קדימא בני עקיבא!
"אז בואו ´נחליף דיסק´, מעכשיו אנחנו מובילים את הרחוב, לא עוד "התמודדות" עם פתיחות, לא עוד "השתלבות" בעולם המודרני, אלא הפוך: הנוער יוּצַב בפני אתגר חדש. אתם מובילים את הרוח במדינה. אתם יוצרי התברות האמיתית העתיקה-חדשה!"
ישראל זעירא, מנכ´´ל ראש יהודי

מדריך יקר וחביב, אתה בן 16, וחניכיך עוד מעט בר מצווה. את חוברות ההדרכה, ודאי קראת מזמן. בנושא חודש הארגון על תרבות ומורשת כבר דנת עם חניכיך, ואתה לבטח שואל את עצמך לאן פנינו? כיצד נוכל להצעיד את הנוער קדימה? האם באמת יש לנו כוח לשנות, לקדם ולתקן או שאנו טובים רק בדיונים. הרשה לי להציע לך הצעה קטנה: גש לחטיבת הביניים החילונית הסמוכה לסניף, והצע למורה הכיתה או למדריך השכבה, ללמוד ביחד לקראת מסיבת בר המצוה המשותפת של החניכים. כן, חברותא! חניך שלך עם חניך שלו. מה הם ילמדו? יפתחו את פרשת השבוע של כל אחד, ומלבד ההכנה למפטיר, גם יעסקו בתוכן, וכן ביסודות האמונה, קריאת שמע, וכל נושא אחר שהבסיס שלו הינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה. מסובך? הסיבוך קיים בעיקר בראש שלנו, בואו נזיז הצידה את השאלות - מה יאמרו? ואולי יהיו פה ושם מתנגדים? ואנחנו איננו רוצים לכפות... ועוד. את השאלות תשאיר לאחרים לשאול -"...ואל יבושו מן המלעיגים...", ואתה קום ועשה! ההורים ישאלו: אבל הנוער החילוני עלול לקלקל? אתה יכול להרגיע אותם. תוכנית טלויזיה ממוצעת אחת, או גלישה באינטרנט באופן חופשי גרועים פי אלף מהמפגש מלב אל לב של שני נערים שיושבים ומתעסקים במורשתם ובזהותם. הנוער שלנו חשוף לרחוב ממילא, אבל במקום שינצח את הרחוב, הרי הוא מושפע ממנו, אז בואו "נחליף דיסק", מעכשיו אנחנו מובילים את הרחוב, לא עוד "התמודדויות" עם פתיחות, לא עוד "השתלבות" בעולם המודרני, אלא הפוך: הנוער יוצב בפני אתגר חדש! אתם מובילים את הרוח במדינה. אתם יוצרי התרבות האמיתית, המקורית העתיקה-חדשה! תרבות של פרשת שבוע, תרבות של אהבת חינם, תרבות של קירוב רחוקים, תרבות של עומק ואמונה, תרבות של נסיון והשפעה. רגע, אתה שואל את עצמך, הרי החניכים שלי זקוקים מאוד לחיזוקים רוחניים, הרי הם בעצמם בקושי מחזיקים מעמד אל מול הרחוב? הרי אני נמצא בתוך עמי, והגוונים שונים ומשונים! נכון. אבל הדרך הטובה ביותר לחזק את החניכים היא לזרוק אותם לים האתגרים. ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה, מי שלוחם, יש לו פחות זמן לחשוב על תבוסה, מי שמסתער אין לו זמן לפחד. כדי לנצח במלחמה זו, צריך להתכונן, ויש להכין את החניכים. צריך להתכונן איתם במשך חודשים בשיעורי אמונה - כדי לדעת מה לחשוב לעצמנו ומתוך כך לאחרים. אפשר להוסיף על כך חומר מתודי - מה ללמוד ביחד. צריך ללוות את המפגשים באופן צמוד ולסייע במה שנדרש. בני עקיבא יכולה להיות תנועת התשובה הגדולה ביותר בישראל, אבל לא מפני שכל אחד יוכל להיכנס ולהשפיע, אלא מפני שכל אחד יוכל להיכנס ולהיות מושפע, כי יהיה ממה. יהיה תוכן, תהיה גדלות של אמונה, תהיה עשייה חברתית ורוחנית, והחניכים ירגישו שהם מקבלים אצלך מה שלא יוכלו לקבל בשום מקום אחר, ועם זאת עושים ומשפיעים בעצמם. צריך לתת דוגמה אישית. אם צוות ההדרכה לא יוביל מהפכה אמונית מתוך יראת שמים - אז החבר'ה לא ישארו אצלנו. לא נוכל להתגאות במספרים גדולים של ילדי כתה ה', כי בט' הם כבר עלולים שלא להיות איתנו. בואו נלמד את הלקח, בואו נרים את המשימה, בידינו הדבר! החניכות ירצו בודאי, מדריכה יקרה, לראות דוגמה אישית. גם זה יחזק אותך, יתבע ממך התעלות רוחנית, העמקה בתכנים ומופת אישי, ועם זאת יחייב גם מעשים. אפשר וכדאי לצאת לדוכני הסברה שבהם מחולקים נרות שבת, אפשר לחלק חומר הסברה בתיבות הדואר, אפשר להזמין את השכנ\ה לסעודת שבת (כן, גם אלו שלא תמיד אומרים שלום). פתאום תראו שהכל יתהפך. ברגע שנשנה קצת את "הראש" שלנו. מדריכים יקרים! תובילו אתם את המהפכה, אף אחד אחר לא יעשה אותה בשבילכם. אל תסמכו על הקומונרית, גם לא על המחוז, רק על עצמכם. תנועת נוער היא המקום לזעזע ולנער מוסכמות חברתיות. בואו נהיה ראויים להיות בני ר' עקיבא. ה' עימכם!



הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
1.
תקראו לדבר בשמו!
דודו (2/15/2004)
2.
בסדר...
מדריכה (2/15/2004)
ה"קריאה" הזאת נראת לי קצת אשליה, שאני גולשת באינטרנט- אין מי שיסחוף אותי ב-C- ההתלהבות על כל מה שקורה אצלו בתרבות. אבל כשאני יושבת עם משהו ומדי פעם מדברים, הוא יכול לסחוף אותי להתלהבות שלו הרבה יותר, יכול להיות מצב שנהיה בקשר ואני אראה בעיניים את כל מה שהוא עושה, זה הרבה יותר ימשוך אותי מאשר אינטרנט או טלוזיה.

להגיד דבר כזה זה כמו לזרוק מטבע לאוויר, כי זה דבר יקר וחשוב, אבל בלי משהו חזק ויציב שמחזיק אותו מתחת וזה חבל.
3.
נחמד אבל....
מורן (2/16/2004)
כן יש בזה משהו אבל זה לא בר ביצוע לאור העובדה שלא כולם גרים בעיר שיש בה גם ביה"ס חילוני!!!!!!
4.
רעיון נפלא, אבל...
רעות (2/17/2004)
בס"ד
במציאות, זה אולי שונה לגמריי. לזרוק ילד שיסודות האמונה הבסיסיים שלו עדיין אינם חזקים דיים,אין פירושו לחזק אותו. ברגע בו הוא ייאלץ להתמודד עם שאלות (למרות שרק חלק קטן מאד ודאי ישאל את השאלות האלה- אלה שאינם מאמינים כלל...המגדירים עצמם כופרים) הוא יתבלבל, יהיה נבוך- ייהרס הבניין העדין של הילד...וחבל.
לכן, מי שחושב לאמץ את הרעיון הזה, שלדעתי הוא רעיון נפל, יאלץ לברור את החניכים המתאימים...שההגדרה בפנייה לציבור החילוני תהיה: למאמינים ולמעוניינים להתחזק.
כך הם יתחזקו יחד.
5.
ללא נושא
כפית של כסף (2/18/2004)
יפה קצת נועז אבל בהחלט יפה
6.
זה מציאותי ועוד איך!!!
אביה (5/24/2004)
הכל תלוי בנו! במה שאנחנו מאמינים! אם נאמין שזה מציאותי ושאפשר לעשות את זה-אנחנו נצליח. אם עד עכשיו המטרה הייתה (גם אם פחות מוגדרת) התמודדות או השתלבות-צריך לשנות את המטרה!! תנועת בני עקיבא היא תנועה בעלת כוות ועוצמות אדירים-אנחנו פשוט לא מאמינים בעצמנו. כיחידים וכתנועה. בידינו הכוח לשנות! לא רק המדריכים אלא גם ובעיקר חבריא ב'-עיקר הסניף האידיאלי. אפשר לשנות ולעשות לא רק במקום שאין בו בתי ספר חילוניים, אפשר גם ביישובים דתיים. גם אנחנו לא מושלמים ואנחנו צריכים גם לתקן את עצמנו כחברה דתית. אם נאמין -נצליח. חבל מאוד שדוקא אנחנו, שגדלנו על האידיאלים של להמין ולעשות וכו' אומרים שזה לא מציאותי. הרב קוק במאמרו "להוסיף אומץ" אומר שרק מי שמאמין בדבקות בדרך והולך איתה עד הסוף-יצליח.
שנזכה....
7.
מכתב מחניך שפורסם בפורום בני עקיבא
מציאותי בהחלט! (7/7/2004)
ה´ עמכם!
משהו חשוב ברצוני לחלוק אתכם..
אני מבקר קבוע בפורום הזה. אני חייב לציין שכולם פה אנשים מדהימים.
אנשים שאכפת להם לשנות,ולהשפיע.
לכן היה משהו שהפריע לי מאוד. נתקלתי פה בתופעה של מדריכים-שהתייאשו.
כבר מספר פעמים נפתח פה שרשור על מדריך במצוקה שחושב שהוא כבר לא יכול ולא יוכל להשפיע על חניכיו.
בעקבות כך,היה חשוב לי לשתף אותכם במשהו מחיי האישיים.
ממתי שאני זוכר את עצמי,תמיד הייתי מתמכר לשטויות.
הייתי גולש לאתרים טפשיים באיטרנט,קורא עיתונים שפלים,והייתי שקוע כל חיי בטלוויזיה.
זה לא הפריע לי-כי לא חשבתי שזה אמור להפריע לי.
אף פעם לא הבנתי באמת שיש משהו יותר חשוב בחיים.שאני יכול לתרום מעצמי.
ואל תחשבו שלא דיברו איתי. דיברו המון. רמ"ים בישיבה שלי כל הזמן מעבירים לשכבה שלנו הרצאות,על כמה חשוב לתרום לסביבה,ללמוד תורה,להתפלל מכוונה.
היו שיחות ששיעממו אותי מהתחלה. היו כאלה שיחות שגרמו לי לזוע באי נוחות-להבין שמשהו איתי קצת לא טוב. אבל ההרגשה הזאת נמשכת בדיוק כחמש דקות לאחר תום ההרצאה.
אולי בגלל שהרמי"ם פשוט דיברו והלכו. הם לא נשארו כדי לעזור לי להשתנות.
וכך היה גם בסניף.
המדריכים משום מה תמיד היו עסוקים בלדבר איתנו כמה מה שאנחנו עושים לא טוב,במקום לומר לנו במה נוכל להשתפר.
וזה היה ממש מעצבן לבוא,לראות פעם בשבוע את המדריכים שלך,ולשמוע מהם "ירידות" על ההתנהגות שלך.
לכן זה לא השפיע עליי אף פעם. שום פעולה,שום שיחה.
וזהו. ככה התנהלו חיי. אף פעם לא עשיתי דבר מועיל,יותר מלהוסיף רייטינג לתוכניות בטלוויזיה.

עד שפתאום הכול השתנה.
זה התחיל שהצטרפו אלינו מדריכים חדשים.
לי זה כמובן לא הזיז. הנה באו עוד מדריכים שבאו להטיף לנו מוסר על התנהגותנו ,ועל אורך חיינו.
אבל הפעם משהו היה שונה.
המדריכים החדשים שנכנסו הצליחו להשפיע עליי,ועל כל השבט,ובהרבה.
איך?
אני לא יכול להגדיר במדויק,אך אני אשתדל.
אולי הם פשוט גילו אכפתיות כלפינו.
הפעם הקשר לא התבטה בהרצאות,אלה בממש לקחת מזמנך האישי כדי להשקיע בחניכים שלך.
הדבר הכי חשוב לחניכים אצל המדריך,שהוא יהיה שם. שנראה אותו. חשוב יותר מכל פעולה מוסרית שהוא מעביר.
המדריך שלנו היה לוקח אותנו מדי פעם לשיחה אישית. הוא היה מדבר איתנו.
שואל מה קורה איתנו,אם יש למישהו משהו חשוב לומר,לחלוק. והוא גם היה חולק איתנו דברים.
ובדרך קסם זה היה קורה. פתאום מצאתי את עצמי יושב ומדבר בפתיחות מלאה אל המדריך שלי.
מה השתנה? הפעם ידעתי שהוא עשה את זה מאכפתיות. שבאמת אכפת לו מה שאני חושב/מרגיש.
היה לו את זה בעיניים.
הוא היה מסתכל עליך,והיית יודע שהוא שם,מקשיב ושומע.
וכך הוא קנה את האמון שלי כלפיו. ידעתי שכל פעם שאני רוצה לספר למישהו משהו,לחלוק,יש לי אותו.

וברגע שמדריך מצליח לקנות את הערצת החניכים שלו כפליו,אז הוא יכול להשפיע.
ואני יודע את זה מניסיון.
לאחר שנוצר קשר טוב ביני לבין המדריך שלי,כל מילה שיצאה לו מהפה-השפיעה.
המדריך נהפך בשבילי בעצם למודל לחיקוי.
הוא דיבר איתנו על התנדבות,לשון הרע, לימוד תורה,אפכתיות לזולת,גיבוש.
ובפעם הראשונה זה השפיע עליי.
ופתאום הבנתי שכל הטלוויזיה,הגלישה שעות על גבי שעות במחשב,הרכילות , וכל שאר הדברים שעניינו אותי פעם,הם כבר לא מרכז העולם.
המדריך הצליח להעביר לי המון.
התחלתי ללמוד תורה ושמנה קבוע,הבנתי כמה חשוב להתנדב,לתרום קצת לזולת ועוד המון.
ועכשיו סוף סוף אני מרגיש טוב עם עצמי.
כבר לא מנחם את עצמי בשטויות.יודע שמצאתי את הדרך הנכונה לחיות.
וכל זה בזכות המדריך שלי.
איך שהיה לו אכפת. איך שהוא שינה באמת.

ועכשיו שאני קורא שרשור של מדריך נואש בפורום,
היה חשוב לי לומר לך:
אל תתייאש! אם רק תתמיד ותגלה אכפיות מלאה אתה תוכל לפצח גם את החניכים המרוחקים ביותר.
תהיה שם בשביל החניכים שלך.
תמיד.
ואם גם זה לא יעזור,אז לפחות תדע שעשית כל מה שיכולת.שסחטת את עצמך עד הסוף.

מקווה שעזרתי במשהו..

שיהיה לכם חופש מדהים!
8.
מסכימה עם כל מילה
אוריה (שבט לביא) (9/9/2004)
הדברים שנכתבו במאמר הם כ"כ נכונים!!! אני ממש בעד שהנוער ישנה את קו המחשבה שלו.לדוגמא- שהקולים יהיו הדוסים ולא שהדוסים יהיו החנונים.
9.
ללא נושא
אוריה (שבט לביא) (9/9/2004)
רציתי להוסיף שאני מאמינה בנוער שלנו כי הוא נוער מעולה ואיכותי! אם רק נרצה ונאמין בכוחות העצומים שלנו נצליח לשנות הרבה דברים! שנה טובה לכולם ושבעז"ה נעשה ונצליח
10.
שטויות
די (3/10/2005)
זה לא מציאותי בעליל זה רק יהרוס את הטוב שנשאר נכון שיש מספיק זבל גם בבית אבל אני לא הוסיף זבל משלי.
11.
חחחחח
אביה (5/12/2005)
חחחחחחח סתם לאיזה קבוצה אתה מדריך???????????????
12.
יש לי בעיה
דוד מלך (9/10/2005)
יש לי בעיה אם הסיסמא של בני עקיא "להפיץ את האור" זה מעיד אל גאווה לא נחוצה אנחנו צריכים לקבל בעקר ולא לתת כי לנו "הדתים הציונים" יש שהרבה מה לקבל מעולם החיצוני
13.
תגובות למגיבים
ליאת (7/4/2006)
הי, אני לא חניכה בבני עקיבא סתם בגלל החברה שאצלנו בסניף אבל מה שרציתי להגיד שאפשר להפוך את המציאות אם רק נרצה אם רק ניתן מקום לדוסים בינינו לדבר בלי שירגישו דוסים אם כשמתחילים לרכל נעמיד את עצמנו על המקום וזה אפשרי! בכיתה שלי בבי"ס הכחהשולט הוא הדוסי וזה בכלל לא מזיק זה ממש מחזק בעבודת ה´! אני מציעה לכולכם לנסות
14.
תגובות למגיבים
ליאת (7/4/2006)
הי, אני לא חניכה בבני עקיבא סתם בגלל החברה שאצלנו בסניף אבל מה שרציתי להגיד שאפשר להפוך את המציאות אם רק נרצה אם רק ניתן מקום לדוסים בינינו לדבר בלי שירגישו דוסים אם כשמתחילים לרכל נעמיד את עצמנו על המקום וזה אפשרי! בכיתה שלי בבי"ס הכחהשולט הוא הדוסי וזה בכלל לא מזיק זה ממש מחזק בעבודת ה´! אני מציעה לכולכם לנסות
15.
ללא נושא
,,,,,,,,,, (8/21/2006)
אסור ללכת לתנועה מעורבת בכלל וכשיסדו את בני עקיבא יסו אותה על דעת שזה יחזק אנשים חילונים!!!!!!!!!!!!!
16.
ללא נושא
חסוי (4/26/2009)
ישר כוח
 




חפש