• אוהד שקלים, מנהל מוקד חברים מקשיבים

צעירים חסרי מנוח

לאחרונה אני נזכר שוב ושוב בסיפור החביב מסיפורי דון קישוט, על הסוס שעמד לו ליד השוקת ושתה כמויות עצומות של מים, ולא נראה היה שיש לו כל כוונה לעצור. התעלומה נפתרה כשדון קישוט הבין שהסוס – הוא רק חצי סוס, ומכיוון שכל המים נשפכים מאחור, הסוס נשאר תמיד צמא.


ולמה אני נזכר בסיפור המורבידי הזה לאחרונה? כי לא מעט פניות מגיעות אלינו, למוקד חברים מקשיבים – OU ישראל, מבני נוער שמתמודדים עם כל מיני סוגים של קושי, לבטים, התחבטויות ודילמות, ומתברר שבזמן שחשבנו שאנחנו מדברים עם נער, למעשה יש שם בצד השני – רק חצי. אנחנו מגלים שבזמן שהנוער עסוק באמונה, הלכה, לימודים (הרבה, הרבה לימודים), בגרויות, חיי חברה, טלפונים, מחשבים ומסכים – הוא שוכח כמה מהתפקודים הכי בסיסיים בחיינו, כמו אכילה, שינה, ופעילות גופנית בחוץ. וזה, חברים – מצב לא טוב בכלל.


Photo by Andrea Piacquadio from Pexels
"הדס? הדס, את איתנו? אוקי, היא לא איתנו בזום..."

בואו ונתחיל בשינה: בכל תרבות הישגית ומצליחנית קל להתייחס לשנת לילה טובה כאל מותרות. רבות כבר דובר על "תרבות האורות הדולקים", הן בצה"ל והן בחברות ההיי-טק או הפיננסים, שבהן מי שלא נשאר במשרד עד שעות מאוחרות – לא נחשב כעובד (או מנהל) מסור ומצליחן. לאחרונה עלתה שוב לכותרות מחאת המתמחים בבתי החולים, שנדרשים לעבוד בתורנויות רצופות של 26 שעות. מדהים שהמחאה בנושא הזה היא של המתמחים ברפואה – ולא של החולים שעוברים תחת ידיהם הרועדות מעייפות וקפאין.


בסביבה כזאת, לא מפתיע שבני נוער רבים פשוט לא ישנים מספיק שעות בלילה. בגיל 13-18 זקוקים המתבגרים ל 9 שעות שינה בממוצע בלילה. בפועל, מחקרים מראים שלא רק שרבים מהם בכלל לא מתקרבים למספר הזה, אלא שהם גם משלמים על כך מחיר יקר: לחץ, עצבנות, דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, קשיים בלימודים, ועוד. גם בשיחות שמגיעות אלינו למוקד ניכר פער מטריד בין מספר שעות השינה הרצוי של בני הנוער, לבין שעות השינה שלהם בפועל.


תזונה בריאה, סדירה ומספקת: אוכל הוא הדלק שמניע את הגוף, וגם את המוח הפעיל של בני הנוער שלנו. אבל האם הם אוכלים טוב? לא תמיד. ואנחנו לא מתמקדים כרגע בנושא של "מזון מהיר לעומת ברוקולי". מתבגרים רבים לא רגילים לקבוע ארוחות בזמנים סדירים, או להקציב זמן סביר ומספק לארוחה. במצב כזה עולה צריכת הנשנושים, והגוף נמצא במרדף מתמיד ונואש אחר האנרגיה הדרושה לו. לפעמים מרוב מודעות לתזונה נכונה, יש צמצום יתר בכמויות המזון שילדים אוכלים, והם פשוט לא מקבלים מספיק אנרגיה – דווקא בשנים קריטיות לבניית השלד שלהם בעת צמיחתו. למותר לציין שלתזונה יש השפעה ישירה וחסרת רחמים על מצב הרוח, כושר הריכוז, והרווחה הנפשית הכללית של ילדים ובני נוער. ובעצם – של כולנו.


פעילות באור יום טבעי: הנה עברנו לשעון החורף, ושעות היום מצטמצמות והולכות. לא לחינם בני הנוער מתחברים לסדרות וספרי ערפדים. רבים מהם פעילים בעיקר בשעות הערב והלילה, וחלקם יכולים לעבור ימים שלמים בלי לצאת החוצה בשעות האור. מחקרים כבר הוכיחו כי חסך באור יום יכול להוביל לבעיות שינה, מצב רוח ירוד, מחסור בויטמין D, ולתקלות נוספות. זו אחת הסיבות לתופעה העונתית המכונה "דיכאון חורף". שעת פעילות אחת לפחות באור יום (כמובן תוך מודעות להגנה על העור מנזקי השמש) חשובה למניעת תופעות לא רצויות שכאלה, בעיקר על מצב הרוח והחיוניות הכללית.



מדהים לגלות כמה מקרים של קושי נפשי או התמודדות רגשית שמגיעים אלינו למוקד, שלובים במצבים של חוסר שינה, תזונה לקויה או היעדר חשיפה לאור יום. כשהגוף לא מקבל את הצרכים הבסיסיים ביותר שלו, לא פלא שהנפש זועקת. כשיש תשתית טובה בתחומים הללו, קל הרבה יותר להתייצב באומץ אל מול האתגרים הרוחניים והנפשיים, ולצלוח אותם בחוסן ובביטחון.



פורסם לראשונה באתר מקור ראשון

https://www.makorrishon.co.il/opinion/286069/



160 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול