תרבות יהודית - לא מה שחשבתם

עודכן ב: מרץ 29

שרון קן - צוות חברים מקשיבים


את הסיפור "זהבה ושלושת הדובים" רבים מאיתנו מכירים מילדות, שלא לומר- גדלנו עליו. ברשותכם, בואו ננתח אותו בצורה אנושית ויותר מכך - יהודית: זהבה הולכת לבדה ביער. איפה הבטיחות, איפה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"? היא נכנסת לבית שלא שלה- יש כאן קצת אבק גזל. היא לא בודקת אם האוכל כשר, היא לוקחת ללא רשות, מנסה את כל המאכלים - איפה הנימוס והטקט? והולכת גם לישון בחדר שלא שלה ובלי לבדוק איפה היא באמת (ובלי להגיד להורים המודאגים איפה היא), ועוד

בעלי הבית הם דובים- חיה טמאה!

ועכשיו ברצינות. באחד מהשיעורים שלימדתי בנושא קרבות החשמונאים, דיברנו על המתייוונים. אלו שקיבלו את כל השפעתם של תרבות יוון וההלניזם. ואז תלמידה שאלה אותי בתמימות אמיתית: אבל המורה, גם היום אנחנו לומדים חכמות אחרות של גויים, כמו מדעים, מתמטיקה, שפות זרות. גם היום אנחנו מתפתחים באמנות, שירה, מחול וספרות. במה אנחנו שונים מהמתייוונים?

לגוף - ולנשמה

אז בואו נעשה סדר: כבר מזמן עברנו לחיים שיש בהם הרבה פנאי וחופש, חיים שאותם אנו ממלאים בין השאר בתרבות: קריאה, סרטים, פיתוח יכולות וכישרונות.

השבוע דיברתי עם מישהו שאוהב לרוץ ולהשתתף במרתונים שונים. הוא רץ למעלה מ-30 ק"מ, והיד, סליחה- הרגל, עוד נטויה. ובאמת, שימו לב איזו מודעות יש לנו לשמור על הכלי שהקב"ה נתן לנו, על גוף האדם. לאכול בריא, להמעיט בממתקים ולאכול פירות וירקות. לעשות פעילות גופנית - יש המון מכוני כושר, חוגים לענפים שונים בספורט, ואפשר לראות הרבה אנשים שעושים הליכה או ריצה השכם בבוקר או מאוחר בערב.

אבל לא פחות חשוב זה לחשוב ולדעת ולהבין - מה נכנס לנו לנשמה?

העולם שהקב"ה נתן לנו הוא עשיר ומלא קסם. הקב"ה נתן לנו רשות ויכולת ליצור, לעשות, לטפח ולהצמיח כל כך הרבה דברים, כמו שמתאר לנו המדרש:

"בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן. וְאָמַר לוֹ: רְאֵה מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵן וְכָל מָה שֶׁבָּרָאתִי- בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי,

תַּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי, שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ. (קהלת רבה פרשה ז)

האדם הינו היצור הכי משכיל בבריאה. הוא הגיע ליכולות מדהימות של כתיבת ספרים, הפקת סרטים, צילום תמונות ותפיסת הרגע, הבאת האדם למקסימום יכולת בספורט, ריקוד ושירה.

אלא שכמו כל כוח, אפשר לקחת אותו לטובה או חלילה לרעה. לצערנו, לא תמיד הדברים "כשרים". אולי נקרא ספר טוב, אבל הוא מלא באלימות מילולית, אלימות פיזית ודברים לא ראויים וצנועים. והדבר נכון גם כלפי סרטים, הצגות, מוסיקה, ספרות ושאר תחומי הפנאי. כמו שאנחנו מקפידים לשמור את האוכל שלנו שיהיה כשר פיזית ומעשית, גם האוכל הנפשי שלנו צריך סינון וזיקוק ושמירה על מה שנכנס לנו לנשמה.

אז אולי עדיף להתנתק וזהו?

חלילה, אנחנו לא אומרים להתנתק מכל וכל! ניתן לראות עדות לכך בתנ"ך מימים ימימה, כמה כישרונות ויכולות חשובות ונצרכות. למשל בתחום המוסיקה, הנביא אלישע ביקש: "וְעַתָּה קְחוּ-לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד-ה'". (מלכים ב' פרק ג' פס' ט"ו). שמיעת הנגינה עזרה לנביא לקבל נבואה בהיותו שרוי בשמחה. דוגמא נוספת: "וְהָיָה, בִּהְיוֹת רוּחַ-אֱלֹקים אֶל-שָׁאוּל, וְלָקַח דָּוִד אֶת-הַכִּנּוֹר, וְנִגֵּן בְּיָדוֹ; וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה". (שמואל א' פרק ט"ז פס' כ"ג). מנגינותיו של דוד המלך הקלו על מצוקות נפשו של שאול המלך. וכן יש לנו את שירת הלוויים המתוארת כמרוממת כאשר הגיע אדם להקריב בכניסתו למקדש.

גם בתחומי המחול וכדומה, יש לנו לא מעט פסוקים שמתארים שדברים כאלה היו: וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת" (שמות ט"ו פס' כ'), "עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ, וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים" (ירמיהו פרק ל"א פס' ג') וכן שירתה של דבורה הנביאה עם ניצחונה הגדול מול האויב כנען ושר צבאו סיסרא.

בתחום הכתיבה והקריאה- תמיד היינו עם הספר; יהודים תמיד ידעו לקרוא ולכתוב בשונה משאר העמים שהיו אנאלפביתים.

חוכמה בגויים – תאמין?

כל אלו, היו כמה דוגמאות על קצה המזלג. לגביי דברים שלמדנו מאומות העולם (כגון שפות זרות, מתמטיקה, מדעים) היהדות מלמדת אותנו:

"אם יאמר לך אדם: יש חכמה בגוים - תאמין... (ואם יאמר לך אדם) יש תורה בגוים - אל תאמין". (מדרש איכה רבה פרשה ב סימן יג). כלומר, אומות העולם גם הן מפתחות תחומים ויכולות וכישרונות שניתן ללמוד מהן; אבל תורת חיים- רק לנו, לעמ"י - יש. לכן, למדנו וקיבלנו ופיתחנו יכולת כלשהי? מעולה. עכשיו רצוי למנף את זאת לעבודת ה'. לאיזה כיוון, לאיזה כוח אנחנו לוקחים את כל מה שלמדנו.

אנחנו מברכים כל יום "לעסוק בדברי תורה", לא רק ללמוד תורה, אלא לעסוק ולעשות. אנחנו בשאיפה לחיי תורה, כלומר בכל התחומים: כאשר אנחנו עוזרים, כאשר אנחנו נחים, כאשר אנחנו מבלים. כמו שריר שלא עבדו עליו מספיק בגוף האדם, בהתחלה אולי זה יכאב מעט; יהיה מאמץ גדול בשבילנו, יהיה לא ברור, יהיה אפילו מעצבן. אבל אחר כך, בעזרת ה', זה יהיה חלק מחיינו: כשקונים ספר, כשהולכים לראות סרט או הצגה וכך הלאה- באופן ברור מאליו אנחנו נבדוק האם כדאי לנו באמת לעשות זאת, או שאולי זה הפוך ממה שאנחנו חושבים. וכל זאת, כדי לשמור על הנפש טהורה ונקיה, ולהתקדם בעבודת ה', לחיות חיים יהודיים כשרים וראויים.

אז מה עושים?

ר' נחמן מלמד אותנו: "אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות" (לקו"א כ"א). להיות מודעים לכך, שלתרבות על גווניה יש כוח אדיר: למילים, לשירים, לסרטים. ולכן זו יכולה להיות עבודה של שנים, אבל אנחנו לא מפחדים מאתגרים. מתחילים ומנסים להתקדם גם בתחום הזה של עבודת ה'.

הפסוק "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ" (תהילים ל"ד, ט"ו) נותן לנו טיפ מעולה. כאשר אדם מחליט להפסיק לעשות משהו שלילי, "סור מרע", זה כמובן שלב חשוב, אבל מה שקורה עכשיו זה שיווצר ריק, "וואקום", חלל. מהר מאוד הוא יוכל ליפול ולחזור למה שרצה להימנע ממנו. לכן, ממשיך הפסוק- "ועשה טוב". צריך למלא את החלל שנוצר בדברים טובים. למשל, אדם הרוצה להימנע מאכילת דברים לא בריאים, ישתדל לאכול דברים בריאים וטובים.

לכן, אם אתם אוהבים סרטים או ספרים, כדאי לבקש מהסביבה הקרובה המלצות. ולדייק מה אתם מחפשים: חשוב לי בלי אלימות, בלי דברים לא צנועים וכדומה. אזהרת מסע: ייתכן שקצת קשה יותר למצוא דברים שיענו על הדברים שביקשתם, אבל זה קיים.

כדאי לפתח יכולות שטמונים בכם ולא קשורים למסך: לקרוא וללמוד תחומים אחרים כגון היסטוריה ותולדות עמ"י, מדעים ועוד (כבר אמרו- יידע הוא כוח!), להתנדב במקומות שצריכים אותנו (כמובן באישור הורים ועם חברים, לא לבד), תחומי יצירה כגון קרמיקה, נגרות ועוד.

בספר איוב כתוב: "כִּֽי־אָ֭דָם לְעָמָ֣ל יוּלָּ֑ד" (פרק ה' פס' ז'). התרגלנו לחיות עם המון מסכים שיעשו את החיים כביכול ליותר מעניינים ומגניבים, לכן אולי יהיה לנו קשה בהתחלה לקרוא דברים שלא התרגלנו אליהם, או לשמוע דברים אחרים ועוד. לא לחשוש, לאט-לאט מתרגלים ומצליחים לאמן את המוח והגוף להתקדם. ולכן "אדם לעמל יולד", העבודה, המאמץ, בע"ה תביא לנו סיפוק ונחת.

ובמיוחד, להבין שעם ישראל צריך אותנו גם בתחום הזה. אם אתם אוהבים את אחד מהתחומים שקשורים למדיה ולספרות, צאו לדרך ותעזרו לנו לעשות, ליצור ולהצמיח תרבות יהודית כשרה.

אנחנו לא מפחדים מאתגרים. זה חלק מלהיות יהודי, ובשאיפה להיות יהודי כשר. שואפים ורוצים לחיות חיי תורה, גם כשאנחנו במלאכה, פנאי או עשיה, "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהילים ט"ז, פס' ח').