• הרבנית אוריה מבורך

מה הבנים רואים כשהם מביטים בנו, הבנות? (פרק 2)

פרק 2 : "איזה מין גבר אתה?" בספר "מה את מבקשת: ספר על אהבה וגוף" מאת הרבנית אוריה מבורך, יועצת הלכה, דוקטורנטית באונ' בר אילן, ומקימת מכון "אפרכסת".


כמו לכל ילידי שנות השמונים בחברה הדתית, גם לי יש סיפור על המדריך מהסמינריון. כשהייתי בכיתה י"ב הייתה לנו שבת סמינריון שהוקדשה לנושאים "שבינו לבינה". פספסתי את השבת הזאת כי הייתי חולה. כשחזרתי ביום ראשון לאולפנה, חברותיי סיפרו לי מה פספסתי. הן סיפרו לי שמדריך הסמינריון הסביר להן כך:


"אין לכן מושג מה עובר בראש של הגברים כשהם רואים אתכן. מספיק שגבר מתבונן על אצבע קטנה של אישה וכבר עוברות לו בראש מחשבות שאתן אפילו לא מתארות לעצמכן! אם מישהי הייתה יודעת מה עובר לנו בראש, היא בחיים לא הייתה רוצה להיות במקום הזה, היא בחיים לא הייתה רוצה שיחשבו עליה מחשבות מלוכלכות כאלה. אנחנו רוצים לכבד אתכן! תעזרו לנו!"


תוך כדי הרצאתו של המדריך, כך הן סיפרו לי, אחת מהתלמידות השילה מעליה את הסוודר. כנראה היה לה חם מדי. המדריך פנה אליה ואמר "הנה, בדיוק על זה אני מדבר, אפילו מה שעשית עכשיו... זו פעולה מאוד בעייתית להוריד את הסוודר מול גברים. יש לכן מושג מה פעולה כזו מעוררת אצלם?"


התגובות של חברותיי התחלקו לשלושה סוגים:

חלק מחברותיי היו מזועזעות, וחשו שהתגלה להן עולם אפל וטורפני
חלק מחברותיי היו מזועזעות, וחשו שהתגלה להן עולם אפל וטורפני

הסוג הראשון היה זעזוע. חלק מחברותיי היו מזועזעות. הן חשו שהתגלה להן עולם אפל וטורפני שהן לא היו מודעות לו. לפתע כל הגברים מסביבם נדמו להן כמו זאבים. "האומנם זה כל מה שהגברים רואים בי?" שאלה אותי חברתי, "האומנם כל דבר קטן ושגרתי שקשור באישה מעורר אצלם מיד אסוציאציות מיניות?"

הסוג השני הגיבו בדיוק להיפך, בסוג של התלהבות, אולי אפילו ריגוש. אני זוכרת שחברה אחת הגיבה לזעזוע של האחרות באופן הבא: "ונניח שהוא חושב עליי בצורה מינית, אז מה? מי אמר שמיניות היא דבר כל כך נורא?"


בשיחה פרטית היא כבר הרשתה לעצמה להתבטא באופן נועז יותר. "מי היה מאמין שזה כזה קל", היא אמרה לי. "מכיתה ח' אנחנו מחפשות איך לתפוס את תשומת הלב של הבנים, וכל מי שתגיד לך אחרת, מתחסדת. מי מאיתנו באמת נעלבת כשמישהו שורק לה ברחוב? מי מאיתנו נעלבת כשהיא מגלה שהבנים חושבים שהיא יפה ומושכת? תגידי", היא המשיכה ושאלה אותי בעוקצנות, "יפריע לך אם בעלך יהיה חתיך?" לפני שהספקתי לענות היא כבר הניחה את המילים בפי, ואפילו צדקה: "לא רק שזה לא יפריע לך, זה חלק מהרשימה שלך! מה הבעיה בלחוות משיכה מינית? ומה הבעיה בלרצות שבנים ימשכו אלייך? בואו נודה בזה: אנחנו כמהות לתשומת לב מבנים, ומסתבר שכל מה שצריך זה רק לשנות קצת את אורך החצאית...".


"תגידי, יפריע לך אם בעלך יהיה חתיך?"
"תגידי, יפריע לך אם בעלך יהיה חתיך?"

הסוג השלישי היה לא מזועזע ולא נלהב, אלא ענייני. החברות הללו טענו שהמדריך בסמינריון לא חידש להן כלום. הן יודעות שגברים הם מיניים יותר מנשים. הן יודעות שמחשבותיו של הגבר המצוי עשויות להגיע לתכנים מיניים אפילו כשהוא מתבונן באצבע של אישה. לפי דעתן אנחנו צריכות לקבל את העובדה הזו, ולא לנסות להתכחש אליה: "אנחנו צריכות לעמוד ביושר ובבגרות מול המשמעות של הגוף שלנו בעיניי הגברים. מי שמזועזעת מהרעיון שהאצבע שלה יכולה להיות מושכת עבור גברים, מגיבה בצורה ילדותית".


אני זוכרת שבזמנו, אני באופן אישי הסכמתי עם שלוש נקודות המבט הללו, אפילו שהן סותרות זו את זו. כיום אני יודעת שבכל אחת מנקודות המבט הללו יש אמת, אבל גם חיסרון וחוסר דיוק מסוכן. אף אחת מהן לא קולעת לתפיסה בריאה של צניעות ומיניות.


במהלך הספר נדון בהשקפות שונות ביחס למיניות. לא רק במחשבות הבסיסיות שעלו כאן בשלוש התגובות של חברותיי, אלא בתפיסות עולם מגובשות, שונות ומגוונות, שמקיפות אותנו. בשלב זה אני רוצה להתחיל את הדיון שלנו דווקא בתגובה מהסוג הראשון: התגובה המזועזעת.


בעקבות המדריך בסמינריון, חברותיי מהסוג הראשון הגיעו לשתי מסקנות: ראשית, הגבר (גם אם הוא צדיק ו"דוס") רואה בכל דבר קטן הקשור לאישה משמעות מינית. שנית, האסוציאציה המינית שמתעוררת בקרבו היא בהכרח שלילית ומגונה. במילים אחרות, הגברים הם זאבים טורפים.

"אנחנו מנסות לתפוס את תשומת הלב של הבנים, וכל מי שתגיד לך אחרת, מתחסדת!"
"אנחנו מנסות לתפוס את תשומת הלב של הבנים, וכל מי שתגיד לך אחרת, מתחסדת!"

דברי המדריך בסמינריון אינם "המצאה" שלו. יש השקפת עולם תרבותית מגובשת שסבורה שגברים הם זאבים, ומכאן שהאישה היא כיפה אדומה שצריכה לחשוש מפניהם ולעשות הכול כדי לא "להכשיל" אותם. המדריך לא חשב על השקפת העולם הזו לגמרי לבד. הוא ינק אותה ממקום מסוים, ובדבריו הוא בסך הכול "ציטט" אותה. למעשה זו השקפה די נפוצה, וייתכן שאת יכולה להיזכר בעצמך במסרים כאלו ששמעת או קראת.


להשקפת העולם הזו השפעה הרסנית, ונדון בה בהרחבה בפרקים הבאים. בינתיים נשתמש בה כדי להדגים את הטענה שבה סיימנו את הפרק הקודם. בפרק הקודם אמרנו שהחוויה המינית הפרטית של מישהו או מישהי לא מתעצבת בחלל ריק, אלא תלויה בהקשר התרבותי שלנו ובמסרים שאליהם אנחנו נחשפים.

כעת בואי נחשוב על השקפת העולם שביטא המדריך בסמינריון, ואיך היא יכולה להשפיע על עולמם של גברים ונשים.



המשיכו לפרקים הבאים



הרבנית אוריה מבורך, יועצת הלכה לדיני טהרת המשפחה מטעם מדרשת לינדנבאום, דוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן, מלמדת תורה ופילוסופיה במסגרות שונות, מקימת מכון אפרכסת להתמודדות עם התרבות המערבית, ומחברת "מה את מבקשת: ספר על אהבה וגוף", שיצא בהוצאת קורן (מגיד).



87 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול