• הרבנית אוריה מבורך

מה הקשר בין צניעות בלבוש לענווה?

שאלה

למה מישהי שהולכת בלבוש חשוף נחשבת "לא צנועה"? יכול להיות שבתוך תוכה היא ממש צנועה וענווה, לא מתנשאת, לא מתגאה על אף אחד. אשמח להסבר איך הלבוש שלה מעיד על זה שהיא כביכול גאוותנית.


תשובה:

אין לך מושג כמה אני שמחה ששאלת את השאלה הזאת. מאוד חשוב להפריד בין צניעות במובן של לבוש, לבין ענווה. אין שום קשר בין אישה שמתלבשת באופן לא צנוע, לבין אישה שהיא גאוותנית. אבל אני מבינה מדוע התבלבלת. המילה "צניעות" מאוד מבלבלת, משום שאנחנו משתמשים בה גם בהקשר אחר לגמרי, כמילה שמתארת מידה בנפש שהיא "ההיפך מגאווה". חשוב להיות צנועה בלבוש, וחשוב להיות ענווה, אבל אלו שתי מידות שונות לגמרי בנפש.


אז בואי נעשה סדר:


צניעות בלבוש היא נקיטת עמדה לגבי מיניות: לבוש צנוע מייחד את המיניות של הגוף אך ורק להקשר של ברית הנישואין.


צניעות בנפש (או במילים אחרות- ענווה), שייכת לתחום אחר. לפי דעתי, תכונת הענווה שהיא ההיפך מגאווה, היא החובה של האדם (איש או אישה) לראות את כל יתרונותיו כמתנות שקיבל מהקב"ה, ולא לזקוף אותם לזכות עצמו בלבד.


כשהאדם מבין למשל שהחוכמה שלו היא מתנה מהקב"ה, הוא לא מתגאה על חבריו, לא מתנשא עליהם, ולא סבור שהעובדה שהוא "טוב יותר" בחוכמה הופכת אותו לאדם נעלה וחשוב יותר מאחרים. כך גם לגבי יופי חיצוני, או כל תכונה נעימה אחרת שהתברכת בה. אין כל פגם באהבה שאדם אוהב את עצמו, בפירגון שאדם מפרגן לעצמו, ובשימוש של אדם בחוכמתו או בכישרונותיו בפומבי, כל עוד הוא לא סבור שתכונותיו הטובות הופכות אותו לנעלה ולחשוב יותר מזולתו.

הקשר שנוצר בטעות, בין "צניעות" כתכונה בנפש לבין "צניעות" בלבוש הוא בעייתי. כשהדרישה ל"צניעות" בלבוש הולכת ביחד עם "תהיי ענווה, אל תהיי גאוותנית", נוצרת משוואה עצובה שלפיה צניעות = תשתיקי את עצמך. כשאנחנו לומדות שלבוש צנוע פירושו כיסוי, (שזה נכון), ואז חושבות בטעות גם על הענווה במושגים של כיסוי, קורה משהו מסוכן: בנות עלולות לפרש את מידת הענווה כדרישה שלא לבלוט יותר מדי, לא להשמיע את קולן, לא לעמוד על שלהן, ולא לחשוב שיש להן משהו לתרום לעולם באמצעות מילים שהן רוצות לומר.


המצב הזה עלול להחמיר את חוסר הביטחון הבסיסי שנשים ונערות רבות חוות כיום, בין אם מדובר בחוסר הביטחון שבכך שגופן הוא יפה כפי שהוא, ובין אם מדובר בחוסר הביטחון בכך שיש להן מקום במרחב, שיש להן מה לומר.


מאחלת לך שתתחברי גם למידת הענווה וגם לצניעות בלבוש, ותמיד תזכרי שמדובר בשתי תכונות לא קשורות זו לזו.


אוריה




הרבנית אוריה מבורך, יועצת הלכה לדיני טהרת המשפחה מטעם מדרשת לינדנבאום, דוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן, מלמדת תורה ופילוסופיה במסגרות שונות, מקימת מכון אפרכסת להתמודדות עם התרבות המערבית, ומחברת "מה את מבקשת: ספר על אהבה וגוף", שיצא בהוצאת קורן (מגיד).


9 צפיות0 תגובות