.jpg)
פרק 6: המושג "שיח", או "למה זה משנה מה בר רפאלי אומרת?" בספר "מה את מבקשת: ספר על אהבה וגוף" מאת הרבנית אוריה מבורך, יועצת הלכה, דוקטורנטית באונ' בר אילן, ומקימת מכון "אפרכסת".
כאנשים דתיים מודרנים, אנחנו למעשה נתונים בתוך שתי תרבויות ששתיהן משפיעות עלינו, לעיתים באופן מלא קונפליקטים ורווי מתח: התרבות המערבית והתרבות היהודית-דתית. אין ספק שהאופן שבו היהדות מעצבת את המיניות שונה בתכלית מהאופן שבו התרבות המערבית מעצבת אותה. אבל העובדה שאני אישה או נערה דתייה לא אומרת שאני לא מפנימה לתוכי גם רעיונות והנחות יסוד מערביות-חילוניות. בכל הקשור ליחס אל המיניות, הכולל בתוכו גם את היחס לצניעות ולשמירת נגיעה, אנחנו חיים ב"סמטוחה" שיוצרת הרבה תסכולים ובלבולים. אני רוצה שנעשה סדר בבלגן הזה.
בשלב זה אני רוצה להכיר לך מושג שאנחנו הולכות להשתמש בו הרבה: המושג "שיח". עד עכשיו השתמשנו במושגים דומים כמו "השקפת עולם", "גישה" או "תרבות". אבל למעשה, "שיח" הוא המושג המדויק יותר. שיח הוא האופן שבו אנחנו, כחברה, משוחחים על פעולות מסוימות או על נושאים מסוימים. מכירה את זה שכותבים על הלוח מילה ואז מציירים סביבה שמש, וכותבים ליד קרני השמש את האסוציאציות או את המשמעויות שהמילה הזו מעלה? כך עובד שיח. אם נכתוב למשל את המילה "צניעות" על הלוח בכיתה במאה שערים, תתקבל שמש שונה לחלוטין מאשר אם נכתוב את המילה הזו בכיתה של בית ספר לאומניות הבמה. יכולים להיות "שיחים" שונים לגבי אותו נושא.
אבל "שיח" הוא לא רק רעיונות, אלא תמיד מורכב גם ממעשים. "שיח" הוא אידיאולוגיה שיש בה שילוב של מעשים ורעיונות המצדיקים את המעשים הללו. למשל, שיח הצמחונות אומר למשתייכים אליו מה לעשות: הוא אומר להם שאסור לאכול בשר. אבל הוא גם מסביר מדוע צריך להימנע מבשר: "בשר זה רצח".
אז איך אני יודעת שכולנו חלק מהשיח המערבי?
שימי לב למשהו מעניין. מה שקובע האם אדם מסוים הוא חלק משיח מסוים, למשל שיח הצמחונות, אינו השאלה אם הוא מבצע בפועל את המעשה של הימנעות מבשר. המעשה הוא לא מה שקובע האם אנחנו חלק משיח כלשהו. מה שקובע אם אדם מסוים הוא חלק משיח מסוים הוא גם לא השאלה האם אותו אדם מסכים עם הרעיונות של השיח הזה. כלומר, זה שאדם מסוים מסכים עם האמירה "בשר זה רצח", זה לא מה שהופך אותו לחלק משיח הצמחונות. מה שהופך אדם לחלק משיח מסוים הוא רק דבר אחד: הבנה. האם אותו אדם מבין את השיח, ברמה הכי פשוטה של הבנת הנקרא.
אם נציג את המשפט "בשר זה רצח" בפני אנשים אמריקנים מלפני 300 שנה, סביר להניח שהם בכלל לא יבינו את המשפט הזה. למרות שהיו שם כנראה כמה אנשים שנמנעו מאכילת בשר, לא היה לזה שום קשר לזכויות בעלי חיים. אם היינו משמיעים בפניהם את המשפט "בשר זה רצח", הם היו אמנם מבינים את המילים, אבל זה היה נשמע להם מוזר. הם יודעים מה אומרת המילה "בשר" ומה אומרת המילה "רצח", אבל הטענה "בשר זה רצח" תיראה להם תמוהה, מוזרה ולא מובנת. זה היה נשמע להם מוזר בדיוק כמו לומר "קטיפת פרח היא רצח", או "ישיבה על כיסא היא רצח". העובדה שהם לא מבינים את כוונת המשפט, העובדה שהמשפט נשמע להם מוזר ותמוה, מעידה שהם לא חלק משיח הצמחונות הרווח כיום.
לעומת זאת אני, ואני מניחה שגם את, מבינות את כוונת המשפט "בשר זה רצח". אנחנו לא חוות אותו כמוזר. זה אומר שזה לא משנה אם אנחנו מסכימות עם המשפט הזה או לא, אנחנו מושפעות מהשיח הזה, אפילו בלי לבחור בכך.
לכן, אנחנו צריכות לעשות הבחנה בין להיות מושפע משיח כלשהו, לבין להשתייך אליו. להיות מושפעת משיח זה אומר שאת מבינה אותו, מבינה את הנחות היסוד שלו, כלומר את הרעיונות הכי בסיסיים שלו שהם מובנים לך מאליהם. לעומת זאת, להשתייך לשיח זה כבר אומר להסכים איתו באופן מודע ולבצע את המעשים שהוא ממליץ עליהם. להיות מושפע משיח, זה משהו שלא תלוי בבחירה שלנו. אבל להשתייך לשיח, זה כבר כן תלוי בבחירה שלנו.
למה כל כך משנה לנו ההבחנה הזו בין להיות "מושפע" משיח לבין "להשתייך" אליו?
שימי לב למשפט הבא, שצוטט לאחרונה ככותרת באתר "מאקו", מפיה של הזמרת המפורסמת מריה קארי:
"הייתי עם חמישה גברים בחיי, אני תמימה ביחס לשאר".
פעמים רבות, אנשים שהם ברמה גבוהה ו"לא מתעסקים בשטויות האלה" של מדורי רכילות וזמרות פופ, חושבים שזה ממש לא מעניין מה מריה קארי אומרת, ולא מבינים מדוע בכלל חשוב לנתח את זה. אנחנו ננתח הרבה מאוד ציטוטים מתוך המדיה הפופולרית, ולכן חשוב לי להסביר לך מדוע זה קריטי.
ברגע שאנחנו מבינים שהשאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו ביחס ל"שטויות האלה" היא לא שאלת ההזדהות ("האם אני מזדהה עם המשפט שלה"); לא שאלת ההסכמה ("האם אני מסכימה עם הדרך שלה"); לא שאלת המשיכה שלנו לתחום ("האם מעניין אותי לקרוא מדורי רכילות"), אלא שאלה אחת בלבד, שאלת ההבנה, פתאום הציטוטים הסתמיים הללו הופכים להיות חשובים מאוד.
בואי נשאל את שאלת ההבנה ביחס למשפט של מריה קארי: האם את מבינה את המשפט הזה, או שמא הוא נשמע לך בלתי מובן, כמו למשל המשפט "הרכבתי חמישה חלונות חשמליים בבית שלי, אני תמימה ביחס לשאר"?
אני משערת שאת מבינה את המשפט של מריה קארי, ולעומת זאת, את המשפט שעוסק בחלונות חשמליים את לא מבינה. את אולי מבינה את המילים שלו, אבל הוא מוזר לך כל כך, עד כדי תחושת תמיהה: "שמישהו יסביר לי את זה".
העובדה שאנחנו מבינים את המשפט של מריה קארי, ולא צריכים שאף אחד יסביר לנו את כוונתו, היא לא פחות מטרגדיה. היא מעידה על כך שאנחנו מושפעים משיח הרסני, שיח שאם לא נהיה מודעים לו, הוא יהיה מסוגל לפרק לנו את הסיכוי לזוגיות ולאהבה. זאת משום שההבנה שלנו את המשפט הזה מבוססת על כך שאנחנו מבינים את הנחת היסוד שהמשפט הזה מתקיים על גבה, והיא: "מיניות מנוגדת לתמימות".
"הנחות יסוד" הן אותם רעיונות שלא מופיעים במשפט באופן גלוי, רעיונות שלא מוצהרים במשפט, אלא מונחים בבסיסו, כאילו שוכנים מתחת לאדמה שעליה הוא צומח, בלי שאנחנו מודעים לקיומם. הנחות היסוד הן ה"מובן מאליו" שלנו. מריה קארי לא הייתה צריכה לומר באופן גלוי "אני חושבת שמיניות מנוגדת לתמימות, ולכן אני טוענת שלהיות עם חמישה גברים 'בסך הכול', משאיר אותי תמימה". עצם העובדה שהמשפט שלה מובן לנו גם בלי שהיא תפתח אותו במילים "אני חושבת שמיניות מנוגדת לתמימות", מוכיחה שמדובר עבורנו בהנחת יסוד, במובן מאליו, שכולם מבינים.
כעת אני שואלת אותך: האם את חושבת שהמיניות עם בעלך לעתיד או בעלך בהווה מנוגדת לתמימות? האם את חושבת שהיא אמורה להיות מנוגדת לתמימות, כלומר מנוגדת לטוהר, לתום, לניקיון מאינטרסים? גם אם התשובה שלך לשאלות הללו היא "לא, מה פתאום, מיניות היא דבר קדוש ונעלה, היא לא צריכה להיתפס כמשהו שפוגע בתמימות", זה לא אומר שבפועל, בגוף וברגש, התחושה שלך היא אכן כזו. הלב, השכל, הגוף והרגש שלנו קולטים את הנחות היסוד של השיחים שאנחנו חלק מהם, ולכן גם אם את חושבת שמיניות היא דבר נהדר, כל עוד את מבינה את המשפט של מריה קארי, את עלולה לחוות אותה בפועל כמשהו מלוכלך שמנוגד לתמימות.
זו הייתה רק דוגמה אחת לכך שמה שקובע את ההשפעה ההרסנית של שיח כלשהו היא ההבנה שלנו אותו.
הרבנית אוריה מבורך, יועצת הלכה לדיני טהרת המשפחה מטעם מדרשת לינדנבאום, דוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן, מלמדת תורה ופילוסופיה במסגרות שונות, מקימת מכון אפרכסת להתמודדות עם התרבות המערבית, ומחברת "מה את מבקשת: ספר על אהבה וגוף", שיצא בהוצאת קורן (מגיד).