• אוהד שקלים, מנהל מוקד חברים מקשיבים

לדבר על מה שבוער: איך עושים את זה?

אוהד שקלים, מנהל מוקד חברים מקשיבים – OU ישראל למתבגרים והורים



כולנו מכירים את המשפט "צרות באות בצרורות". מה שלא כולם יודעים הוא שיש לכך בסיס מדעי. שיבוש מקומי יכול להתחיל גל של קשיים, וליצור שיבוש נרחב יותר. זה יכול לקרות בכל מקום: במשפחה, בשכונה, במדינה, ואפילו בעולם. הקורונה הדגימה את זה יפה מאוד.


כל אחד מאיתנו חווה מאיזו שהיא זווית את הקושי בתקופה האחרונה. והרגשות הסוערים בעקבות האירוע במירון, שבו נספו ונפצעו רבים כל כך, בגוף וגם בנפש. המהומות בערים המעורבות ובירושלים. מתקפת הרקטות האימתנית על ערי ישראל. הזעזוע הגדול הזה פוגע בכולם, אבל משפיע יותר מכל על אלה שהיו קרובים ביותר למקום שבו אירעה פגיעה, או לאנשים שהיו שם. בני משפחה, חברים, שכנים ומכרים, חוזרים ומספרים, מתארים את שראו ושמעו, קולות ומראות של קרב באמצע יום של שמחה וחגיגיות, או סתם יום של חול.


מיד לאחר שמתחולל אירוע שכזה, אנחנו במוקד חברים מקשיבים מתחילים לקבל פניות רבות, בטלפון וגם בווטסאפ. בתוך שלל השיתופים, הדאגות והשאלות, בלטה שאלה אחת במיוחד: איך מתמודדים עם אירועים מפחידים, מלחיצים, מחרידים שכאלה? מה עושים בפועל מחר בבוקר?


1. לא לפחד

חוויה של אירוע קשה לא מוכרחה להשאיר צלקת כואבת, ולהשפיע על המשך ההתפתחות והתפקוד התקינים. לאדם יש מנגנונים טבעיים של התמודדות שעוזרים לעבור אירועים לא נעימים, ולהמשיך הלאה בדרכם הטובה. זה נכון במיוחד כאשר האדם נמצא בסביבה תומכת באופן שגרתי: משפחה, חברים, ידידים וקרובים, שיש איתם שיח, מגע, התעניינות הדדית וקרבה באופן קבוע. כשיש מצב של חסך בגורמים התומכים האלה, זה בהחלט עשוי להקשות על תהליך ההתאוששות הטבעי. אבל גם במצב כזה חשוב לגשת אל ההתמודדות מתוך תחושה של שלווה ועמדה של ביטחון, ולא בהתפרצות של פאניקה ולחץ מהפגיעה והשלכותיה העתידיות.


2. לדבר ולהקשיב

לפעמים אנחנו מאוד ממהרים לחפש ולהציע פתרונות תכליתיים לאדם שנמצא במצוקה או מצב רוח רע. אבל כדי להתגבר על קושי משמעותי נדרש לפעמים גם תהליך. זה לא קורה בצורה של "זבנג וגמרנו" (שהוא בעצמו ביטוי די אלים, בינינו...). תהליך מטבעו יכול לקחת קצת זמן, יכול להיות מורכב מאמצעים וכלים שונים, והוא עשוי להיות מלווה בתחושה מסוימת של אי ודאות. וזה בסדר. כיוון שתוך כדי התהליך הזה, יש לנו את היכולת לספק ליקרים לנו סביבה תומכת ומלאת אמון, אהבה וביטחון. בתוך הסביבה הזאת יש כמה מרכיבים שכדאי לחזק:


א. זמינות ונגישות. להגיד ולהדגיש למתמודד: אנחנו זמינים עבורך. תמיד. אפשר לגשת אלינו, או להתקשר, או לסמס לנו. אנחנו כאן! אתה יכול לבוא ולדבר ולשתף. המסר הזה עובר במילים, במגע, בטון הדיבור. כל אחד בדרך שמתאימה לו. חשוב לטעת במתמודד את התחושה שהוא ממש לא לבד, וכשהוא מרגיש בנוח לדבר (על כל נושא), או סתם לעשות משהו ביחד – אנחנו כאן.


ב. זמן איכות. כשאנחנו חושבים על תמיכה נפשית, בדרך כלל עולה לראש שיחה רצינית ומעמיקה בין שני אנשים, רצוי על ספה מהודרת כזאת מעור עתיק. בפועל גם שהות משותפת זה לצד זה, בעשייה משותפת או נפרדת (כשכל אחד עוסק בענייניו), גם היא יכולה לשדר גלים של תמיכה ועידוד. לפעמים דווקא עצם ההימצאות נוסכת ביטחון ומעודדת שיתוף, עוד לפני שאנחנו מתחילים לחקור ולהתעניין "מה היה שם", או "איך אתה מרגיש". וכאמור, אפשר וכדאי לשוחח גם על נושאים אחרים. הדיבור כשלעצמו פותח את הדלת גם לשיתוף יותר מעמיק.


ג. הקשבה ללא שיפוט. גם ההקשבה הכנה ביותר נוטה להתגלגל מהר מאוד לדיבור (מצד המקשיב), ולמבול של מתן ציונים, עצות, טיפים והמלצות. זה טבעי, אבל לא כל כך עוזר למי שרוצה לפרוק. ולכן חשוב לנסות באמת להקשיב. לשתוק. או כפי שאומרת מישהי שכולנו מכירים: "סתמווו!". ואז תגלו שכאשר מצליחים באמת לשתוק, הצד השני יודע לדבר יפה מאוד, ויש לו הרבה מה להגיד, והוא צובר תנופה וביטחון שלא היו שם לפני כן. ושם מתחיל תהליך הריפוי. בינו לבין עצמו. ואנחנו – רק הענקנו לו מרחב לדבר בו. וזאת מתנה ענקית.


3. לדעת שאפשר להתייעץ. זה לא יקר, ולא מסובך, ולא מסוכן. נתברכנו בדור מרובה מטפלים מקצועיים ומנוסים, שרק יושבים ומחכים לסייע ולעזור. אם אתם ההורים, הצוות החינוכי, בני המשפחה או החברים, מרגישים שמישהו שקרוב אליכם מתקשה באופן מיוחד, נאבק, מתקשה לחזור לשגרת התפקוד הרגילה שלו, מפגין התנהגות חריגה, ובאופן כללי משדר שמשהו עדיין תוסס אצלו בלב – אל תהססו לגשת אליו. להסתכל לו בעיניים, להחליף כמה מילים שגרתיות, להציע כתף תומכת, ובמידת הצורך להתייעץ בעצמכם עם מבוגר אחראי כדי לוודא שיש לאותו מתמודד מענה שעומד לרשותו, ומישהו שדואג לו וערני לתהליך ההתאוששות שלו. אפשר בהחלט להתייעץ עם היועצות החינוכיות בבתי הספר, עם מוקדי קופות החולים (דרכם אפשר גם לתאם פגישה אבחון וטיפול), וגם עם אנשי ונשות המקצוע שלנו במוקד חברים מקשיבים – OU ישראל (כוכבית 8298). אנחנו כאן בשבילם, ובשבילכם.


(פורסם לראשונה באתר ערוץ 7)

49 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול