלמוני (8/7/2009)
מכתבים מאוד מרגשים אני אישית מאוד התרגשתי אבל אני בטוח שהמטרה של המכתבים האלו זה לא לרגש אותנו אלא להעביר לנו מסר מסוים..אני אישית לקחתי מהמכתבים האלו לכבד את האחר ולגרום לאחדות ישראל..כי לא משנה מה נעשה בסוף כולם עוזבים את העולם הזה אז למה כל הוויכוחים והריבים זה לא שווה את זה..אם כל אחד ימחל ויוריד מכבודו אז החיים של עמ"י יראו אחרת..וזה לא משנה אם הסיפור עצמו עם השמות אמיתיים אבל אני בטוח שהתיאור של צורת החיים שלנו כמו שמתואר במכתבים זה נכון מאוד אז גם אם זה לא אמיתי צריך לקחת מסר מהסיפור הזה כי בסוף הוא כן משקף את צורת חיינו..
330.
מהמם!!!
אושרת (1/21/2010)
המכתב מרגש מאוד.. חזק!!!
חובה לקרוא!
331.
100מם :)) (לת)
רעותי :) (9/14/2010)
332.
ללא נושא
אלמוני/ת (2/6/2011)
ממש מרגש...קשה לתפוס כמה אנחנו מבזבזים את חיינו.חובה לקרא ולהפנים
333.
המכתב של ערן לאודי
אלמוני/ת (7/20/2011)
זה פשוט מ-ה-מ-ם!!!!!!!!!
334.
המכתב של ערן
אפרת (1/3/2012)
זה סיפור שאין עליו אפשר לקבל ממנו חיים !!!
335.
ללא נושא
אלמוני/ת (3/25/2012)
אין מרגש מצמרר התחזקתי שיהיה לעילוי נשמתו בעזרת ה
336.
ללא נושא
אלמוני/ת (3/25/2012)
אין מרגש מצמרר התחזקתי שיהיה לעילוי נשמתו של אודי בעזרת ה
337.
סיפור מרגש!!! (לת)
תהילה (6/5/2012)
338.
zPBDltXJoLmWTGo
fast loans (8/21/2012)
[url=http://quickloansfastsamedaycashpayloansecuredinstant.co.uk/#410976]quick cash loans[/url] - <a href=http://quickloansfastsamedaycashpayloansecuredinstant.co.uk/#623836>instant cash loans</a> - http://quickloansfastsamedaycashpayloansecuredinstant.co.uk/#263939 same day loans
339.
SWUErjAsyXLQgWv
cash advances (8/21/2012)
[url=http://quickfastcashadvanceonlineloans.com/#650643]cash advance loans[/url] , <a href=http://quickfastcashadvanceonlineloans.com/#134938>fast cash loans</a> - http://quickfastcashadvanceonlineloans.com/#154821 cash advance
340.
XqoElgaCghMtU
online loans (8/21/2012)
[url=http://shorttermquickfastonlineloans.com/#268263]short term loans[/url] , <a href=http://shorttermquickfastonlineloans.com/#356722>loans online</a> - http://shorttermquickfastonlineloans.com/#125202 short term loans
341.
payday loans online 692445 664476
online payday loans (8/21/2012)
[url=http://paydayloanonlineloanspersonal.com/#940770]online payday loan[/url] - <a href=http://paydayloanonlineloanspersonal.com/#133226>loans online</a> - http://paydayloanonlineloanspersonal.com/#293839 online payday loans
342.
QiWvoSUyadvSMIkEA
payday loan online (8/21/2012)
[url=http://paydayloanonlineloanspersonal.com/#198084]payday loans online[/url] - <a href=http://paydayloanonlineloanspersonal.com/#120857>loans online</a> , http://paydayloanonlineloanspersonal.com/#119194 online loans
343.
ivMjWKmZ
same day loans (8/21/2012)
[url=http://quickloansfastsamedaycashpayloansecuredinstant.co.uk/#981878]same day loans[/url] , <a href=http://quickloansfastsamedaycashpayloansecuredinstant.co.uk/#925577>instant cash loans</a> , http://quickloansfastsamedaycashpayloansecuredinstant.co.uk/#637346 pay day loan
344.
מרגש ומדהים
מרים שילה (9/7/2012)
אחד הסיפורים המרגשים!!!!!!!!!! ויש הרבה מה ללמוד מהסיפור הזה!! תודה שהעלתם את זה לאתר!!!
345.
ללא נושא
אלמוני/ת (1/3/2013)
חזק ביותר!!! צמרמורות...
346.
ללא נושא
אריאל (4/4/2013)
מרגש תשמע אין לאף אחד ביטוח אבל מה שבטוח שצריך להאמין בהשם ולנצל את החיים בעולם ולחטוף כמה שיכולים
347.
1
1 (6/12/2013)
1
348.
מרגש ביותר
דלית כהן (9/16/2014)
מכתב מדהים ומרגש הזלתי דמעות
349.
ללא נושא
אלמוני/ת (9/17/2014)
מרתק!!!!!
 




חפש